משמרות כהונה חלק ג רי

דף ט' ע"א תוס' בד"ה נוגע וכו' והלא מזין עליו בעי טבילה וכו' עכ"ל אע"ג דמ"מ נטהר מטומאת מת מ"מ כיון דמזין עליו ונוגע חד דינא אית להו לא הו"ל למקרי מזין עליו טהור ונוגע טמא כיון דתרווייהו בעו טבילה ותי' דלאו טהור ושמא ממש קאמר אלא ה"ק מזין עליו נטהר מטומאת מת ע"י הזאה ונוגע באת לו טומאה ע"י הזאה ובק"ו דעבדי רבנן אם על הטמא טהור על הטהור לכ"ש אין להק' לימא דיו דעל הטמא דבעי טבילה דא"כ מפריך ק"ו

ע"ב בד"ה זקנה וכו' היינו כי ראתה שניה בסוף שלשים עכ"ל עיין להכ"מ בפ"ד מה' מטמאי מו"מ שכתב למאי דגריס הר"מ בעברו ג' עונות שניות מטמאה למפרע ניחא דא"ץ לידחק כמ"ש התוס' ע"ש ורואה אני דדברי התוס' הם מוכרחים דהגמ' לקמן בבעיא דחזיא בעונות לפי הצר דאחר דהוחזקה בדמים הו"ל כהגיע זמנה לראות וכי חזיא בעונות מטמאה למפרע ובעברו ג"ע שניות קתני דיה שעתה וע"ש בפירש"י ובתוס' שם

דף י' ע"א בד"ה ר"י וכו' א"נ כל הך סוגייא וכו' עכ"ל ר"ל הך סוגייא דנקט לפלוגתייהו דחזקיה ור"י בכתם שאחר הב' הוא משום דקאי אהך ברייתא דאתיא כר' אבל לרשב"ג איתיה לפלוגתייהו בכתם שאחר ראיה ג'

ע"ב בד"ה אמר וכו' ולא היה מוחה ר"י וכו' עכ"ל מדלא הוכיחו מר"ל גופיה איך אמר כן על רביה דרביה יש להוכיח דאינו חייב בכבוד רביה דרביה דלא כהש"י שהביא הש"ך בי"ד סי' רמ"ב סק"מ ע"ש

פירש"י בד"ה וסיימת וכו' מדקאמר דייה שעת' וכו' עכ"ל ה"ה דהומ"ל מדקאמר שעברו עליה דהול"ל שעברו עליהם

דף י"א ע"א גמ' אלא לקפיצות וכו' מפירש"י נר' דמיירי שהקפיצות היו כל אחת מהן בחד בשבת ולא בדילוג והוחזקה לקפיצות לחודייהו ועיין להרשב"א בחי' ובישוב שי' רש"י נ"ל דמאי דפריך מברייתא ולא מוקי לה לא הוחזקה לימים אלא לקפיצות וכדר"א משום דלישנא דברייתא משמע דבא לשלול ואי מוקמת לה דהוחזקה לקפיצות לחודייהו ע"כ דבא לשלול דלא נימא הוחזקה לימים והא מילתא דפשיטא היא וכדפריך אר"ה ומש"ה מוקי לה לא הוחזקה לא לימים ולא לקפיצות ופריך לימים פשיטא וה"ה דהו"מ למיפרך נמי אקפיצו' אמאי לא הא לר"ה הוחזקה לקפיצו' לחודייהו ס"ל וחדא מתרי פירכי נקט ומשני דברייתא מיירי בקפצה בפעם ג' ולא חזאי ובחד כשבא חזאי ודוקא בכה"ג דביום ראיה ג' לא קפצה הוא דלא הוחזקה לקפיצות לחודייהו אבל אי בפ"ג חזאי בקפיצה הוחזקה לקפיצות לחודייהו וכדר"ה כנ"ל לשי' רש"י וניחא מ"ש עליו התוס' אך לפ"ז לקמן דט"ו ע"ב במימרא דר"ה שם הוה סגי בקפיצות לחודייהו וע"ש בפירש"י ועיין להר"ן בחי' בשמעתין

פירש"י בד"ה ממעיין וכו' דלא מיירי בתחילת נדה וכו' עכ"ל ר"ל הא דקתני חוץ מן הנדה לא מיירי בדיקה זו בתחילת נדה דהיינו שבשעת וסתה לא בדקה ודינא הוא דטמאה היא ועלה קתני חוץ מן הנדה דלא בעיא בדיקה לא מיירי בהכי דכה"ג מעין סתום הוא אלא מיירי בנדה שראתה דהוי מעין פתוח

בא"ד וראתה אבג"ד לחדש וכו' עכ"ל ק' דבששי מיהא ליבעי בדיקה דאפשר דבחמישי פסקה ואי תראה בששי לחדש זה וכן בשנייה וכן בג' קבעה וסת וי"ל כיון דהוחזקה באבג"ד הוי מעין פתוח אפי' שתפסוק בחמישי ולכך א"ץ בדיקה בפעם הזאת שהוחוקה באבג"ד אבל בחדש אחר צריך בדיקה אבל לדברי התוס' דבג' חדשים ראתה אבג"ד רצופים מתניתין מיירי בכל הג' חדשים

ע"ב גמ' תשמש בעדים דילמא נשתנו כ' מהרש"א ז"ל הא דלא פריך תשמש בעדים דילמא פסקה משום דעד שלפני תשמיש א"ץ כלל ע"ש. ולא יכולתי להלום כוונתו בזה דאי ר"ל דמתני' דקתני חוץ מבתולה שדמיה מרובים היינו דלא בעיא ב' עדים אבל עד אחד בעיא ולכך ל"מ למפרך אלא מנשתנו דהו"ל לאצרוכי ב' עדים הא ליתא דודאי דמאי דקתני חוץ מבתולה וכו' היינו דלא בעיא כלל עדים וראיה לזה ממאי דהוק"ל לרש"י בשינוייא דגמ' מעד שלפני תשמיש ואי ר"ל דהגמ' עדיפא ליה למיפרך מנשתנו משום דקשיא היא אב' עדים ואה"נ דקשיא נמי מפסקה מעד שלאחר תשמיש הא ליתא דקושיא דפסקה לא יתורץ בשינוייא דגמר' וא"כ אכתי קשיא מפסקה מעד שלאחר תשמיש ואולי י"ל דלשינוייא דגמרא דע"י שמש ישתנה ה"נ י"ל בקושית פסקה דע"י העד לא יתברר בודאי שפסקה די"ל איכא דם וחיפהו ש"ז וכדלעיל והא דקתני פסקה מחמת תשמיש היינו בשימש ולא הודיע ודוחק ולקושיתו י"ל דלעולם לא תיקנו בדיקה אלא לבדוק אם תראה אבל לבדוק אם תפסוק לא תיקנו דלעולם מחזיקין אותה בפסקה להחמיר עד שתראה דם להדיא מחמת תשמיש

תוס' בד"ה אלא וכו' הומ"ל דרב וכו' עכ"ל ולולי דבריהם י"ל דודאי מתני' יושבת ממש היא לא דמעיקרא דקאמר ס"ד מבקשת היינו דאף מבקשת קתני משים דיושבת פשיטא וע"כ דנכלל במתני' אף מבקש' ולעולם דיושבת ממש מיירי דהא יושבת קתני

בד"ה אפי' וכו' ואין להק' לר"א וכו' עכ"ל הקשה מהרש"א ז"ל הא הויא מינקת ולר"א במינקת מסולקת מן הדמים ע"ש וי"ל במ"ש הר"ן בחי' בשמעתין בשם הרשב"א דמינקת מסולקת ולא קבעה וסת והא דפריך תבדוק דילמא קבעה וסת היינו משום דמיירי גם בנתנה בנה למינקת וסתם מתני' ר"מ ואיהו ס"ל דנתנה בנה למינקת אינה מסולקת מן הדמים ע"ש וא"כ י"ל כיון דלא מצינו דר"א פליג אר"מ בנתנה בנה למינקת צריך ליישב דברי ר"א גם אליבא דר"מ והוק"ל להתוס' מנתנ' בנה למינק' דביה מיירי בשמעתין כמ"ש הרשב"א

דף י"ב ע"א בד"ה אשה וכו' ול"ל דאתא לאשמועי' וכו' דהלשון משמע וכו' עכ"ל ה"ה דהו"מ לדחויי דא"כ מאי פריך הגמ' הא יש לה וסת לא בעי בדיקה ולישני דקמ"ל באין לה וסת דמותרת ע"י בדיקה אלא דניחא להו לדחויי דהלשון ל"מ כן לתת טעם להגמ' גופיה דלא משני כן

פירש"י בד"ה אין לך וכו' ובדיקה דקאמר שמואל לעיל בתביעה וכו' עכ"ל מדלא קאמר דשמואל בדיקה ממש ובאדם בביתו מונח דס"ל דברייתא דקתני הבאין מן הדרך ל"ד אלא אפי' בביתו ומזה יש להוכיח דהל"א שכ' רש"י בסמוך הוא מן הגליון כמ"ש מהרש"ל דאי מפירש"י הוה משמע דללישנא קמא ס"ל דדוקא באין מן הדרך ומפירש"י בד"ז דלא מוקי מילתיה דשמואל אלא בתביעה לא משמע כן: