משמרות כהונה חלק ג קצב

דמשנתינו ולת"ק לא לקי כאמור ולר"ש אה"נ דלא איצט' ואם ימיר לרבות האשה וס"ל כר"מ וי"ו דאם ימיר לא דריש וגם לר"מ י"ל דס"ל כן למסקנא דשמעתין דלעיל ולא קאמר הגמ' דר"מ דריש ליה מוי"ו דואם אלא לס"ד דאכתי לא ס"ד הא דהשוה אשה לאיש

רש"י בד"ה קכ"ה סתמן בע"מ וכו' עכ"ל רש"י גופיה בזבחים דקי"ג ע"ב דחי פי זה מפרת חטאת וע"ש בתוס' בד"ה יצאו דמישבי פירש"י על נכון ומשם יש להוכיח ספיקו של המש"ל שנסתפק אי הא דכל הראוי למזבח אי מידי מזבח דאורייתא או דרבנן ע"ש ומדברי התוס' דזבחים הללו יש להוכיח דהוי דאורייתא וי"ל

דף י"ד ע"א תוס' בד"ה וכל הקרב וכו' אלא דמהדר לפרוכי אף מרישא לפי מאי דס"ד וכו' עכ"ל כן צ"ל

רש"י בד"ה דברים דאל"כ היא העולה מאי ממעיט עכ"ל עיין מה שפי' הבה"ז ויותר נר' דאדסמיך ליה קאי אאיברים ופדרים דאמאי לא אמרינן דצריך שיניחם עם בא השמש ומתרץ דא"כ איברים ופדרים לדבר הקרב ביום דינם שוה וא"כ היא העולה מאי ממעט דמשמע שאר דברי' הקרבין ביום דדוקא איברים ופדרים קאמר מבני הישי'

ע"ב תוס' בד"ה סמי וכו' וה"ה דצריך כ"כ למיסמיה וכו' עכ"ל עיין בסוגייא דהתם דממימרא דשמואל דמייתי הגמר' בתר הכי מבואר להדיא דנזירות א"ב וא"כ ל"ל למיסמיה מהתם וצ"ל דכוונתם דלפום סוגייא דשמעתין צ"ל דליכא בינייהו אלא מנחות ולשונם אינו מדוקדק: בד"ה אלא וכו' דר"ש לטעמיה וכו' עכ"ל לפ"ז י"ל קושי' התוס' קמאי דרבנן ס"ל כר"ש בהא מילתא ונתיישב פירש"י דהתם ואין צריך לדחוק מחברון כמו שדחקו בתחילה

דף ט"ו ע"ב בד"ה על עכו"ם וכו' ואתיא כמ"ד וכו' עכ"ל יל"ד הו"ל לקבוע דבריהם לעיל מינה בדברי ר"י שאמר על עכו"ם הביאום ועוד דבגמ' בפ"ק דהוריות מיישב לה אליבא דכ"ע דחטאו והדר חטאו וכו' ע"ש ונ"ל דהגמ' לא מיישב שם אלא דברי ר"י שאמר על עכו"ם הביאום אליבא דכ"ע אבל דברי שמואל לא יתיישבו אלא למ"ד כל שבס מביא פר דאי חטאו והדר חטאו מביא על כל אחת א"כ לא סגי להו בי"ב פרים דבימי צדקיהו עבדו ע"א הרבה כידוע שצדקיהו בימי החרבן היה וניחא הכל

בד"ה דקא קרבה וכו' וכ"מ בפ' הוציאו לו וכו' עכ"ל אין להקשות דנימא התם בפ' הוציאו לו לפום מסקנא דשמעתין לשינוייא קמא דנ"ל מקראי דקרבה ומנ"ל דסברא הוא דאי אינה מתה קרבה די"ל דא"כ הו"ל להגמ' התם להביא קרא דשמעתין דזהו עיקר כיון דמסברא לא ידעי' הקרבה

דף ט"ז ע"ב רנ"א אחת ניתנה להם וכו' לפי' הב' שפירש"י דה"ד דרעיה בחד מקום גמירי והדר ילפי' אחת דמתה מאותה השייכא בציבור בהנך ד' דרעיה דהשתא הוי אפשר מאפשר ק' היכי ילפי' מהלכה הא כ' רש"י בפ' ר"א דמילא דקל"א דאין למידין י"ג מדות מהלכה דס"ל דגם במה מצינו לא ילפי' מהלכה ולא מסתבר הלכה מהלכה שאני וי"ל עיין להח"ן במ"ש לתרץ קושי' מהר"א פישיל ז"ל דליתא דהכא ר"נ אליבא דר"ש ור"ש גופיה ס"ל תמכר שלא במום ובישוב הקושיא עיין לה' שע"ה בפי"ד מה' מעה"ק ע"ש

שם מתני' הציבור והשותפין מקדישין וכו' ק"ק

אמאי לא תני חומר בקדשי' מתמורה דאין עופות ומנחות עושין תמורה כדתנן לעיל ולפמ"ש הרא"ש במס' קינין הביאו השע"ה בה' פיסולי המוקדשין דר"י ס"ל עופות עבדי תמורה א"ש די"ל מתני' ר"י היא וכיון דלא דריש בהמה בבהמה למעוטי עופות ה"ה דלא משמע ליה למעט מנחות דכי הדדי נינהו

דף י"ז ע"א עשה שוגג כמזיד התוס' ביומא ד"נ ע"ב בד"ה חומר הקשו הברייתא דהתם אמאי לא קתני חומר זה ע"ש מה שחידשו בתי' והם דברי הגמרא בנדרים דט"ו ע"ב ע"ש וצ"ל דריב"י דמשנתינו לאו אחומר דת"ק קאי ות"ק לא חשיב לה משום דלא מקרי חומר וזהו לפי תי' וע"ש במהרש"א ועיין לה' שמחי"וט ד'

שם גמ' האי תנא סבר וכו' ואיהו דאמר כרבנן דפליגי אר"א דמשנתינו ור' אושעיה ס"ל דלא פליגי דאל"ה הוה פריך בגמרא לימא כתנאי ועיין להר"מ בפי' המש'

ע"ב אי דחטאת גמרי לה וכו' אע"ג דמדברי רע"ק נר' דבאשם משתעי מ"מ אי בחטאת מיירי ת"ק מהדר ליה רע"ק דבאשם איכא מיעוטא וילפי' חטאת מאשם בהיקיש' דכחטאת כאשם ולמאי דאמר אי בעולה וכו' איכא היקיש' דעולה לאשם בקרא דזאת כדאי' בכ"מ ובהכי ניחא מה שמק' אמאי לא מוקי לה בוולד מעושרת כדלקמן די"ח ע"ב דעפי"ה ניחא דליכא היקישא בוולד מעושרת לאשם ובהכי ניחא מאי דק"ל מכאן למ"ש הרא"ש בפי' למס' קינין הנדפס בס' שיטה שלא נודע שמה למס' קידושין אמתני' דהאשה שהביאה עולתה ומתה וכו' שכ' דר"י ס"ל יש תמורה בעוף ושם מבואר בדבריו דחמש חטאות מתות דוקא בבהמה ולא בעוף ע"ש דלפי"ז אמאי לא מוקי לה לברייתא הלזו בחטאת העוף דמיעוטא אתא לתמורת חטאת העוף דאינה קריבה דעפי"ה ניחא דחטאת העוף לא איתקש לאשם ומאי מהדר ליה רע"ק וס"ל להרא"ש כמ"ש רש"י כחולין דכ"א ע"ב דפליגי ר"י ורבנן בהא ובר פלוגתייהו דר"י הוא רע"ק אבל התוס' שם כ' דלכ"ע היקיש' דזאת התורה איתיה בעוף ע"ש

תוס' בד"ה אי דעולה וכו' ה"ה דהומ"ל זכר הוא וכו' עכ"ל ק"ק נימא דהוה מוקמי' ליה בתמורת אשם ולכך פריך שפיר הא הילכתא וכו' למידחי דלא מיתוקם אפי' בתמורה וי"ל דע"כ הגמ' מתחי' לא פריך אלא אולד דבתר הכי קאמר קרא למעוטי תמורת אשם הא נמי הילכתא וכו' ואי מתחיל' אתמורה נמי קאמר מאי מהדר תו ואי אתמורה אשם וכו'

בא"ד אמאי לא מוקי לה באשם וכו' עכ"ל ר"ל דאתא קרא לו' דלא קרב לעולה וגליה דמאי דאמר' הלכה קרב עולה לאו הוא עצמו אלא דמיו לעולם

דף י"ח ע"א גמ' למ"ל קרא וכו' אלא קרא למ"ל מבע"ל לכדר"ה וכו' התוס' בנזיר דכ"ה נתקשו הרבה דא"כ מאי מהדר ליה רע"ק א"צ וכו' ועו"ק וכו' ע"ש שנדחקו ליישב סוגיין דשמעתין ונ"ל דס"ל להני תנאי כר"נ דאמר לעיל די"ו ע"ב אחת ניתנה להם והעמידום על ה' ע"ש ועיקר כוונתם הני תנאי ללמדנו דתמורת אשם אינה קריבה אפי' אם יתברר על ידי אליהו שאחת שניתנה להם אינה תמורת חטאת אפילו הכי אינה קריבה מהני מיעוט דקאמרי והגמ' פריך א"כ ניפשוט מינה דהאחת שניתנה