משמרות כהונה חלק ג קפג

דף כ"ז ע"א בכינוס חומשין מהו שיתכפר עיין פירש"י ומשמעו' דבריו שכ' שיקח שיתנה משמע לכתחי' דלא כהמש"ל והח"ן עיין שם

שם מאי הוי עלה ת"ש בשעת הפרשה וכו' הא דלא דחי לה כשפיטמו משום דהך ברייתא סיפא דהך ברייתא דלעיל וא"כ היינו רישא וכן הוא בתוספתא ע"ש

שם ה"ט דיהיב תשלומי דסלע גזירה וכו' לפום מאי דפשיט השתא דאדם מתכפר בשבח הקדש אתיא ברייתא בפשי' בדזבן בסלע והותר ולא הוציא בפיטומו כלום ואתיא ישלם סלע דברייתא כפשטא ולאו תשלום דסלע ולא הו"ל להגמ' למינקט השתא לשון תשלום ואפ' דתשלו' דקאמר היינו תשלומין ולאו לשון תשלום כדלעיל

שם ש"מ ב"ח נדחין וכו' התוס' בפסחים דצ"ח הק' מאי קמ"ל ר"י מתני' היא ותי' דקמ"ל דעושה תמורה וכו' ע"ש וק' דתק"ל מאי קמבע"ל לר"א מתני' היא ועיין להתוס' בזבחים די"ב

ע"ב מתני' המפרי' חטאתו ומת לא יביאנו בנו אחריו פירש רש"י משום דאין כפרה למתים וק' דת"ל דאחת מחמש חטאות המתות היא ובאמת דהיא גופא קשיא דברייתא דבעי קרא למעוטי הא מחמש המתות היא וכבר עמדו בזה התוס' בנזיר דכ"ז ולא תי' כלום ע"ש ונ"ל דאתיא כר"ן בתמורה די"ו ע"ב דס"ל דהל"מ אחת מהן הוא דמתה אלא דנסתפקו איזו היא או כר"ש שם דמשני ר"ל אליביה ד' הן והעמידן על חמש ע"ש ולכך איצט' תנא דברייתא לאתויי קרא למעוטי אף אי יודע לן דלא זו היא המתה ולפי' הצד דהיא המתה ל"ק למ"ל קרא לפמ"ש רש"י בנזיר דכולהו הני דרשות דבריית' מחד קרא דקרבנו נפקו ואף לפי' ב' דרש"י ילפי התוס' שם דמתלתא קראי נפקי י"ל דאתו לדרשא אחריתי ולפי הצד דלא זו היא המתה מסתבר להו האי דרשא דבריית' יותר מדרשות אחרות

שם ת"ל על חטאתו וכו' עיין להתוס' בנזיר דט"ס נפל בדבריהם וב' פי' הא' דמתרי על חטאתו נפקי דכתיב נמי וכפר על חטאתו והב' דמחד קרא נפקי ועיין לה' ב"ש

שם אי כתיב מחטאתו גבי עשירות וכולי הקושי מבואר דלא ליכתוב מחטאתו גבי עשירות ונילף ממנו כמו על חטאתו דלא איצט' אלא אחת והח"ן תי' דאיצט' דמייתי מעשירות דלי דלות דהוו תרי דרגי ע"ש ולא נהירא דא"כ אמאי איצט' הגמ' להאי צריכותא דמיני דמים נימא דאיצטריך גבי עוף כי היכי דאייתר דגבי עשירות לאתויי מעשירות דלי דלות ולכן נ"ל דאיצטריך לאתויי מכשבה שעירה דס"ד כיון דלא עעני אינו רשאי לשנות א"נ דאיצט' להקדיש כשבה גופא ונסתאב והעני דמעוף לא אתיא דקרא דגבי עוף ע"כ בהקדיש מעות ולא בהקדיש עוף דאין לעוף פדיון וניחא שפיר מאי דתני ברייתא האי דינא דנסתאבו דלכאורה אין לו ענין בדרשא דקראי ועיין להב"ש

דף כ"ח ע"א מתיב רב עוקבא ב"ח וכו' הקושי

מבואר וכבר עמדו בזה התוס' בזבחים די"ב וכתבו דפריך גם מדרבנן דנימא רבנן מודו דב"ח אין נידחין וטעמייהו הכא דאתי מכח אמיה וס"ל דמותר הפסח אינו קרב שלמים ע"ש וצ"ל לפ"ד דמאי דמשני הגמ' הא מני ר"ש ה"ק מצינו דפליגי ר"ש ורבנן בב"ח נדחין ונחית לרבנן מיהו ק' דמאי מייתי משעירי יוה"כ נימא דהתם דוקא ס"ל לרבנן ב"ח נדחין משום דהוי נראה ונדחה וצ"ל דהגמ' בשמעתין לא משמע ליה לחלק בין נראה ונדחה לדחויי מעיקרא ועיין להתוס' ס' בתמורה ועי"ל דס"ל להמק' דרבנן דוקא בהפריש נקבה דדחיה בידים ועיין להלח"מ בפ"ד מהלכות ק"פ ועיין להשע"ה שם מ"ש להוכיח מכח דקשיא רישא לסיפא ע"ש ועיין רישא דרישא שם בפסחים דף צ"ו ע"ב מתני' דמי שאבד פסחו ע"ש ודוק

שם ומה במקום שלא קדש הגורל וכולי התוספות ביומא ד"מ ע"ב כ' דמה שלא קדש הגורל בשאר קרבנות נראה לי מועשהו לזה ולא לאחר כההי' דאמרינן בקדושין יגאלנו לזה ולא לאחר כי היכי דלא נילף מק"ו ע"ש וכ' מהרש"א ז"ל דהא דלא נקטו ג"ש משום דהו"א דוקא לאפוקי ג"ש הוא דפשיט"ל הכי ולא לגבי ק"ו ע"ש וק' דמאי קאמר הגמ' שם ואי ס"ד דיליף שכיר שכיר וכולי דמשמע דאי לא יליף ש"ש ניחא והא אכתי נילף מק"ו ע"כ נר' דפשיט"ל להגמרא לגבי ק"ו דאי דרשא דלזה ולא לאחר אלא דס"ד דלגבי ג"ש לא נדרוש הכי ומשני דאפי' לגבי ג"ש נדרוש הכי והתו' דנקטו קו' מילתא פסיקתא אפי' לדעת המק' מודה דלגבי ק"ו דרשי' ומ"מ ק' למ"ל קרא כלל הא תרי קולי וחומרי דסתרי אהדדי תיקום כל חד אדוכתיה ועיין להמש"ל בה' חמץ ומצה מ"ש אברייתא דיליף מקרא לאפוקי סוכה בחג המצות ומצה בחג הסכות ע"ש ועיין להתוספות בחולין דף כ"ה עיין שם

שם מתניתין כבשים קודמין וכולי עיין לה' פנים מאירות ח"א בהקדמה

ע"ב תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם דאלו היה יששכר חכם היה משיב דתרווייהו כי הדדי נינהו וממילא נעשה שלום בגופו דהוא עולם קטן ונעשה שלום בין המלך והמלכה

תם ונשלם מסכת כריתות