משמרות כהונה חלק ג רו

בפתוחות לעזרה ע"ש והשתא ניחא הכל אבל דברי המפרש כאן תמוהים שכ' דר"י מיירי במחילות דהר הבית ולא נתקדשו אפי' בקדושת הר הבית וכ' דהני תרתי מילי שמעינהו מרביה וגרסינהו והשתא לפמ"ש דלא נתקדשו כלל אפי' בקדושת הר הבית מישך שייכי להדדי הני תרתי מילי וצ"ע ועיין להב"ש

דף כ"ח ע"א גמ' ואומר להם שלום עליך מכאן מוכח דהא דאין נותנין שלום בלילה היינו במדבר אבל בישוב דלא שכיחי מזיקין נותנין שלום בלילה שהרי כאן בלילה מיירי וכ"כ התוס' בריש מגילה

דף כ"ט ע"ב ר"א מוסף אף של מייש וכו' פי' המפרש מוסיף לפסול והב"ש כ' דגרסי' דקטמי דהיינו שנעשית במהרה אפר ולפ"ז יש לפ' דר"א מוסף להכשיר דת"ק ס"ל דלא היו רגילין אלא במרביות של תאנה וכו' משום דלא קטמי לא מבפנים ולא מבחוץ ור"א מוסיף של מייש וכו' כיון דלא קטמי מבפנים ע"ש והח"ן תמה ע"ד דא"כ ת"ק בעי רלא קטמי אפי' מבחוץ והגמ' קאמר בדברי ת"ק ומאי ניהו דוקרי דלא קטמי ואזלי מקטר מתוכו הרי דלת"ק לא קפיד לא אתוכו ע"ש ולק"מ דההיא לענין פוסלות אתמר דלא פסילי אלא בקטמי מתוכן אבל אי לא קטמי אלא מבחוץ כשרק אלא דלא היו רגילין לכתחילה אלא במרביות דלא קטמי אפילו מבחוץ מיהו מה שתלה הב"ש הפי' דר"א להכשיר אתא בגירסא דקטמי ק' דאין תלוין זה בזה דאפי' לגירסא דקטרי יש לפרש דר"א אהכשירה קאי וכבר תמה עליו בזה המש"ל בה' א"מ ע"ש ונר' דהכריחו להמפרש לפ' דר"א אפיסולא קאי משום דאי ר"א להכשיר אתא וס"ל דכל היכא דלא קטרי מתוכן כשרין ורגילין בהם לכתחילה א"כ לא הי"ל לפ' של מייש וכו' אלא הי"ל לומר כל העצים כשרין ורגילין בהם לכתחי' חוץ מן זית וגפן

גמ' בתאנה דלא עבדא פירי וכו' צ"ל דפסיקא ליה להגמ' דשל זית וגפן ליכא רלא עבדא פירי דאי משכחת לה דלא עבדא פירי מ"ש זית וגפן דנקט לפסול תאנה ודקל נמי היכא דעבדא פירי פסולין

דף ל' ע"א גמ' כדי שיהא הא הרוח מנשבת הר"מ

בפי' המשנה כ' חזיתה היינו שיעשה אות וסימן להראות שמן המזרח מתחיל ע"ש והוא נגד סוגייא דשמעתין ונראה דלעולם ס"ל דחזיתה הוא חלון אלא דהוק"ל למ"ד להצית את האליתא אמאי עשו החלון למזרח ולא למערב להכי קאמר כדי שיעשה אות וסימן שהתחיל מן המזרח דהמערכה היא ממזרח למערב ועיין להב"ש

מתני' מי מרדשן מזבח הפנימי וכו' הקשה המפרש הא עבודה שאינה תמה לא בעי פייס כדאי' ביומא זר שסידר המערכה וכו' ונראה דעיקר הוכחתו היא מדאמרי' שם בלישנא בתרא זר שסידר ב' גזירי עצים חייב ופריך רבא א"כ ליבעי פייס ופריך ומי לא בעי פייס וכו' רבא ה"ק ליבעי פייס בפ"ע הרי דפייס ליתיה אלא בעבודה תמה שהרי פריך כיון דהוי עבודה תמה ליבעי פייס והגמרא לא פריך ליה אלא מי לא בעי פייס וס"ל להמפרש דזהו גופיה טעמו של דבר דאמרי' מעיקרא זר שסידר המערכה חייב דה"ט משום דהוי עבודה תמה דס"ל דב' גזירי עצים ביום כדדחו שם במסקנא וא"כ סידור המערכה רכה הוי עבודה תמה דלילה וכל שקלא וטריא דעביד הגמ' אלישנא בתרא דליבעי פייס ניתנו ליאמר מעיקרא אלא דבלא"ה דחי לה שפיר לההיא מימרא דזר שסידר המערכה ומ"מ דוחק גדול הוא בדברי המפרש דלמה לא מייתי בפשי' מל"ב דמוכח שפיר דלא בפי פייס אלא בעבודה תמה כדכתיב' ועיין להח"ן

ע"ב מתני' ובה ג' מעלות שעליה כהן עומד וכו' והא דכתיב ולא תעלה במעלות על מזבחי דוקא על המזבח אבל בהיכל שרי כדתניא במכילת' כ"כ המש"ל הביא דבריו ה' פני דוד בפ' משפטי'

דף ל"א ע"ב גמ' נעבדו דכסף נעבדו דזהב מדברי המפרש שכ' מפני שמרתיח הלחם ומחממה נראה דמפרש דתרתי פריך הגמ' חדא אשולחנות דאיברים אמאי עבדי' דשיש נעבדו דכסף ועוד שולחן שלפני ההיכל שמניחין עליו לחם הפני' בכניסתו אמאי עבדי דכסף נעבדו דזהב ומשני מפני שמרתיח הבשר טפי עברי ליה דשיש ולחם אי עבדי דזהב מרתיח ליה ומעפשו ושלחן שעליו לחם הפנים תמיד דעבדי ליה דזהב שאני מפני שכך מצותו כתובה בתורה והח"ן כתב דהמפרש גריס בברייתא בב' שלחנות שלפני ההיכל אחר של שיש ואחד של זהב ע"ש וליתא שהמפרש כתב להדיא בד"ה שמעלין ובד"ה ח' שיש וכו' אחד של כסף ואחר של זהב

דף ל"ב ע"א גמ' אמר להם שמים נבראו תחילה וכו' המפרש הוסיף צר ג' או שניהם כאחד והשיבו לו שמים תחילה דכתיב את השמים ואת הארץ ואי שניהם כאחד לא הול"ל ואת הארץ אלא את השמים והארץ

תם ונשלם מסכת תמיד