משמרות כהונה חלק ג ריא

תוס' בד"ה מהו וכו' א"נ נערות דוקא וכו' עכ"ל ור"ל כיון דערות ובא מן הדרך מסתמא איכא תביעה ופיוס כמ"ש לעיל ולא אצט' ליה לתנא לפרושי דבתביעה מיירי ודלא כמהרש"א

בא"ד א"נ ביש לה וסת עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דה"נ ביש לה וסת אלא דעסוקה בטהרו' דאבריית' הלזו קאמר מהו למעבד וכו' וברייתא מיירי בעסוקה בטהרות ע"ש וקשה שהרי כבר כ' התוס' דלבני בבל היה שואל דלא עסקי בטהרות וי"ל דה"ק מהו למעבר כי האי מתני' דאפי' עסוקה בטהרות בישנה א"צ להקיצה וממילא כ"ש בבני בבל א"צ להקיצה

דף י"ג ע"ב מתני' והן אוכלות בתרומה למ"ד קטן אוכל נבילות אין ב"ד מ"ל לישנא דמתני' ל"ד אלא ר"ל מאכילין אותן בתרומה דהיינו ספינן להו בידים שהרי חרשת. ושוטה דין קטן אית להו ובלא"ה אוכלין בתרומה ואין מ"ל

גמ' אמר אביי ושל נחשת וכו' משמע דנחשת אינו בולע לכ"ע וקשה אמאי אמרי רבנן ישן טמא הא אפשר בשל נחשת וצ"ל דס"ל לרבנן דנחשת נמי מחמם כמו של עור ויש ללמוד מכאן לענין מים שלנו בפסח דאין נותנין בשל נחשת שהרי מחמם הוא לרבנן ועיין להמג"ד סי' תנ"ה ס"ק ע"ש: דף י"ד ע"א פירש"י בד"ה ולמחר וכו' דא"כ הו"ל תרי ספיקי וכו' עכ"ל אפי' ס"ל דטחתו ביריכה טמאה ודאי מ"מ בעד שאינו בדוק הוי וכן נראה מדברי התוס' להדיא והא דטמאה ודאי בעד הבדוק וטחתו משום דרובא לטומאה ואזלי' בתר רובא כי אינה ס' אחר מצט' המיעוט לס"ס כמ"ש התוס' בפ"ק דכתובות דף ס' ע"א ע"ש

תוס' בד"ה ולמחר וכו' וכגון שיש כגריס ועוד וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א דאפי' ר"ח מודה בעד הבדוק דלא הוי כתם אע"ג דבעי' כגריס ועוד ע"ש וק"ק כי פריך הגמ' אמתני' וליחוש דילמ' דם מאכולת אמאי לא משני דמיירי בדאיכא כגריס ועוד ויש ליישב

דף ט"ו ע"א בד"ה לא שהתה וכו' ואמאי נקט ר"א דשמותי הוא וכו' עכ"ל יל"ד דאכתי אמאי נקט ר"א דשמותי הוא הול"ל רע"ק ורבי דס"ל לא בעי' חתיכה מב' חתיכות כמ"ש בקושי' וי"ל דמשום דרע"ק ורבי י"ל דמיירי דראשון לא אכל כל החתיכה לכך נקט ר"א טפי ומ"מ בתי' זה לא ניחא להו לו' דקושטא הוא דרע"ק ורבי מיירי שלא אכל כל החתיכה מדאמרינן התם בגמ' אההיא מתני' דרע"ק וכ"ת חתיכה מב' חתיכות וכו' ע"ש ולתי' בתרא צ"ל מאי דאמרינן חתיכה מב"ח א"ב ה"ק וכ"ת דמיירי בשאכל הא' כל החתיכה והתניא וכו' ועיין בתוס' בגיטין דע"ד ע"א בד"ה ר"י ובמ"ש התוס' דשמותי הוא עיין בתוס' שם בר"פ ס' אכל שהוכיחו דר"א דכוי היינו ר"א ולאו ר"א בר פלוגתיה דר' יאושע

ע"ב בד"ה במשפחתו וכו' דבפ"ק דכריתות מג"ש דלה לה וכו' עכ"ל משמע להו דמאי דקאמר התם מ"ד כי אמרי' כל מילתא דאשה חייבת וכו' קמ"ל היינו ד"ל דקמ"ל דילפי' מאשה אפי' מידי דליתא אלא בנשים ולאו דקמ"ל דילפינן מקרא דברייתא וכ"מ פשטא דגמ' שם ע"ש

דף ט"ז ע"א בד"ה בש"א וכו' לידע אם בועל בנדות לטמא בועלה וכו' עכ"ל ואע"ג דאינה צריכה בדיקה אלא לטהרות היינו אלא לעסוקה בטהרות וכשהיא עסוקה בטהרו' הצריכוה בדיקה גם לבעלה כדאיתא לעיל והיינו דצריכה בדיקה לבעלה לידע אם בועל בנדות ועיין למהרש"א

כתב הר"ן בחי' לפירש"י הא דצריכה עד חדש לפני כל תשמיש הטעם הוא כדי לידע למחר מנין חטאות שהיא חייבת ע"ש ולפ"ז ס"ל לב"ש כר"א בכריתו' דט"ו ע"א דבא על אשתו נדה וחזר ובא עליה חייב על כל א' וא' אבל חכמים פליגי התם ואמרי דאינו חייב אלא חטאת א' ע"ש

דף י"ז ע"ב פירש"י בד"ה ספיקו וכו' מדקתני מן הלול ולחוץ ס' טהור עכ"ל ר"ל דאע"ג דמתני' קתני נמי ס' טמא והוא ודאי טמא מ"מ הכא שאני דקאמר מן הלול ולחוץ טהור ואי איתא דמן הלול ולפנים טמא ודאי אז מן הלול ולחוץ הי"ל לטמא מספק ואע"ג דאביי ס"ל דמן הלול ולפני' טמא ודאי ומן הלול ולחוץ טהו' מ"מ רבה בר ר"ה דפריך והאנן תנן פליג ע"ז

דף י"ח ע"א גמ' ותו ליכא והאיכא ט' חנויו'

ק"ל נימא דלא חשיב אלא רובא דליתיה קמן אבל ט' חנויות וט' צפרדעים דרובא דאיתיה קמן ומילתא דפשיטא היא דכתיב אחרי רבים להטות לא קחשיב וי"ל דרובא דליתיה קמן ואיכ' ריעות' מגופה ורובא דאיתיה קמן שוין הם בהדרגות ובהכי ניחא מ"ש מהרש"א לקמן בתוס' בד"ה למעוטי ע"ש ועמ"ש בזה בחידושי' בחולין די"א עש"ב

תוס' בד"ה שליא וכו' וי"ל פ"ה דהתם וכו' עכ"ל ומ"מ לישנא דהגמרא שם דפריך מכדי אין שליא בלא ולד למ"ל קרא ע"כ דלא כר"י דלדידי' ע"כ רוב שליא הוא דהוי לפירש"י ואדרבא אמרי' סמוך כקושי' התוס'

בא"ד וא"ת ואמאי לא מייתי וכו' עכ"ל. קושיא זו ק' לפירש"י ולא יתורץ בתי' התוספות ונ"ל לפירש"י דס"ל רוב אין נימוקים אפילו לר"ש וטעמא דר"ש משום דאיכא תרי מיעוטי מיעוט דיש שליא בלא ולד ומיעוט דנימוקי וכה"ג הוי רובא להיתירא כמ"ש התו' בבתרא דצ"ג ע"א. וא"כ ממתני' דהתם י"ל דאין שליא בלא ולד ואפי' מיעוטא ליכא אבל הכא מדר"ש שמעי' דאיכא מיעוטא דשליא בלא ולד ולא מצינו דפליגי רבנן דר"ש לא נקט אלא נימוק

בד"ה ותו ליכא וכו' ואי משום דר"ש קתני לה הא קאמר שליא אע"ג דר"מ קתני לה וכו' עכ"ל ק' הא אע"ג דר"מ היא מ"מ סתם מתני' כר"מ ור"ש פליג וכה"ג הוי כרבים נגד יחיד כמ"ש התוספות בריש ביצה ושפיר חשיב לה אבל ההיא דאיש ואשה שעשו צרכיהם פליגי ר"י ור"ש במתני' והלכה כר"י ולכך לא חשיב לה וי"ל דש"ה דסתם במתני' כר"מ ולא הוי כרבי' כיון דבכ"מ סותם ר' כר"מ וכה"ג כ' הרא"ש בפ' כל הכלים ול"ד לההיא דריש ביצה. ועי"ל דהכא אף על גב דסתם כר"מ והוי כרבים מ"מ בבריית' שם בפ' המפלת פליגי אר"מ ר"י ור"י ור"ש והוו רבי' טפי והלכת' כותייהו

בד"ה הלך וכו' מאי קמ"ל ר"ח וכו' עכ"ל. צ"ע הא דט' חנויות הוא רובא דאיתיה קמן כדאי' בפ"ק דחולין ור"ח קמ"ל אפי' רובא דליתיה קמן דר"ח מיירי בהכי כדמוכח שם בגמרא בפ' לא יחפור ובפ"ק דביצה ובמ"א כתבתי בזה באורך

ע"ב גמ' למעוטי רובא דר"י ואף על גב דרובא