משמרות כהונה חלק ג ריד

ובהכי א"ש מאי דקשה לפי' התוס' אמאי מייתי הגמרא בשמעתין מדרבי אושעיא הו"ל להביא המשנה דלעיל דהוציא ראשו הוי כילוד ועפי"ה ניחא דממתני' י"ל דיצא לחוץ לגמרי ולא מיתוקמא ברייתא בהכי דהא קתני בפנים כבחוץ ולכך מייתי מדר"א דאפילו עדיין לא יצא לחוץ לגמרי וס"ל להגמ' דאי בעי' שיצא לחוץ לגמרי לא הוה גזרי' שמא יוציא ראשו לחוץ דהא חזי ליה: בד"ה יצתה וכו' וי"ל דמיירי כגון שבית הבליעה רחב וכו' עכ"ל ור"ל שתחב לו חבירו והוציאו אבל אם לא הוציאו אפי' תחבו עד לפנים מבית הבליעה לא הוי אלא בית הסתרים לרבא כדמוכח מדברי התוס' לעיל בד"ה אמאי שכ' דההיא דעשאוה כנבלת עוף טהור לא א"ש לרבא ואי איתא דבפנים מבית הבליעה הוי בלוע וטמא בעוף דהא לא ממעטי' בהמה אלא בכה"ג ודכוותה בעוף טמאה אם כן א"ש הא דעשאוה כנבלת עוף טמא אפילו לרבא ועיין להתוס' בחולין דע"א ע"א ע"ש והרא"ם תי' לקו' התוס' דאפי' הוי בית הסתרים גזה"כ היא דנבלת בהמה טהורה ועיין למהרש"א שתמה ע"ד מסוגייא דשמעתין ועוד השה מברייתא גופה דמשמע דמשום דאתיא מק"ו הוא דאצטריך קרא דבה ולפ"ד הרא"ם בלא ק"ו אצטריך קרא דאי לאו קרא הוי טמאה משום דבית הסתרים היא

דף מ"ג ע"ב בד"ה את וכו' לא דריש אתים וכו' עכ"ל לפ"ז הו"מ הגמ' למימר לרי"ש מנינא מהאי קרא גופיה ודריש את ולא אצט' ליה למי' נ"ל מדר' סימאי

בד"ה עד וכו' כיון דגלי לן קרא וכו' עכ"ל ואיפכא א מ"ל דהיינו אחר דגלי לן קרא דחלוקין הן בטומאת חוץ אצטריך ליה התם קרא בכולהו משום דנדה וזבה לא אצט' קרא התם דאתי מק"ו דאפי' זב דקיל לענין טומאת חוץ מטמא בקטן כ"ש זבה ונדה

דף מ"ד ע"א בד"ה ואי בעי וכו' ופריך ליה מהא דבן יום א' וכו' עכ"ל מה שהקשה מהרש"א ז"ל דנימא שמואל ס"ל כמ"ד המזכה לעובר לא קנה ולכך עובר לא משום דל"ל זכיה כבר תי' הר"ן בחי' דמ"מ אמת הוא דהוא מיית ברישא דבמציאות לא פליג אר"ש אלא דלמ"ד המזכה לעובר ל"ק א"צ לההוא טעמא אבל מ"מ אמת הוא

דף מ"ה ע"א בד"ה אחר וכו'. לא נ"מ האידנא וכו' עכ"ל ודאי דאיכא נ"מ דאי משום נדה אסור לגמור ביאתו וצריך שיפרוש באבר מת ואי משום דם בתולים מותר לגמור ביאתו כל זמן שלא פירש אלא דלא ניחא להו למי' דלא נ"מ אלא זמן מועט כזה

בד"ה האי וכו' דאימור דם דתוך ג' דם בחולים הוא ואפי' אי הוה דם נדות וכו' עכ"ל. מתבאר מדבריהם דאפילו דתוך ג' לא שכיח דאתצור מצט' לס"ס דלא כמ"ש התוס' בפ"ק דכתובות דף ט' ע"א עיין שם

בד"ה בת וכו' ומתעברת ויולדת קאמר ושנת י"ג א"צ וכו' עכ"ל. הא דלא סגי להו בהא דשנת י"ג אינו שלם והוצרכו לומר מתעברת ויולדת קא' משום דהא דאמרי' בת שנים ויום א' לא בעי' יום א' כלל אלא דמשום דבעי' הי"ב שנים שלימים נקט ויום אחד כמבואר לעיל וא"כ אין שייך להזכיר שנת י"ג כיון דלא בעינן אפילו יום אחד ממנה לכך כתב דמתעברת ויולדת קאמר

ע"ב גמ' סד"א בודקין לעולם קמ"ל. יל"ד ליתני בודקין כל י"ב ולא ליתני בת י"ב ויום אחד ומדקתני בודקין בי"ב ידעי' דאחר י"ב א"צ בדיקה וי"ל דא"כ לא הוה ידעי' חידושא דשלשים יום בשנה אין חשובים שנה לענין זה דהו"א לא תנח בודקין כל י"ב אלא לאשמועינן דאחר י"ב א"צ בדיקה: דף מ"ו ע"א גמ' וכי קא' דבא חזקה למיאון וכו' הקשה הר"ן בחידושיו למיאון למ"ל חזקה הא מספיקא נמי אינה ממאנת ע"ש מה שתי' וי"ל דלמ"ד אין חוששין שמא נשרו מספיקא ממאנת דאעפ"י דאיכא חששא דשמא נשרו ממאנת ולכך קאמר רבא חזקה דמשום חזקה לא ממאנת אפי' למ"ד מספיקא ממאנה ולא פריך הגמ' הניחא וכו' אלא אי הך מ"ד חולק על הדין דקאמר רבא אבל כי קאמר רבא טעמא דחזקה אע"ג דלמ"ד אין חוששין ל"צ להך טעמא אין קפידא בזה

גמ' מתיב ר"ה בר"י לסיועי לר"ה וכו' כ' הר"ן בחי' מתיב לרבא דאמר תוך זמן כלפני זמן ע"ש וק' מאי קושיא לרבא הא לא אמר תוך זמן כלפני זמן אלא לענין שערות דהוו שומא כלפני זמן ולא הוי כגדול דנדרו נדר אפי' אינו יודע להפלות דבהכי מיירי לעיל אבל ביודע להפלות אה"נ דס"ל מופלא הסמוך לאיש דאורייתא ואה"נ דס"ל כרב הונא דלוקה על הקדישו ועיין במהרש"א ז"ל

ע"ב תוס' בד"ה ר"י ור"ל וכו' ובהביא שתי שערות נמי וכו' דר"י א"ל לעיל וכו' עכ"ל. קשה הא מ"ש ובהביא שתי שערות וכו' ע"כ דר"ל דס"ל לר"ל תוך זמן כלאחר זמן דאי ס"ל כלפני זמן הא הוו שומא ולא מהנו ב' שערות מידי ואפי' עודן עליו אחר י"ג לאו כלום הוא וצריך שיביא ב"ש אחרות וכמ"ש הרא"ש בשמעתין דלעיל וכ"מ בגמרא לקמן בר"פ בא סימן דקאמר בשלמא לפני הפרק בעי בדיקה דאי משתכחי לאחר הפרק לאו כלום הוא וע"ש בפירש"י והתוס' וא"כ אכתי קשה הא הוי התראת ס' שמא לא יביא ב"ש אחרות אחר הגדלות אלא ע"כ דכוונתם דר"ל ס"ל כלאחר זמן וא"כ תק"ל לר"ל גופיה אפי' אכל הוא ואמאי הוצרכו לדחות מדר"י דס"ל לעיל כלאח"ז וי"ל משום די"ל דאה"נ דלר"ל אפילו אכל הוא והא דנקט אכלו אחרים משום ר"י נקטיה לזה כ' דאפי' ר"י ס"ל כלאח"ז ועי"ל דס"ל כיון דהביא ב"ש מהשתא אע"ג דשומא הן מ"מ הוכחה הוא דבזמן הגדלות יביא ב"ש חדשות כיון דממהר כ"כ בהבאת השערות וצריך להתיישב בזה

גמ' אי דאורייתא קטן א"נ הוא ואין ב"ד מ"ל וכו' מכאן קשה עמ"ש התוס' בפ' כל כתבי דקכ"א ע"א בד"ה ש"מ דאפי' למ"ד אין ב"ד מ"ל דוקא בלא הגיע לחינוך לא ע"ש והרי הכא במופלא הסמוך לאיש מיירי וקאמר אין ב"ד מ"ל וי"ל כיון דמשום חינוך הוא לא רמי חיוב דחינוך אלא על אביו וכמ"ש הר"מ בסוף ה' מ"א אעפ"י שאין ב"ד מ"ל מצוה על אביו לחנכו אם הגיע לחינוך ע"ש והכא בקידושי מיאון מיירי דליתיה לאב ועיין להרשב"א בחידושיו בפרק חרש דקי"ד ע"א עיין שם

פירש"י בד"ה ע"ד בעלה וכו' וכי אמרי' אין הבעל מפר בקודמין וכו' עכ"ל משמע דאכתי קאי הך שינוייא דבעל מפר לה כל שעה וממ"ש בדיבור שאח"ז מתבאר דלא קאי הך שינוייא והוי