משמרות כהונה חלק ג קצט

מסכת מעילה דף ב' ע"א מתני' חוץ לזמנו וחוץ למקומו מועלין בהן מכאן קשה עמ"ש מהרש"א ז"ל בפ' האיש מקדש דנ"ו ע"ב דכי נתפגל פקע קדש מניה ע"ש והכא תנן דמועלין בהן וי"ל דלא כ"כ מהרש"א אלא בקדשים קלים כיון דלית בהו מעילה אלא אחר זריקה כיון שלא נעשית זריקה כדינה לא חיילה מעילה אבל בקדשי קדשים כיון דאית בהו מעילה קודם זריקה ותו לא פקעא עד שנעשית זריקה כהלכתה ועי"ל דבריו לדעת הר"מ בפ"ב מה' מעילה דרבנן הוא דאיכא בכל הני דמתני' אע"ג דאם עלו לא ירדו ע"ש

רש"י בד"ה שקיבלו וכו' בטמאין וכו' עכ"ל ובסמוך כ' בעלי מומין והוי כמו לישנא אחרינא ונ"ל דהוכרח לפ' בטמאין משום דמהגמ' בסמוך מוכח דבעי ראוי במקום אחר דשחטן בדרום ראוי בקדשים קלים ולילה משום דלאו מחוסר זמן כדפי' רש"י לקמן ובשלא בזמנו ושלא במקומו פריך הגמרא למאי חזו ולכך מפרש דפסולין היינו טמאים דראוי בק"צ וללישנא אחרינא ק' בע"מ למאי חזו וצ"ל דלל"א ס"ל דאחר דתנן לילה שמעי' אע"ג דלא חזו ומאי דפריך הגמ' בחוץ לזמנו ומאוקי גרים למ"ל ומפ' כפי' התוס' דפשי' דלא הוי כמאן דהנקינה וכל דכרי רא"י דלקמן אזלי' ללישנא קמא ועי"ל דמ"ש רש"י בע"מ היינו אליבא דרבא דמעילה דמתני' היא מדרבנן דאפי' קדשים שמתו מועלין מדרבנן ועיין לה' בה"ז ועי"ל דברי רש"י במ"ש התוס' בנדה ד"מ ע"ב ע"ש ודוק

תוס' בד"ה ששחטן וכו' ואין זו. דרך התנאים וכו' עכ"ל אף ע"ג דבריש הוריות מצינו בכה"ג היינו בפ' בבות אבל הכא חד בבא

בא"ד משום דשני בהו כ"כ וכו' עכ"ל אף על גב דלמ"ד לקמן מעילה מדרבנן בודאי אפילו שחט וזרק בדרום אית בהו מעילה מדרבנן דאפי' קדשים שמתו מועלין מדרבנן מ"מ מדאורייתא דמתניתין קתני כל הנהו דיש בהו חידושא אי איתא דגם בשחט וזרק בדרום מועלין בהם הו"ל למתני

ע"ב גמ' אלא לרבא קשיא וכו' ק"ל לפמ"ש התוס' בסוף זבחים דבמשלה בהם האור אפילו לרבה אם עלו לא ירדו ע"ש מאי פריך לרבה הא כיון דאם עלו לא ירדו במשלה בהם ע"כ דקדישין לכך אית בהו מעולה ול"ד לקדשים שמתו דאפי' משלא ירדו ודע דלפ"ד התוס' הללו בנשחטה בלילה אם עלו לא ירדו במשלה אפי' לר' יהודה וכ"ב המש"ל בפ"ג מה' פיסולי המוקדשין דין ו' ע"ש ועפי"ז י"ל מה שהק' התוס' בחולין דפ"א ע"א ובזבחים די"ג אמאי אצט' קרא גבי מח"ז דיום להרצאה ת"ל מיום צוותו ותי' דאצטריך לאם עלו ירדו והקשו ע"ז לר"י אפי' שחי' לילה אם עלו ירדו מאי א"ל ע"ש ועפי"ה י"ל דאצט' קרא למשלה דאפילו לר"י לא ירדו וגלי קרא במח"ז דאפי' משלה ירדו דהא במלק תורים שלא הגיע זמנם מטמאין בבית הבליעה דהוה כנבילה משא"כ בשחי' לילה כמ"ש הר"מ בריש פ"ז מה' פיסולי המוקדשין וע"ש להלח"מ: כתב ה' בה"ז שם בזבחים דהר"מ גריס כגי' התוס' שם דפלוגתייהו באם ירדו אבל אם עלו לכ"ע לא ירדו ע"ש ואין כוונתו דגם כאן גריס הכי דא"כ מאי פריך ממתני' ואי לאן גריס כל הך שקלא וטריא אם כן למה פ' בכל הני דמתני' מעילה מדרבנן אלא דר"ל דהסוגיות מוחלפות והוי כמו איכא דאמרי ועיין להרב לח"מ במ"ש ביישוב דברי הר"מ: תוס' בד"ה אליבא וכו' והשתא גבי נשחט בלילה וכו' עכ"ל ק"ל מאי ק"ו איכא משחי' לילה הא שחי' לילה גריעא מדרום כדקאמר הגמרא בצריכותא דעביד וליכא ק"ו אלא מניתנין למעלה שנתנם למטה וכדפירש"י ויש ליישב

בד"ה ורבה וכו' וכ"ת מה ענין שינוי שחיטה לשינוי זריקה וכו' עכ"ל ק"ק נימא משחט בצפון וקבל בדרו' קאמר מ"ש מניתנין למעלה וכו' וי"ל מדקאמ' בשינוייא דגמ' אבל הכא כיון דשחטן בדרום וכו' מוכח דארישא דשחטן בדרום קאמר ואכתי ק' מאי קאמר אליבא דר"י כ"ע לא פליגי דירדו וכיון דטעמא דר"י משום שחי' דתחילת עבודה אמאי בשחטן בצפון וקבל בדרום ירדו ע"כ נר' דס"ל להתוס' דכולה סוגייא לא קאי אלא ארישא דשחטן בדרום אבל שחט בצפון וקבל דמן בדרום לכ"ע לא ירדו וא"ש הכל ושו"ר להתוס' בנדה ריש דמ"ה שצדדו כן ושוב כ' דפלוגתייהו בכל גוונא ולפ"ד מאי דמשני הגמ' אבל הכא דשחטן בדרום ל"ד אלא בקיבל בדרום נמי כמאן דחניקנהו דדוקא בשחי' וקבלה בהלכתו ולא עביד שינוי אלא בזריקה הוא דכר"ש לא ירדו אבל שי' התוס' דדוקא בשחט בדרום הוא דפליגי וכדכתי' ועפי"ז י"ל הגי' שבסוף זבחים דפליגי באם ירדו דההיא פלוגתא אסיפא דקיבל בדרום קאי ואינה סותרת לפלוגתייהו דשמעתין ואע"ג דנקיט שם לישנא דרישא דמתני' הוי כמו וכו' ואסיפא קאי

גמ' לימא תנינא להא דעולא וכו' עכ"ל ק"ק נימא דעיקר חידושא דעולא הוא דאין בו מעילה מדאורייתא וי"ל דא"כ למה נקט דבר תורה לא הול"ל אלא יצאו מידי מעילה ואנא ידענא דאית בהו מעילה מדרבנן ממתני'

דף ג' ע"א רש"י בד"ה וקתני וכו' בשינוי מקום מליקה כדמוקמי' התם וכו' עכ"ל ע"ש בגמ' דמוקי לה במצוי ולא במליק' וקושטא הוא דסיפא דעשה לעולה למטה כמעשה כולן דכולל נמי במעש' עולה וקתני עלה מועלין בהם אפי' במליקה מיירי דהא עשה עולה למטה כמעשה עולה ואפי' ר"י מודה דמועלין בה מיהו לשון כדמוקמי' התם שכ' רש"י קשה להולמו

ע"ב בד"ה אמר וכו' שחישב בשחי' לפגל הזבח ופגל נמי בזריקה וכו' עכ"ל הא דלא סגי בפגל בזריקה משום דס"ל כמ"ד לקמן היתר שחי' שנינו ואי שחי' כתקנה כבר יצתה מידי מעילה וע"כ דס"ל לר"ג היתר שחי' שנינו דאל"ה קשיא מתני' דקתני אי זהו שלא הי"ל שעת היתר שנשחטה חוץ לזמנה משמע דאי שחי' כתקנה אין מועלין ולמ"ד היתר זריקה פליג אר"ג וס"ל דאפי' פגל בשחי' לבד מועלין ומתני' קמ"ל אפי' לא פגל אלא בשחיטה אבל לר"ג דס"ל דבעי' פגל בזריקה ע"כ מתני' בפגל גם בזריקה ואי איתא דס"ל לר"ג פגל בזריקה לבד מועלין למ"ל דקתני מתני' נשחטה ועיין בפ' התכלת מיהו ק' לשי' רש"י דאינו פיגול עד שיפגל גם בזריקה הא תנן בזבחים דכ"ט שחט חוץ לזמנו וזרק בשתיקה דהוי פיגול וצ"ל דמתני' דהתם אתיא כר"מ דס"ל כל העושה ע"ד הא' עושה ואע"פי ששתק בזריקה הוי כמי שפיגל גם בזריקה ואכתי קשיא בין לשי' רש"י בין לשי' התוס' דכי פריך מברייתא דקדש הלחם ובעי' לאוכוחי דלא כר"ג תקשה ליה מתני' דקתני שחטה חוץ לזמנה מועלין ודוחק לחלק בין ק"ק לקדשים קלים וי"ל