משמרות כהונה חלק ג יט

נילף למ"ל ועשה ומדאצט' ועשה ע"כ דלא רצה הכתוב להקישן משום דליתנהו לשבע שעל טהרו בפר העלם

בא"ד שסמוכות הפרשיות זו אצל זו וכו' עכ"ל וכ"נ מפירש"י בד"ה ועשה והביאוהו התוספות בדבור הקודם שכ' מפר כהן משיח האמור למעלה דנר' דאין ההיקש מדכתיב לפר לרבות כהן משיח אלא מדכתביה למעלה הימנו אבל ק' דלקמן גבי קרנות כתב רש"י גופיה דהוקשו מדדרשי' לפר זה כהן משיח וי"ל דברי רש"י דלקמן גבי קרנות דוקא משום דפר כהן משיח נמי יליף מפר העלם אבל לעיל גבי יותרת וב' הכליות דפר העלם הוא דיליף מפר כהן משיח אין ללומדו מדכתי' לפר דפשטא דמילתא הא דכתיב לפר לאקושי פר כהן משיח לפר העלם הוא ולאו לאקושי פר העלם לפר כהן משיח ולכך הוכרח רש"י לפ' מדאמור למעלה הימנו אבל לענין קרנות כיון דיליף פר כהן משיח מפר העלם מדכתי' לפר סגי לן בהכי לאקושי גם פר העלם לפר כהן משיח כיון דחדא מילתא היא

בד"ה ונסלח וכו' וק"ל ונסלח בפר העלם למ"ל וכו' עכ"ל הק' הח"ן נימא נמי בהא כיון דאתי מק"ו הו"א הא דכתיב ביה הוי כשנה עליו לעכב וכמ"ש בפר כהן משיח ולכך אצטריך ונסלח ע"ש ונ"ל דע"כ קרא דכתיב ביה איכא למידרש ביה דרשא אחרינא דאל"ה לא ליכתוב ביה שירים ולא ליכתוב ונסלח דל"ל כולי האי טרח וכ"ל קרא וכיון דע"כ איכא למידרש ביה שום דרשא תו לא הוה ס"ד לאוקומי לעכב אבל בפר כהן משיח י"ל דליכא דרשא אחרת וטרח וכ"ל קרא והשינוי דשינה ביה קרא אינו שום יתור משא"כ בקרא דונסלח דהוא יתור ואין לומר בכה"ג טרח וכ"ל קרא כיון דעי"כ צריך למכתב ונסלח

דף מ' ע"א בד"ה ל"נ ומיהו קשה מר"ש דהכא וכו' ובסוף כ"צ וכו' עכ"ל הא דלא ק"ל אההיא דקידושין מההיא דכ"צ משום דההיא כ"צ מקרי סתרי דהא בעי לקיומי קרא דעל הבתים וע"ש בתוס' ודע דגי' הספרים שם דר"ש ס"ל יש אם למקרא אלא דהתוס' דהכא גרסי כגירסא שדחאה רש"י שם ע"ש

בד"ה ה"מ עבודה וכו' ושירים סוף עבודה עכ"ל וסמיכה אע"ג דהיא תחילת עבודה מ"מ לא מקרי עבודה ולכך לא נ"ל סמיכה מהיקישא כמו יותרת וב' הכליות: ץ

בד"ה אביי וכו' וע"ק הא דקאמר וכו' עכ"ל י"ל בזה דהגמרא אברייתא קאי ולא אר' יהודה ומאי דקאמר מבע"ל לכדתניא חדא מהנהו דקתני ברייתא קאמר דהיינו סמיכה

בא"ד דהך סוגיא אתיא כריב"ל וכו' עכ"ל ק"ק דלקמן דנ"ב ע"ב קאמר תסתיים דריב"ל הוא דאמר שירים ודחי ומסיק דלא מסיימי

בד"ה אמר וכו' כאביי ס"ל וכו' עכ"ל הק' הבה"ז דלפי זה אמאי הוצרך לכל זה ואמאי לא מוקי להפר זה יוה"ך לסמיכה ושיריים כיון דלהך ברייתא קמייתא דריש כן יעשה למתן ד' לכך דריש לפר זה יוה"ך לסמיכה ושיריים ע"ש ונ"ל דל"ק דלהך ברייתא דמפיק כן יעשה לסמיכה ושיריים דריש נמי להפר זה יוה"ך וע"כ לאת בדם וטבילה וכדפירש"י בד"ה סד"א ראי לסמיכה ושיריים למ"ל כן יעשה הא מיתורא דלפר דרשי' לה וא"כ י"ל דהגמ' דפריך למ"ל לפר והוצרך לכל הני אוקמתי אברייתא שנייה קאי דגם הך ברייתא דריש לפר זה יוה"ך וכדפירש"י ועיין להצ"ק

בד"ה ל"נ וכו' להכשיר אתיין מנ"ל דיוה"ך וכו' עכ"ל טפי הי"ל להקשו' מנ"ל בשעירי עכו"ם דבפר יוה"ך י"ל כמ"ש בדיבור זה ליישב פי' הקונטריס ואע"פ דלר"ת לא ס"ל הכי מ"מ י"ל הסוגיא ולתפוס קצת כדברי ר"ת ולא הי"ל להניח הסוגיא מוקשית אבל משעירי עכו"ם קשיא

גמ' ל"נ אלא לר"י דאמר כי כתיבא חוקה וכו'. מכאן הקשה הלח"מ ברפ"ה מה' עיוה"ך עמ"ש הר"מ שם דאעבורות דהיכל נמי כתיבא חוקה ודוקא אעזרה הוא דלא כתיבא חוקה דהא הכא כל עבודות דפר בהיכל הם וקאמר דאצט' קרא משום דלא נ"ל מחוקה ע"ש וי"ל כיון דגלי קרא דוכלה מכפר דהזאות דהיכל מעכבי אמרי' דגלי דכתיבא חוקה גם אהיכל ולא נוקי מיעוטא דפ' הוציאו לו אלא אעזרה והיינו למ"ד משמעו' דורשין א"ב אבל למ"ד שיריים מעכבי לר"י ע"כ דלא כתיבא חוקה ע"ז דהא שיריים בעזרה הם ומיעטיה קרא דואת והר"מ פ' כמ"ד משמעות דורשין כמ"ש הלח"מ ולדידיה אית לן למימר כיון דגלי גלי ול"מ מיעוטא דזאת אלא אעזרה

דף מ"א ע"א תוס' בד"ה והא וכו' ומשני תנאי היא וכו' עכ"ל ר"ל דתנא דרי"ש ס"ל דאי לאו היקישא דחטאתם על שגגתם לא הוה דרשי' ליה וכמ"ש התוספות בדיבור הקודם וקושייתם ותי' בדיבור הקודם הוא לשי' רש"י אבל לפירושם היא עצמה מאי דפריך הגמ' ומשני ודלא כהח"ן דפי' דתדרי"ש ל"ל דרשא דחטאת ע"ש דליתא דא"כ מאי פריך הגמ' ת"ל מקרא קמא דחטאת והוצרך ר"פ לשנויי ומדלא קאמר אלא משמע דאכתי קאי מאי דמשני ר"פ אצטריך סד"א וכו': בא"ד מדתניא בת"כ וכו' עכ"ל הא דלא ניחא בק"ו שהביאו התוס' לעיל בד"ה ומה במקום וכו' משום דא"כ הו"ל לרי"ש למינקט הק"ו ההוא בבריי' כדנקט הק"ו דומה במקום שלא השוה וכו' כיון דתרוייהו ק"ו ורבי מיירי באת בדם וביותרת וב' הכליות

בד"ה ממאי וכו' וי"ל דהא דפסלי וכו' רבנן גזרי וכו' עכ"ל ק"ק לפי"ז מאי פריך מכלל דכי לא עביד חוץ למקומו ושלא לשמו מחייב נימא דלעולם לא מחייב והא דקתני חוץ שלא כתקנה משום פיסולא נקט לה דאז פסול מדאורייתא דהא כולהו במחשבת פיסול ותנא פיסולי דאורייתא קתני פיסולי דרבנן לא קתני כדאמרי' בגמ' בכ"מ ובעיקר קושייתם נ"ל דלעול' למ"ד אין מפגלין בחצי מתיר אפי' פיסול בו ליכא ומאי דדייקי התוס' דפיסולא איכא הוא מדקתני כולן כתקנן וא' שלא כתקנה פסול ואין בו כרת ומדאמרו רבנן אין בו כרת עד דיפגל בכל המתיר משמע דפיסולא מיהא איכא וכמ"ש הח"ן ובהא י"ל במאי דאמרי' בחולין דט"ל ע"ב שחטה ואח"כ חישב עליה לא אמרו בה לא איסור ולא היתר משום דפלוגתא דתנאי היא אי אמרי' הוכיח סופו על תחילתו דכי שמעיניה דחישב אח"ך אמרינן הוכיח סופו על תחילתו דגם בשעת שחיטה חישב ע"ש וה"נ דכוותה כשעשה אח"כ אחת שלא כתקנה אמרינן דראשונה נמי עשה שלא כתקנה ופסול משום דאז פיגל בכל המתיר אלא דלענין חיוב כרת ל"מ דקמי שמיא גליא דלא חישב וגם לענין חיוב חטאת אין לחייבו ול"ד לאמרו לו ב' אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי דמחייב כדתנן ר"פ אמ"ל דש"ה דאיכא עדים אבל לפסול מיהא