משמרות כהונה חלק ג כב

יסוד והשתא אפילו שניהם טעונים יסוד הול"ל עולה דמים למטה אבל דמיה למעלה שזהו עיקר החילוק שביניהם ודברי הח"ן אין מכוונים בלשונם

ע"ב בד"ה אבנים וכו' והיינו בית ראשון דחמשה דברים חסר בית שני וכו' עכ"ל לא הוו צריכי לזה דבלא"ה ע"כ דהיינו בית ראשון דהא קתני משחרב בהמ"ק בטלו אורים ותומים ובההיא דפ' ע"ע אמרינן משמתו נביאים ראשונים בטלו אורים ותומים ונביאים ראשונים בבית ראשון הוו והו"מ לאוכוחי מדלא חשיב בהדי ה' דברים דחסר בית שני שמיר ע"כ דשמיר הוה בבית שני ואם לזה כיוונו לשונם אינו מדוקדק

דף נ"ה ע"א בד"ה אלא וכו' אין לנו לשנות וכו' עכ"ל מה שפי' בכוונתם הח"ן לא נהירא דא"כ בקושיתם הראשונה דארבע מתנות הי"ל לתרץ הכי ע"כ נראה בכוונתם להקשו' דנימא היקישא לחטאת לפיסוק מתנות דמעולה לא ילפי' כיון דעולה גופה ילפה בג"ש מחטאת ודבר הלמד בג"ש א"ח ומלמד בהיקש למ"ד ותי' דכיון דילפי' מעולה למאי דכתיב בגופה דעולה אין לשנות מעולה דילפי' גם מאי דעולה גופה ילפה מחטאת דהוי הימנו ודבר אחר כמ"ש התוס' לעיל

ע"ב גמ' מ"ש הכא דכתי' פתח וכו' טפי הו"ל לאקשויי קרא דפתח אהל מועד לפום ס"ד דהשתא דלא ס"ד ההיא דשלמים ששחטן וכו' דהא עיקר הך קרא מיותר ולא אתי אלא להכי וכדקאמר חד לגופיה דניבעי פתח אהל מועד

דף נ"ו ע"א פירש"י בד"ה קדשי וכו' אבל קדשי דורות איתרבו וכו' עכ"ל דמשמע ליה כי היכי דמרבי' מקום דלא קדיש לשחיטה מרבינן נמי שלא כנגד הפתח ואע"ג דלעיל דנ"ה ע"א ילפי' מקרא דבמקום טהור גם קדשי שעה שאני הכא דריבתא חצרות הרבה בקדשי דורות ועיין להח"ן

ע"ב גמ' ת"ל עד יום וכו' עיין להתוס' בריש פסחי' ד"ג ע"א ועמ"ש בחידושינו שם

דף נ"ח ע"א תוס' בד"ה ק"ק וכו' מדאוריי' שוחט לכתחי' וכו' עכ"ל מ"ש הח"ן ממתני' דלקמן דפ"ד ע"א דתנן טולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד ע"ש אין ענינה לכאן דמאי דקתני תרד היינו ר"ל יכול להורידה ואינה כמו הנך דקתני התם אם עלו לא ירדו דר"ל אין רשאי להורידה משום דקדשן מזבח אבל עולה חיה לא קדשה מזבח ויכול להורידה וכ"מ בגמ' שם דפ"ה ע"א ע"ש בפירש"י אבל לעולם יכול לשוחטה שם ומ"ש הח"ן דטעמא דמתני' משום שלא תטיל גללין ע"ש קשה דא"כ מאי פריך הגמ' שם פשיטא נימא דהיא גופה קמ"ל דגזרו רבנן שלא תטיל גללין וי"ל דהכי פריך פשיטא דהאי מילתא שמעי' לה ממתני' דהכא דקתני ששחטן דיעבד

ע"ב גמ' ונוקמה כר"י ובבמוצע וכו' וקשה נימא דלא ניחא לאוקמה כר"י משים דע"כ מתני' דתמיד לא אתיא כר"י כמ"ש התוס' בד"ה ר"י ולא ניחא ליה למימר דס"ל כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא ויש לישב

פירש"י בד"ה ור"ש וכו' דדילמא כר"י ס"ל עכ"ל הו"מ למי' נמי דדילמא ס"ל כוליה מזבח בדרום כראב"י דלקמן אלא משום דאכתי לא מייתי ליה הגמ' להא דראב"י

דף נ"ט ע"א תוס' בד"ה עד וכו' ועוד תק"ל מתני דמי שהיה טמא וכו' עכ"ל עיין להתוס' לעיל די"ב שהק' ר"י מאי קמ"ל הא ש"מ ממתני' דהמפריש נקבה ותו' ש"ה דדחי לה בידים ולפ"ז לא מקשה הכא מידי

ע"ב בא"ד וההיא דפ"ק דע"א וכו' עכ"ל משמע להו דמיירי הברייתא דהתם אפילו בקב"ה דומיא דהחרים והעריך ולהכי ק"ל דאכתי קשיא קושית הגמ' בקב"ה וע"כ דגזרי' וא"כ י"ל פ"ה

בא"ד דשלמים דוקא עו פתיחת ההיכל וכו' עכ"ל עיין להמש"ל בפ"ה מה' מעה"ק דין ה'

דף ס' ע"א בד"ה ואומר וכו' ור"ת מפרש בס' הישר וכו' עכ"ל עיין להצ"ק ועיין בס' הישר לר"ת בתי' מסכת עירובין סי רפ"ו ע"ש

ע"ב גמ' והב"ע בבכור שנזרק דמו וכו' היינו סיפא דמייתי היקשא אבל ברישא דברייתא יליף מבכור דזמן הבית דאי בכה"ג מיירי מנ"ל ד"ז בביכורים הא אכתי לא ס"ד היקשא ועוד דלישנויא דמעשר דגן חולין הוא ע"כ ביכורים לא נ"ל אלא מק"ו דמעשר כדיליף חוץ לחומה בפ"ג דמכות ע"ש

גמ' לא שמיע להו הא דתניא וכו' ובברייתא שניה לא סגי ליה די"ל אפילו בשעת שנושאן בכתף מזבח ול"ד לנפגם כמ"ש התוס' לקמן בד"ה אעפ"י ולכך אצטריך לאתויי ברייתא ראשונה לאוכוחי מינה דהוי כנפגם מדקדשי' נפסלין

תוס' בד"ה מאי וכו' במעשר שגדל בפני הבית כמו גבי בכור וכו' עכ"ל כצ"ל ונמחק תיבות שפי' בקונט' דהא גמ' מוקי לה הכי בהדיא

דף ס"א ע"א בא"ד דהרבה כרכים לאו מדברי ר"א וכו' עכ"ל עיין להצ"ק ועיין להתוס' שם במס' יבמות ע"ש

בא"ד אבל אי לא קדשה לא נדחו דיכול לבנות וכו' עכ"ל ק"ל שים מהא דאמרי' ביומא והביאו התוס' לקמן בד"ה קודם דשלמים ששחטן קודם פתיחת ההיכל בחוץ פטור דאינו ראוי לפתח אהל מועד ואמאי לא אמרי' בידו לפתוח דלתות היכל

גמ' ואבע"א הא והא בקדשי קדשים הא דלא קאמר הא והא בקדשים קלים משום דא"כ מאי קמ"ל דפשיטא דמחנה ישראל איתיה אפי' בשעת נסיעה

ע"ב תוס' בד"ה לאחר וכו' ת"ל משום פגימת המזבח וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים דאצט' לטעמא דיוצא לפסול אפי' סלקו קלעי החצר ועדיין המזבח במקומו וכן ק' במה שהק' התוס' בד"ה אף על פי וא"ת היכי תיסק אדעתיה וכו' ועיין להצ"ק

דף ס"ב ע"ב בד"ה שתין וכו' הרי ס"ג והו"ל לשנויי וכו' עכ"ל עיין להגמ' לעיל דנ"ד ע"א דפריך הכי לרב ומשני אימא כנגד אמה יסוד ועל אמה סובב ופשטא דמילתא דמישב הך מילתא גופה אליבא דרב והא וראי קשיא דאכתי המק' דפריך ס"ד הוו לא אתי אליבא דרב דס"ג הוו ולזה כיוונו התוס' לשלול דאין כן כוונת הגמ' אלא דלעולם הך שקלא וטריא לא אתיא אלא אליבא דלוי ונקט לה אליבא דלוי משום תרגום דידן ומאי דקאמר הגמ' אימא וכו' היינו ר"ל דאליבא דרב אמרי' הכי ולא כדקנטי לה המקשה והמתרץ: