משמרות כהונה חלק ג קצח

והערכה במאי מוקי ליה וצ"ל דבא לשלול דלא נימא קרא דהעמדה והערכה אינו לעיכובא אלא למצוה ואין להקשות מנ"ל דילמא ר"ש ס"ל ק"מ לא היא ומאי דלא אמר יפדו סתם משום דק"מ מט"א יקברו משום דאין פודין את הקדשים להאכילם לכלבים די"ל דאי ס"ל אין פודין בק"מ גם קב"ה אין פודין מיהא מדרבנן וכמ"ש התוס' בפ' כ"ש דכ"ט ע"ש אלא ע"כ דס"ל פודין וכן כ' הר"מ והרע"ב בפ"ג דמס' מע"ב דר"ש ס"ל פודין איברא דפי' שם תמוה דאם כן ליתנו אם נעשו טריפה וע"ש בהר"ש ז"ל

תוס' בד"ה אלא וכו' וטעמא דאין פודין וכו' עכ"ל והא דלא תני אם נעשו טריפ' משום דכולל אפי' קב"ה דבא לו' יקברו משום העמדה והערכה וכמ"ש ה' צ"ק ואע"ג דקדשי ב"ה נמי אין פודין היינו מדרבנן ולכך תני אם מתו לאשמועי' יקברו משום העמדה והערבה מדאורייתא ונ"מ טובא בין דאוריית' לדרבנן

גמ' ר"ש לא ידע מאי קאמר ת"ק וכו' ורשב"ל משמע ליה כן בסברת ת"ק מברייתא דלקמן דל"ג ע"ב ע"ש בתוס' בד"ה כדתניא

דף ל"ג ע"א גמ' ואמר קרא אותה למעוטי קב"ה ובע"מ מעיקרו נמי נ"ל מאותה וס"ל קב"ה ובע"מ מעיקרו כי הדדי נינהו וכן איתא בבכורות די"ד ע"ב בהדיא לר"ש אותה למעוטי בע"מ מעיקרו וע"ש בתוס'

תוס' בד"ה ואמר וכו' א"נ קב"ה ק"ל מדכתיב וכו' עכ"ל איכא למידק מנ"ל דילמא כר"ש דרשי' ליה דאף על גב דאסיק בקושי' לר"ש מ"מ סברתו כך היא וי"ל דאי רבנן דרשי לקרא כר"ש אמאי אצטריך קרא מאשר יקריבו נפקא אבל ר"ש ל"ל דרשא דאשר יקריבו

גמ' מיפך אפיך וכו' ודאי דהוה סגי ליה להגיה דברי ר"ש ולא למיפך אלא משום דאשכח במכילתא אחריתי כן אפיך לה ונ"ל שלזה כיון רש"י בד"ה אלא מיפך ושיעור דבריו אע"ג דאין ביניהם אלא בדברי ר"ש והו"ל להגיה דברי ר"ש בלחוד מ"מ משום דאשכח מכילתא וכו' והתוס' בד"ה רשב"ל לפי גירסתם דגרסי בר"א אחר דברי ר"ש ניחא להו קושי' זו דדוקא כי אפיך הוא דמתרצה דאי לאו דאפיך כיון דת"ק הזכיר שניהם הו"ל לר"ש לגלות דעתו בק"מ וכצ"ל בתי' התוס' ובתר מילתיה דרבנן וכו' ולכך שינה התנא וכו' דר"ל כיון דת"ק לא הזכיר אלא קב"ה ניחא דלא הזכיר ר"ש דעתו בק"מ ורש"י ל"ג כגירס' התוספות כמו שנראה מדבריו בד"ה בד"א עיין שם

ע"ב תוס' בד"ה כדתניא וכו' איכא לדחויי דמיירי בקב"ה וכו' עכ"ל הא דלא כ' איכא לדחויי בקדם מומו משום דכיון דקיימי אגירסא דגרסי בגמ' קושי' זו י"ל דהגמ' מ"ל דבהקדישו ואח"כ נעשה בע"מ מדקתני שנפל בהם מום אבל קודם זה קיימי לתרץ קושיתם מש"ה כ' דיש לדחוק ולאוקמה בבע"מ מעיקרו. קושי' הח"ן בכאן ל"ק מידי דתמימים משום מעלה כדקאמר הגמ' בתר הכי ואפילו בשחטן אמרי' מעלה משום דאין נפדין אלא לק"מ דהא ברייתא בשחטן מיירי מכח קושי' פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ועלה קאמר ר"ש קב"ס. תמימים יקברו ש"מ דאפילו בשחטן איכא מעלה וכבר שמעתי זה מאחי ז"ל

דף ל"ד ע"א כל הנקברים אפרן אסור אי אעסור זה מדאורייתא או דרבנן לפי הטעם שכ' התוס' נר' דהוי איסורא דאורייתא וה' פלתי סי' כ"ז כ' דלא הוי אלא איסורא דרבנן ומדברי ה' אור חדש בשי' קידושין על דנ"ח ע"א נר' דפשיט"ל דהוי איסורא דאורייתא דמהגמ' בפ' כ"ש דכ"ז דיליף ר"י חמץ בשריפה בק"ו מנותר ולא מהדרי ליה באפר אין ראיה דהא אפי' לא ילפי' מנותר מ"מ כיון דלא גלי קרא דינו ודאי דבכל דבר וכן ס"ל לרבנן שם דאמרי אף מפרר וכו' וא"כ יכול לשורפו וליתהני מאפרו והני נקברין דמתניתין דדינן בקבורה דוקא קבלה היא בידם כמ"ש הר"מ בפי' המשנה ולאו משום כיון דליכא גילוי הוי דינן בקבורה ואם כן שפיר לא מהדרי ליה רבנן בהכי ובמ"א עמדתי בפרט זה אי אפרן אסור מדאורייתא או מדרבנן והארכתי קצת בזה

תם ונשלם מסכת תמורה