משמרות כהונה חלק ג קצא

בניה תועכין ע"ש עכ"ד ולא דמיא כלל ועיין להתוס' לקמן דכ"ד ע"כ בד"ה קסבר במ"ש בס"ד דמשם באר'ה דלכ"ע מותר לשחוט המעוברת ואין חולק בדבר ע"ש

ע"ב תוס' בד"ה ר"ח וכו' דר"ח סבר וכולי עכ"ל עיין להבה"ז ועיין להתוס' בנדה דכ"ג ע"ב בד"ה אמר רבא ע"ש

בא"ד דבפ' החולץ אמר רבא וכו' עכ"ל הנה הר"מ ז"ל בפט"ו מה' מעה"ק פ' כמ"ד בדבר שהיא מתה ותמהו עליו כיון דפ' טריפה אינה חיה וכר"א דניטל ירך נבילה אמאי פ' בדבר שהיא מתה וע"ש לה' לח"מ וכיוצא בזה איתא במסכת נדה דף כ"ד ע"א גבי המפלת גוף אטום כדי שינטל מן החי וימות ופליגי כמה שיעור זה ח"א טריפה וחד נבילה וח"א בדבר שהיא מתה ופ' הר"מ בפ"י מה' א"כ דין י"א במ"ד בדבר שהיא מתה ותמה מרן כ"מ דהא פ' טריפה א"ח וכר"א דניטלה ירך נבילה ע"ש ונ"ל הכל במ"ש הרשב"א בת"ה בדיני יולדת שער ו' דטעמא דמפלת ושטו נקוב אמו טמאה אע"ג דטריפה א"ח מ"מ חיה זמן מועט עד יב"ח וכיון שיש לה חיות זמן מה אמו טמאה ע"ש וא"כ גבי גוף אטום דאמרי' רי' למ"ד טריפה א"ח אין אמו טמאה ע"כ צ"ל דהך מ"ד ס"ל טריפה א"ח כלל ועיין בפ' א"ט דנ"ז ע"ב ע"ש דאי חיה יב"ח היתה אמו טמאה לפ"ד הרשב"א והשתא י"ל דמ"ד התם בדבר שהיא נבילה דאמרי' טריפה חיה ס"ל היינו חיה יב"ח סגי ואצ"ל דס"ל חיה לעולם גם למ"ד בדבר שהיא מתה דאמרי' דלא ס"ל כר"א היינו דלא ס"ל כר"א דאמר נבילה דמשמע נבילה מהשתא ואין לה חיות כלל אלא ס"ל נבילה לענין דלא מהניא לה שחי' אבל אינה נבילה מהשתא וכ"פ הר"מ דניטלה ירך נבילה לענין דלא מהניא לה שחי' וניחא הכל ובהכי יתיישב גם פ' הר"מ כאן דסובר דבעי' דבר שהנשמה תלויה בו ואין לה חיות כלל ומאי דאמרי' דס"ל טריפה א"ח היינו א"ח כלל ואידך מ"ד ס"ל חיה מיהא יב"ח וכן נמי לענין ניטלה ירך וניחא הכל שפיר ובהכי ניחא קושי' התוספות הלזו דנהי ס"ל א"ח יב"ח מ"מ חיה מיהא מקריא כאמור

שם גמ' והא נמי קרבן הוא וכו' מק' דלקמן די"ד ממעטי' גבי תמורה עופות מבהמה וקב"ה מקרבן הרי אע"ג דכתיב קרבן ממעטי' עופות מבהמה וה"נ נימא הכי ול"ק דהתם דקרבן אתא למעט קב"ה שפיר ממעט עופות מבהמה כיון דאתא קרבן לדרשא אבל הכא מייתורא דקרבן מרבי' עופות וזהו בעייתו אי ממעטי' עופות מבהמה וקרבן אתי לדרשא אחריתי אי לא אתי קרבן אלא לרבויי עופות ובהמה אתא לדרשא אחריתי: שם תרי מגו לא אמרי' תפשוט וכו' צ"ל דס"ד דמאי דאמרי' תרי מגו לא אמר היינו דלא אמרי' המגו הב' כלל אפי' לחודיה דדוקא מגו דחל אחד אבר חל אכולה בהמה אמרי' דמבואר הוא בברייתא דלעיל אבל מגו דחלה ק"ד חלה קה"ג לא אמרי' ליה כלל אפי' לחודיה ולכר פריך תפשוט ממימרא דהקדיש זכר לדמיו דאמרי' מגו דחל ק"ד חלה קה"ג ומשני דהבעיא היא אי אמרי' תרי מגו אבל חד מגו אמרי' אפי' מגו זה הב' וניחא לפ"ז דרש"י מהפך המגו ממאי דאתמר בגמ' דב' מגו הא' מגו דחל אחד אבר וכו' וכ"מ מדנקט רבא בבעייתו מהו דתיחו' ליה קה"ג משמ' דזהו המגו הב' דמבעי' ליה

דף י"ב ע"א תוס' בד"ה אין המדומע וכו' וה"ה דמילתא דר"א וכו' עכ"ל עיין במתניתין דתרומות פ"ה דקתני סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה ונפל' למ"א ר"א אומר מדמעת כתרומת ודאי ע"ש הרי דד"ז שכ' התוס' משנה ערוכה היא וי"ל הגביהה שאני כיון דהגבי' במתכוין י"ל טפי היא סאה שעלתה והתוס' חידשו אפי' שנפלה מאליה למ"א ובהכי ניחא דלא מייתי הגמ' מהך מתני' שהיא קודמת למשנה דמייתי הגמ' בשמעתין

ע"ב גמ' מכלל דרבנן וכו' עיין להר"ב במסכת תרומות פ"ה דמפרש למתני' דאין המים שאובים פוסלין וכו' כאוקמתא דרבייה והמשכה דדחי הגמ' וע"ש ועיין להתיו"ט

שם גמ' ואפי' בד' וה' כלים וכו' מדלא מוקי לה למשנתנו אפי' כרבנן וטפי מחמשה מוכח דלרבנן אפי' טפי מחמשה פוסלין וק' מנ"ל להגמ' נימא דלרבנן דנקטי ד' וה' בדוקא דכה"ג אמרי' בפ' א"ע דף מ"ו ע"א לענין נט"י לאחריו אפי' מיל א"ח ודייק הגמ' מינה מיל הוא דא"ח הא פחות ממיל חוזר ע"ש וה"נ דכוותה וי"ל דשאני הכא דנקט ד' וה' והוי כדאמרי אינשי וכדאי' בר"פ מפנין לאוקמתא ב' ואפי' לאוקמתא קמייתא שם י"ל דבסברא תליא מילתא כמ"ש התוספות בריש סוכה ע"ש והכא מסתברא ליה להגמ' דה' ויותר מה' דינם שוה להא מילתא כיון דאינם כחשבון הלוגין דמה"ט הוא דד' וה' לת"ק לא פסלי כמ"ש התוס'

שם גמ' הא כיצד רצה וכו' היינו בקראי לחודייהו אמרי' הכי אבל אחר דאתא הג"ש ילפי' מסוטה דלכתחי' עפר ע"ג המים וכי כתיב ונתן עליו מים היינו לדיעבד וכדתניא בברייתא בהדיא מה כאן הקדים עפר למים כשר ועיין למהרש"א בסוטה דט"ז שכ' דיש לקיים פירש"י דיומא דמ"ג אליבא דר"ש והוא תימה דר"ש דיעבד קאמר

שם ותנא דידן מ"ט וכו' עיין בסוטה די"ו דפריך ורבנן וכו' וק' נימא דרבנן לא דרשי ג"ש וצ"ל דסמיך אתנא דידן דהכא מיהו מפירש"י שם משמע דמשו' דרבנן גבי סוטה ס"ל דפסול פריך כן ונ"ל דפריך דנילף במה מצינו אפי' גמיר ג"ש ואע"ג דכתיב תורה גבי סוטה לעיכובא מ"מ כיון דאיכא ילפותא דמ"מ כמו אי גמיד ג"ש דמ"ש מה מצינו מג"ש ובהכי ניחא דנקט הגמ' מה מצינו בכ"מ מכשיר למעלה וכו' ולא נקט ג"ש דכיון דקושי' הגמ' מכח מ"מ משני ליה כסברתו וגם הגמ' כאן דנקט מ"מ ולא ג"ש י"ל סירכא דסוגיא דהתם נקט

תוס' בד"ה הא כיצד וכו' ג"ש למאי אתא וכו' עכ"ל הא ודאי דג"ש לא מייתרא דאתא למילף סוטה מחטאת דאם הקדים עפר כשר אלא דקושיתם אמאי נקט ר"ש מה להלן עפר ע"ג המים הא מקר' גופיה דחטאת י"ל כן ותי' דאתא ג"ש ללמד דלכתחי' עפר ע"ג המים ולא אם רצה וכו': דף י"ג ע"א מתני' שנאמר לא יחליפנו וכו' מכאן ק' לדעת הר"מ בריש ה"ת דציבור ושותפין לוקין דהא ממעטי להו מן הלאו וצ"ל דהר"מ לטעמיה דהביא דרשא דמעשר דר"ש ולדידיה י"ל דלא אדמעוט אלא דלא עבדי תמורה אבל מן הלאו לא אימעיט דר"ש לא משמע ליה דלא יחליפנו אימעוט ציבור כדקתני בברייתא דבסמוך אבל לת"ק אה"נ דאין לוקין דהא עיקר המיעוט בלאו כתיב ובהכי ניחא מה שמק' לדעת הר"מ הלזו מגמ' דריש מכילתין דאמרי' ה"מ עונש השוה בכל ע"ש דמשם באר"ה דציבור ושותפין אין לוקין ועפי"ה ניחא שפיר דהתם מייתי רישא