משמרות כהונה חלק ג כ

מיפסל כמו ההיא דחולין אבל אי פריש במתנה ראשונה בהדיא כתקנה כמו ההיא דשחט סי' א' למולים כשר כיון דאין מפגלין בחצי מתיר

דף מ"ב ע"א בד"ה כגון וכו' וק' רביעית ך מאן דכר שמיה וכו' עכ"ל ר"ל דשבע דטהרו וד' קרנות חדא היא כמ"ש אח"כ וא"כ ליכא רביעית ותי' שפיר בסה"ד דנוכל לגרוס שפיגל בא' ובב' ובג' והרביעית היא שופכת שיריים אף על פי דלא נזכרה: בא"ד לא חשיב האי תנא אלא הזאות עכ"ל דכיון ב דמכלל דבריו שמעי' הא דשפיכת שיריים לפום אוקמתא הלזו לא חש למתני ברישא אלא הזאות משא"כ בהנך ברייתות דמייתי הגמרא לקמן ול"ק מ"ש הח"ן

ע"ב גמ' מ"ל בד' פרים למ"ש התוספות לעיל דהרביעי הוא של השיריים וס"ל שיריים מעכבין ק' מנ"ל לרבה דס"ל להאי תנא כן ואצט"ל לדחוקי דהזאות הוא דחשיב ואמאי לא נאמר דס"ל שיריים לא מעכבי כיון דפלוגתא דתנאי היא וי"ל דרבה מוקי כאוקמתא דרב אשי לעיל דפיגל בכולהו וע"כ על שפיכת שיריים הוא דאמרי' ע"ד הראשונה הוא עושה ואי הך ברייתא דארבעים ושמונה דמייתי הגמ' בסמוך תני בה פלוגתא דר"מ ורבנן כברייתא דלעיל א"ש טפי

דף מ"ג ע"א תוס' בד"ה ומנחת וכו' וקשה אמאי לא עירב וכו' עכ"ל עיין בתי"ט מ"ש בזה ובתוספות חדשים כ' דרבנן ס"ל בלוג שמן של מצורע שאעפ"י שאין מתפגלין עם הזבח מתפגלין אם חישב בשעת מתן בהונות ע"ש. וליתא דאם כן מאי פריך לקמן דמ"ד ע"א אברייתא דקתני לוג שמן מתפגל ומנחת נסכים אין מתפגלין מני וכו' ע"ש והשתא נוקמה כרבנן דמתניתין דמנחת נסכים אין מפגל אפי' הבא עם הזבח ולוו שמן מתפגל אם חישב בשעת מתן בהונות

ע"ב גמ' ואם נאמר חמורות וכו' ועל הקלות יהיה פטור וכו' ה"ה דהומ"ל אלו נאמר חמורות הייתי אומר כי היכי דקלות בחמורות דהיינו מעשר בט"מ בלאו ה"נ חמורות בקלות דהיינו תרומה בט"ש אינו במיתה לכך נאמרו קלות דהיינו ט"ש דתרומ' בט"ש נמי במיתה אלא דניחא לאצרוכי למעשר גופיה דהייתי אומר בקלות יהיה פטור: דף מ"ד ע"א פירש"י בד"ה או וכו' רישא דברייתא וכו' ת"ל לענין טומאה וינזרו וכו' עכ"ל תימה אמאי אצט' לזה הא מאם האכל יאכל דדרשינן לקמן בכלל ופרט וכלל ידעי' דלאו שלמים דוקא אלא כעין הפרט כדלקמן וי"ל בדוחק דברייתא כר"א דדריש לקרא דהאכל יאכל לדרשא אחרינא כמ"ש התוס' ולדידיה הך דרשא דהכא נ"ל מוינזרו: תוס' בד"ה נאכל וכו' לכל הנך יתורים וכו' עכ"ל משמע אפילו לעופות א"צ קרא דהיקישא דזאת התורה אפי' בעופות ועיין להתוס' בחולין דכ"א ע"ב ע"ש

דף מ"ה ע"א תוס' בד"ה והשוחטן וכו' דאין פיגול בעולין וכו' עכ"ל עיין להתוס' בע"ב בד"ה אבל וכו' שהק' כעין קו' זו ובשני התירוצים שכ' שם מתורץ גם קושי' הלזו: ע"ב בד"ה אבל וכו' ומיהו בלא"ה שפיר קמשני וכו' עכ"ל אכתי קשה אמאי דחיק התם למי' דתרי תנאי ואליבא דר"ש נוקמה להך משנה דהתם בבאו בב"א כדאוקי למשנתנו ולכ"ע אין פיגול בעולין לר"ש: דף מ"ו ע"א גמ' ותלת' קראי בדם למ"ל וכו' הק' הח"ן א"כ למ"ל אשר הם מקדישים לעיל הא מדאצט' למעוטי דם מטומאה שמעי' דטומאה חייב אפילו במתיר עצמה דאי אינה אלא בדבר שיש לו מתירין ל"צ קרא למעוטי דם מטומאה כמו פיגול ע"ש ונ"ל דאי לאו קרא דלעיל הוה ילפינן בק"ו מפיגול דא"נ אלא ביש לו מתירין וקרא דדם הוה מוקמי' ליה למעוטי ממעילה אפילו מקיז דם לבהמת קדשים דמחיים אבל השתא דמצינן לאוקומי בטומאה לא מוקמי' לה למקיז דם כיון דמחיים היא מסתברא דיש בו מעילה ובהכי ניחא מאי דק' מאי מק' התוספו' בד"ה היא ממקיז דם נימא דמעילה דהתם מדרבנן כמו שתי' אההיא דיצא לנחל קדרון ועפי"ה ניחא שפיר דאי לית בה מעילה דאורייתא ע"כ דאיכא שום קרא למעוטה דהא השתא הני קראי דשמעתין לא מיתרי וא"כ ע"כ דהני קראי דשמעתין חד מנייהו לטומאה וא"כ אמאי אצטריך אשר הם מקדישים

פירש"י בד"ה מנה"מ וכו' אם שגג בו בדם ונותר וכו' עכ"ל הו"מ לפרושי דנ"מ אם בישלו דדם שבישלו אינו עובר עליו כדאיתא בפ' הקומץ דכ"א ע"ש בפירש"י והתוס'

תוס' בד"ה אין וכו' עד שעת מצותה וכו' עכ"ל ואשעת מצותה גופה אין לו' אין לך שאין מועלין בו בשעת מצותו ונחייב בדם בשעת זריקה דכיון דקודם זריקה אעפ"י שעדיין לא נעשית מצותו אין מועלין שוב אין סברא לומר אין לך דבר דמסתברא דאפי' בשעת מצותו אין מועלין כמו קודם ותה"ד וע"ע שאני דגלי קרא

בד"ה חד וכו' אבל משום טומאה כי היכי וכו' עכ"ל ר"ל כיון דעיקר קרא דאשר מקדישים בטומאה כתיב וריבוייא הוא מרבי אפי' דם ונותר דנכלל בההוא קרא לשאר מתירין אבל דם מיעטיה קרא מנותר אבל בטומאה דליכא מיעוטא נרבי אפי' דם כיון דאשר הם מקדישים ריבוייא הוא מרבי כל מילי ולא כתבו להפך דהוה מוקמי' מיעוטא בטומאה משום דעיקר קרא דאשר הם מקדישים בטומאה כתיב ודלא כהח"ן

ע"ב בד"ה אבל וכו' לכל הפחות תפשוט וכו'

עכ"ל קשה דטפי הי"ל להק' דאפי' למ"ד כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו קאמר טעמא מהיקישא כל היכא דקרי' וכו' ולעיל נ"ל מכרת ג' ואין לומר דאפי' כתיב כרת יתירא לא ידעי' למאי אתא אלא מהיקישא ולעיל אהיקישא סמיך דא"כ למ"ל כרת ג' לכתוב חד מהנהו כריתות דכלל ופרט גבי והבשר אשר יגע וכו' ונ"ל שפיר מהיקישא וגם דרשי' לדבר שהיה בכלל מדכתיב שלמים אלא ע"כ דלעיל מכרת ג' לחודיה נפקא ולאו אהיקישא סמיך והדק"ל דאפי' ר"י הוא דקא' כמחלוקת כזו קשיא דהכא נ"ל מהיקישא ולעיל נ"ל מקר' יתירא ויש ליישב

דף מ"ז ע"א בד"ה ק"ק וכו' וע"כ ל"ק דלא תבעי כלי כלל דהא אמרי' מה עולה וכו' עכ"ל ק"ק מה הועילו בזה דהא אכתי קשיא מההיא דסוטה דסכין מקדשא וי"ל