משמרות כהונה חלק ג קצז

ע"ב תוס' בד"ה כגון וכו' וא"כ קשיא הא דאמר במרובה וכו' עכ"ל קשה דמאי קשיא נימא דהך שינוייא דפ' מרובה אליבא דר"י דס"ל מן התורה מעות קונות וא"כ מיתוקמא שפיר בזונה ישראלית דהגמ' לא פריך והא מחסרך משיכה אלא אליבא דר"ל כמ"ש הריטב"א בחי' במס' ע"א רס"ג ואפי' למ"ש התוס' שם דאפי' לר"י פריך כיון דרבנן עקרו קנין מעות ע"ש ק' דהתם במרובה מוכיח שפיר מדינא דאורייתא דמעות קונות ואתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו אע"ג דאי תבע לדינא וכו' ומוכיח שפיר ד"ז מדינא דאורייתא וי"ל דהתוס' כאן ס"ל דמדאמר רבא בפ' הזהב דמ"ח קרא ומתניתא מסייע לר"ל משמע דס"ל לרבא כר"ל וההיא דמרובה רבא אמרה ומקשי' שפיר וע"ש בתוס' בפ' הזהב

בד"ה ורבא וכו' וי"ל דרבא ס"ל כמ"ד נשג"א וכו' עכ"ל ולמ"ד נשג"ז ע"כ דס"ל כאביי אבל אביי אתי אפילו כמ"ד נשג"א דמשום זונה לא גזרו דנשותיהן לא מפקרי כמ"ש בגמ' דסנהדרין דפ"ב ע"א ע"ש בתוס' ודלא במהרש"א ז"ל שם ע"ש

בא"ד וא"ת לאביי וכו' הא תנן וכו' עכ"ל משום דקאי בשמעתין נקטו אביי דשמעתין וה"ה דק"ל למ"ד נשג"ז וכן: הקשו שם בסנהדרין ע"ש

דף ל' ע"א בד"ה ואידך וכו' וי"ל משום דאיכא תנאי וכו' עכ"ל מק' לשי' ר"ת ר"פ התערובת דלא אמרינן גזירה שמא יקח מן הקבוע אלא בקדשים ע"ש אמאי לא פריך הגמרא כאן עדיפא מינה לכ"ע נכבשינהו דניידי ונימא דכל דפריש מרובא פריש וי"ל דהיכא דתחילת ביאתו לאיסור מעורב לא אמרי' כל דפריש כמו ביטול דהיכא דתחילתו מעורב לא בטיל כמ"ש המרדכי רוק יבמה שיש בו דם ע"ש במ"ש הח"ן בסה"ד ניחא מה שהקשו לר"ת ע"ש ליתא דעיקר פלוגתייהו דתנאי דברירה בלוקח יין מבין הכותים דתחילתו מעורב והדבר מוכרע מעצמו דלפ"ד קשיא למ"ד יש ברירה קושית התוס' אמאי לא אמרי' באיסור שנתעב ב ניברור וכו'

ע"ב גמ' בשרו אסור פרשו מותר לא היה צריך לזה אלא פרשו מותר מסברא ובע"ז שאני דכתי' והיית וגו' ואדרב' מדאצט' בע"ז קרא מכלל בעלמ' שרי אלא כיון דבלא"ה קרא דבשרו איצט' לדרשא דעבדי כעין בשר במס' קמא ניחא ליה למינקט קרא כיון דלאו מיותר הוא וכ"כ הלח"ם במס' ע"ז דל"ד ע"ב ובהכי ניחא דברי התוס' בפ' כ"ש דכ"ב שכ' דבשרו איצטריך לדרשא אחרינא ולא הזכירו דרשא דשמעתין ע"ש

דף ל"א ע"א גמ' תניא דמסייע לך וכו' אבל ביצה וכו' מלשון זה אבל בביצה וכו' משמע דמייתי סייעתא דהביצה אסורה וכיון דהביצה אסורה ממיל' האפרוח אסור דמינה קרבי ומכאן ק' לפירש"י בחולין דנ"ח ע"א דמפרש להא דתנן ושוין בביצת טריפה שאסורה דקאי אפלוגתא דר"א ור"י ע"ש דלפי"ז ביצת טריפה שאסורה לכ"ע תנן לה במתני' ומה צריך לאתויי סייעתא מברייתא הלזו וצ"ל דלא מייתי סייעתא אלא דאפרוח אסור ולא אמרי' דמסרחא כמסקנא כיון דמגופה רבי ומאי דקאמר אבל ביצה וכו' היינו אפרוח ביצה וכן הוא במסקנא דאמר אבל גבי ביצה וכו' היינו אפרוח ביצה כדפירש"י ועיין בתוס' בד"ה אלא וכו'

תוס' בד"ה מלא וכו' אלא בריה בפ"ע וכו' עכ"ל לא הוצרכו לזה אלא לפי' א' דפירש"י אבל לפי' הב' דבחייו מיירי בפשי' י"ל דמבע"ל אליבא דרבנן ובמת דרבנן לא מטהרי אלא בחייו: ע"ב מתני' קדשי ב"ה חל על הכל פירש"י אפי' הקדיש עצים ואבנים וכו' אבל ק"מ אי אמר הרי אלו עולה לא אמר הכל כדתנן לעיל גבי בהמה טמאה ומ"מ לא ידעתי למה שינה מדברי הגמ' דאמרי' לאתויי שפוי ונביה

גמ' נכללה הוא והרי עוף וכו' וה"ה דהו"מ לאקשויי והרי ציבור ושותפין דק"מ הם עושין תמורה וה"מ לשנויי ביחיד קאמרי' ועיין לעיל בר"פ יש בקרבנו'

שם גמ' דלא כר"י וכו' והר"מ בפ"ה מה' ערכין פ' כר"א משום דסתם משנתנו כוותיה ובספ"ה מה' מעה"ק פ' דמקדיש נכסיו עור העולה לב"ה ועיין לה' לח"מ שם שתמה כיון דפ' כר"א ותמכר לצרכי עולות אמאי עור העולה אינו לכהנים ובגמרא בזבחים מוקי לההיא דעור העולה כר"י ע"ש וה' קרבן חגיגה סי' תירץ דלר"א נמי מוכרין אותה לצרכי עולות חוץ מעורה והגמ' בזבחים אפילו כר"י קאמר ולר"א מוכרין אותה למי שנדר בהמה חוץ מעורה ע"ש ועיין בגמ' לעיל די"א ע"ב דאמרי' הרי עולה בחייה דמשמע דדוקא בהמה בחייה לאפוקי רגלה דאפילו יחתך ממנה יכול להחיות אבל חוץ מעורה דאינה חיה דגלודה היא מהטרפיות השנויות בר"פ אלו טרפות ע"ש לא מהני ועיין בפירש"י לעיל שם בדף י"א ע"ב ע"ש

דף ל"ב ע"א תוס' בד"ה והאמר וכו' תקשה מתני דלעיל דאמר מקדישין וכו' עכ"ל כ' הח"ן דכוונתם לס"ד דגמ' תקשה ליה מתני' אעולה ע"ש וכ"נ מתירוצם שכ' בס"ד דגמ' הילכך מתני' ניחא ליה וכו' ומ"מ אם זאת היא כוונתם אינו מן הקושי על פירש"י די"ל דס"ד שפיר מדרבנן ולא ק"ל אלא אעולה דדריש מקרא ולא ס"ד דאסמכת' היא ועוד דלתירוצם נמי תק"ל מתני' דמחרימין וכמו שהק' הח"ן אח"כ ומכח זה נמי אין לפרש כוונתם דמשמע להו מתני' מדאורייתא מדפריך ארב הונא ולא משני מדרבנן אלא נראה דמשמע להו דלשון מקדישין לכתחילה דמדאורייתא הוא ולתירוצם י"ל אגב דתני מקדישין תני מחרימין ולעולם מחרימין מדרבנן וקושיתם היא למסקנא אבל לס"ד י"ל ניחא ליה למפרך דעולה אעולה טפי

ע"ב גמ' לעולם רבנן וקרא למעילה הא דלא משני ארב הונא לעיל דמתני' מדרבנן משום דרב הונא דריש מקרא דלא נתפס וכל מידי דגלי קרא בהדיא אין כח ביד חכמים לתקן הפך התורה וכמ"ש ה' ט"ז בי"ד סי' קי"ז וכ"כ גבי מילה בשבת ודע דרשי' מפ' כל דדריש עולה ר"ל על הכל חל אחרם וכמ"ש בד"ה אמר ובלא כל ידעי' דקרא בחרמי כהנים דסתם חרמים לכהנים וכי קאמר קרא למעילה היינו קרא דכל ואתי למי' דאפילו מתהני פורתא וכמ"ש בד"ה ומשני ופריך שפיר קדשי קדשים כתיב ביה דקרא בחרמי כהנים איירי בלא כל אבל התוס' מפ' כל דדריש עולה ר"ל אפי' חרמי כהנים וכן כי אמר קרא למעילה ולשיטתם הוא שהק' קושי' בד"ה למעילה ועיין להמש"ל בפ"ו מה' ערכין שנר' מדבריו דאפי' רש"י מפרש כל ר"ל אפי' חרמי כהנים כפי' התוס' ע"ש וליתא כמו שנתבאר

רש"י בד"ה זה וזה וכו' מדקתני קב"ה וכו' ק"ק אמאי הוצרך לדיוק זה בלא"ה ע"כ דר"ש ס"ל בק"מ היא בכלל דאל"ה קרא דהעמדה