משמרות כהונה חלק ג קפו

דסנהדרין ופסולים להעיד אלא ע"כ דעדותו עדות וכיון שכן כשר להעיד מקרי שו"ר דלח על הרב פר"ח תלונתי. כי אם על הר"מ דבר"פ יו"ד מה' שבועות כלל המלך עם הפסולין להעיד וכ' דא"ח על שבועת העדות שכל אלו אפי' אם העידו אין עדותם עדות ע"ש איברא דיש להבין בדברי הר"מ אמאי הוצרך לטעם זה הא אפילו אם בדיעבד עדותן עדות לא מחייב קרבן שבועה דשבועת העדות תלי באם לא יגיד כמו שהוכיחו התוס' במס' קמא דנ"ו ע"א ע"ש וכיון דהני לית בהו אם לא יגיד דאינו מחוייב להעיד פטורין מקרבן דשבוע' העדו' ועוד לאביי דאמר מהני אמאי המלך פטור מקרבן דשבועת העדות דכיון דטעמא דפטור משום דאין עדות וע"כ טעמא משום דאי עביד לא מהני כמ"ש הפר"ח ולאביי דאמר מהני אמאי פטור ובפ' שבועת העדות מבואר דלכ"ע מלך פטור וצ"ל דאפי' אי מהני פטור משום דליתי באם לא יגיד והר"מ כיון דפ' כרבא נקט טעמא רויחא וזו היא שקשה למ"ש הלח"מ והח"ן בסוגיין דדעת הר"מ לפ' כאביי דמהני ע"ש דאם כן אמאי המלך אין עדותו עדות אפי' אם העיד כיון דמהני ואין לו' מטעמ' אחרינא משום דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה דהא לא דנין אותו דהתינח מלכי ישראל אבל מלכי בית דוד דדן ודנין אותו מאי א"ל והר"מ כ' מלך סתם אפי' מלכי בית דוד במשמע וע"כ משום דל"מ כרבא וכמ"ש הפר"ח ולקושי' שהקשיתי מפ' בא סימן י"ל דהמלך לא יקרא כשם פסול כיון דאם יעבור ממלכותו כשר וכה"ג כתב הר"מ בפי' המשנה שם בסיפא דמתני' באוהב ושונא ע"ש וכ"נ ממתני' דר"פ שבועת העדות דקתני ואין נוהגת בפסולים וקתני בסיפא וא"נ אלא בראוין להעיר למעוטי מלך כדאיתא בגמ' שם הרי דאינו נכלל בכלל הפסולים דרישא מיהו התוס' בפ' בא סימן הקשו בסיפא דמתני' מאוהב ושונא ותי' בע"א ע"ש וצ"ל לדעתם דהמלך אם עבר והעיד כשר שלא כדעת הר"מ דאי לאו הכי קשיא אמתני' הרי מלך דכשר לדון ופסול וכמו שהק' ועמ"ש כח"מ סי' ל"ג דין ט"ז

וראיתי למרן בב"י בח"מ סי' ז' שדקדק מדברי הר"מ בה' סנהדרין דאפי' שונא גמור שלא דבר עמו ג' ימים באיבה אם דן בדיעבד דינו דין וכ' שכ"נ מלישנא דגמ' לא לידון וכו' ולא נקטו לישנא דפסול ע"ש ולפ"ז דברי הר"מ סתראי למ"ש בפי' המשנה בפ' בא סימן דאי איתא דבדיעבד אינו דין מאי ק"ל מאוהב ושונא הא לא מקרו פסול כיון דדינו דין שו"ר למהר"ם לובלין ז"ל בתשו' סי' ס"ג שהק' כן ע"ד מרן ועיין לה' ד"מ שם באות ד' גבי אבי החתן ואבי הכלה ע"ש וראיתי לו למהר"ם עוד שהק' הא שונא גמור נ"ל מקרא דפסול בפ' ז"ב ובדאורייתא אין לחלק בין לכתחילה לדיעבד וכן הק' מהר"א ששון ז"ל סי' צ"ו ומהריט"ץ סימן דל"ז ראשון וע"ש בסי' רל"ח ולפ"ד הלח"מ והח"ן שכתבתי שדעת הר"מ לפ' כאביי ניחא שפיר דיש לחלק בין לכתחילה לדיעבד אפי' בדאורייתא דהכי ס"ל לאביי בכל התורה דבדיעבד מהני ול"ד להקרובים דפסילי מחמת קורבה והר"מ בפירוש המש' בפ' בא סימן נחית לתרוצי אליבא דרבא דס"ל דלא מהני דבסוף שמעתין מייתי הגמ' הא דריבית קצוצה ובעי למי' דר"י כאביי ודחי הגמ' דר"י אתי כרבא שפיר ע"ש וההיא דפ' בא סימן ר"י היא דאמר לאתויי סומא וניחא דברי הר"מ ואין נסתר מחמ'תו לפ"ד מרן הב"י ואמנם הר"מ בפי"ג מה' עדות כ' בהדיא דאוהב ושונא פסולים לדון. דלא כמרן הב"י וכבר תפסו עליו בזה מהרא"ש ומהריט"ץ שם עש"ב ומזה יש להוכיח דדעת הר"מ לפ' כרבא דלא מהני ועיין בס' חיים שאל סי' ה' אות ג' שעמד בסתירת המקומות בדברי התוס' והראשונים אי איכא לפלוגי בדאורייתא בין לכתחי' לדיעבד והביא דברי הרב מר וקציעה שהוכיח דיש לחלק בהכי עש"ב ולפום ריהטא נראה דד"ז תלי בפלוגתא דאביי ורבא דשמעתין ולאפס הפנאי לא יכולתי לעמוד בזה

והנה במקח שנעשה באיסור כגון מוכר בשבת וכיוצא המקח קיים ולא אמרי' אי עביד לא מהני וה"ט משום דאפשר לעשות בחול בהיתר וכמ"ש הסמ"ע והש"ך סי' ר"ח ע"ש וק' דבקדושין די"ד דס"ל לר"א מוכר עצמו רבו מוסר לו שכ' ואמאי הרי המכר בטיל דנעשה באיסור דכתי' כי לי בנ"י עבדים כמ"ש התוס' בבתרא די"ג ע"א ע"ש ואין לתרץ דה"נ אפשר ליעשות בהיתר דהיינו אם יגנוב וימכרוהו ב"ד דאכתי אמאי אצט' קרא בספרי הביאוהו התוס' במציעא די"ב והרשב"א בחי' בגיטין דס"ה ע"ב דאשה אינה מוכרת עצמה הא כיון דאינה נמכרת ע"י ב"ד אינה מוכרת עצמה דהו"ל מכר שנעשה באיסור ואי עביד לא מהני וצ"ל דשאני הכא דגלי קרא דמהני כיון דטעמא דרבו מוסר לו ש"כ משום דיליף שכיר שכיר הוי כדגלי קרא בהדיא דמהני והשתא מיהא י"ל דילפי' מהכא לכל מקח שנעשה באיסור דמהני:

כתב הרב טורי אבן במס' ר"ה דכ"ח ע"א בד"ה שלמים דלא אמר אביי דמהני אלא היכא דאפי' אמרינן דלא מהני מ"מ העבירה נעשית כמו גזל אבל היכא דאי לא מהני ליכא איסורא כגון תוקע בשופר של קרש דאי לא מהני לא נהנה כלום מן הקדש ולא עבד איסורא אפי' אביי מודה דלא מהני ותורם מן הרעה על היפה אפי' לא מהני עבד איסורא דרחמנא אמר חלבו אין גרוע לא ע"ש ותמהני דבהדיא אמרי' בסוגיין אם אינו קדוש נשיאות חטא למה ואפי' למ"ש התוס' דה"ק בלא"ה ידעי' שיש בו נשיאות חטא דרחמנא אמר חלבו הן גרוע לא ע"ש לא כ"כ אלא לרבא דס"ל דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא דמרבא הוא שהק' קושיתם אבל לאביי דלא ס"ל האי סברא לא ידעי' נשיאו' חטא מדאמ"ר חלבו אין וכו' וע"ש להבה"ז וא"כ מאי פריך הגמ' לאביי ל"ל האי קרא דלא תשאו עליו חטא ועוד א"כ מאי פריך הגמ' לאביי מחרמי כהנים הא התם כי ל"מ ליכא איסור' כמ"ש התוס' בסוף הסוגי' בד"ה והשתא וכו' וכ"כ הר"מ בפ"ו מה' בכורות דין ה' מכל הנהו לאוין דפריך בסמוך

ומהרימ"ט ח"א סי' ס"ט כ' דרבא לא אמר דלא מהני אלא היכא דכי אמרינן ל"מ מתקן האיסור אבל היכא דאפי' אמרי' ל"מ לא מתקן האיסור ואיסורא עבד אז אפי' רבא מודה דמהני ע"ש שהאריך בראיות לזה והא דפריך הגמ' לרבא מאלמנה לכ"ג אע"ג דרבא גופיה ס"ל בפ' ע"י דע"ח ע"א דקידש אינו לוקה עד שיבעול ובעל ולא קדש לוקה ואם כן לא מתקן הלאו כי אמרי' דל"מ מ"מ כי קדש ובעל לוקה ב' על הקדושין משום לא יקח ועל הבעילה משום לא יחלל וכמ"ש הר"מ בפי"ז מה' א"ב ע"ש וא"כ כי אמרי' ל"מ מתקן מיהא הלאו דלא יקח ובכה"ג דמתקן מיהא לאו דלא יקח ס"ל לרבא דלא מהני ופריך שפיר ועיין להתוס' ס"פ הא"מ גבי הנוטל שכר לדון ולהר"ן שם ע"ש

חזרתי על כל המקרא וראיתי שמה שהקשתי לעיל אמאי פ' הר"מ טעמא דמלך פטור משה"ע