משמרות כהונה חלק ג קפב

בהנאה מדרבנן מיהת הי"ל לסוקלו מספיקא כיון דליכא הפסד בעלים דהא אסור בהנאה דוגמא לדבר אמרינן בפ' הנשרפין ד"פ ע"א שור שנגמר דינו שנתערב עם שוורים כשרים כולן נסקלין דכיון דכולן אסורין בהנאה וליכא הפסד בעלים סוקלין כולן מספיקא ע"ש בפירש"י וכ"פ הר"מ בפי"א מה' א"מ ע"ש וניחא בזה מה שכתבו התוספות בשמעתין

ע"ב קסבר ר"י כ"ש מקדשין וכו' ומ"מ אכתי צ"ל דקסבר כר"ש דכל העומד וכו' דאל"ה נהי דיזרק משום דכ"ש מקדשין אמאי נאכל כיון דלא ידע כתיב וכ"נ מפירש"י במתני' דכ' טעמא משום דכל העומד וכו' ע"ש ולרבנן ע"כ דל"ל כ"ש מקדשין דאי אית להו אמאי ישפך הרם הו"ל לו' יזרק ואפי' דל"ל כל העומד מ"מ נהי דאינו נאכל מ"מ אמאי ישפך הו"ל לו' יזרק וכ"נ מדברי התוס' וה' בה"ז כ' ליישב קו' הלח"מ על מרן הכ"מ בפ"ג מהל' פסוה"מ דטעמא דרבנן משום דכל העומד וס"ל שפיר כ"ש מקדשין ע"ש והוא תימה והנה ה' בכור שור אמתני' דלעיל דט"ז בשאלת רע"ק בבא על אחותו וכו' כ' בתוך דבריו דר"ש דס"ל כל העומד וכולי ס"ל כר"א דס"ל דם אעפ"י שאין בשר אבל לר"י דס"ל אם אין בשר אין דם לא אמרינן כל העומד דהא אי נטמא הבשר או נשרף וכו' אינו נזרק ע"ש ותמהני ע"ד מסוגיין דאמרי' דר"י ס"ל כל העומד ובפרק כיצד צולין דף ע"ז מסיק הגמ' דר"י ס"ל כר' יאושוע דאם אין בשר אין דם ואף דדיעבד כשר מ"מ הרי לכתחילה לא יזרוק וגם ר"י ס"ל כן בנטמא כדאיתא התם והרב בכור שור גם הוא נקט נטמא: שם ע"ע מאמתי נאסרת וכו' בסוגיא זו כבר כתבתי בחי' חולין דפ"ב ע"ש: דף כ"ה ע"ב מ"ט דאמ"ל וכו' מפירש"י נראה דלאמרו לו חייובא רמיא עליה להביא על לאו שהרי נקט לי חייב ולשי' זו הוא שכ' בהא דתני ר"ח אשם תלוי בא על הנבילה דהיינו ס' שהרי לא ידע כתיב אבל התוס' כ' דרשות הוא ואינו חייב אלא בדבר שזדונו כרת ועלה הוא דכתיב לא ידע ולפ"ז לאמרו לו דבא על לאו מייתי גם על ודאי לאו דאי על ס' לחוד א"כ חמור ס' מודאי כמ"ש לפירש"י עיין שם ונ"ל לדברי התוס' ממאי דאמרי' לעיל די"ט לרע"ק דאשם תלוי בא על ס' מעילות מוקי ג"ש דמצות לאפוקי עולה ויורד ע"ש והשתא לפירש"י ע"כ רע"ק לא ס"ל באמרו לו דמייתי על לאו דמדקאמר מחייב על ס' מעילות מוי"ו מוסיף ע"ע א' משמע דבלאו מודה דלא מייתי בלאו וא"כ הו"ל להגמ' למי' דרע"ק מוקי לג"ש דמצו' למעוטי לאו דע"כ מג"ש הוא דמעטינן לה דוי"ו מוסיף ע"ע א' מוקמי לדרשא אחריתי אבל לדברי התוספות ניחא שפיר דבעי הגמ' לאוקומי רע"ק גם באמרו לו דמייתי אשם תלוי גם על לאו ורשות הוא ולא חייובא ולכך מוקי ג"ש לאפוקי עולה ויורד

שם דילמא פשעים דבני קרבן וכו' הא דלא ק"ל רב דימי כן לילפותא דידיה משעיר הפנימי יש לומר דלדידיה משעיר הפנימי ושעיר המשתלח חדא מילתא הוא וכיון דכתיב תרי קראי חטאים דומיא דפשעים גבי פנימי ומשתלח ממילא מוקמי' חד מנייהו לפשעים דבני קרבן אבל לאביי דס"ל משתלח לא יליף מפנימי ק"ל שפיר ולכך הוצרך אביי למי' דבמשתלח גופיה איכא יתורא והשתא קרא דפנימי ע"כ לנודע לו סמוך לשקיעת החמה ועיין בפ"ק דשבועות ד"ח ע"א ותוס' שם ובה"ז ע"ב בד"ה וכו' עיין שם ובלא"ה לק"מ דפנימי לא מכפר אשאר עבירות ועיין ב"ש

ודע שזכורני שזה ימים ראיתי בס' א' שהק' לר"ש דאמר בפ"ק דר"ה לענין בל תאחר ג' רגלים כסדרן ומפקי' שם מקרא דחטאות ואשמות אית בהו בל תאחר ע"ש ולפ"ז אמאי איצט' קרא למי' דחייבי חטאות לא מכפר יוה"כ הא אי איתא דמכפר היכי מ"ל דעובר בבל תאחר ע"כ לק"מ וע"כ איכא דרשא אחרינא בהני קראי שהרי למסקנא לקמן נ"ל מלפני ה' מדיוקא וא"כ גם לפום סברא דהשתא מוקי ר"ש להנך קראי להך דרשא ושמעתין השתא אליבא דהנך תנאי דלא בעי כסדרן

דף כ"ו ע"א אלא מעתה ס' יולדות עיין בגמ' בפ"ק דשבועות ד"ח ונר' מפירש"י שם דהגמ' שם פריך נימא דלא מכפר אלא על יולדת ולא על טומאת מו"ק משום כפרה א' מכפר ולא מכפר ב' כפרות וס"ד שפיר דיולדת מביא' קרבן להכשיר ולכפר וא"כ י"ל דיוה"כ מכפר ואחר יוה"כ מביאה קרבן להכשיר ולכך לא משני כדהכא אבל הגמ' הכא פריך אמאי תביא אחר יוה"כ ולכך משני שפיר

והנה מתבאר מסוגיין דנזיר טמא נמי כי מייתי קרבן למיחל עליה נזירות בטהרה הוא ולאו לכפרה ואפי' למ"ד נזיר חוטא ומהתימה על מהרימ"ט ח"א סי' נ"ג ועיין לה' ב"ש בשמעתין

ע"ב מכדי מצות מצות וכו' ק' דלפ"ז מייתר חד מינייהו וא"כ רבא אמאי איצטריך לשנויי דבתר אשם תלוי מייתי חטאת מדכתיב או הודע הול"ל מקרא ג' וי"ל דרבא בעי לשנויי גם לר' זעירא ועוד נר' דהנה מאי דקי"ל ג"ש דמופנה למדין ואין משיבין היינו אי לא אתא ג"ש אלא להך דרשא אבל אי אתיא לדרשא אחריתי משיבין וכמ"ש הר"ן בחי' בפ' הנשרפין ע"ש וא"כ ג"ש דמצות מצות כיון דאצט' לכמה דרשות משיבין ואיכא למיפרך כדפריך הגמ' לעיל וע"כ דלא מייתר אלא נשיא דס"ל להגמ' דכי אמרי' חדא מתרתי פרכי' כ"ד היינו במה מצינו אבל בג"ש לא פרכי' כ"ד וא"כ השתא ניחא שפיר דלא מייתר אלא נשיא ואיצט' קרא ליוה"כ ודברים מוכרחים הן לדעת הר"ן דאל"ה ק' ע"ד מסוגיין

שם אי הכי אמאי תקבר וכו' ק' אי ידע לסיומא דדברי רב דאמר מותרת באכילה ושר' יוחנן אמר אסור וכדמייתי להו בסמו' מאי משני לפי שאינ' משתמרת הא האמר מותרת באכילא ואי לא ידע אלא רישא דמילתא דרב ועדיין לא סיימוה קמיה מילתא דרב ופריך אמאי תקבר מאי פריך נימא גזירה שמא יאמרו וכרר"י בסמוך ואי פריך אמאי תקבר הא בעי שריפה כמו קדשים פסולין מ"מ מאי משני לפי שאינה משתמרת ופירש"י חשש טומאה דהסח דעת מ"מ בעי שריפה ועיין בפסחי' דל"ד ע"א ובסוף תמורה ולהר"מ בפ"ז מה' פיסו' המו' ונר' דידע לה לכולה מילתא דרב ולפי מאי דמשני לפי שאינה משתמרת דרב דקאמר מותרת באכילה היינו לומר דלא גזרי' שמא יאמרו ולאפוקי מר"י ונ"מ דאי נתן דעתו ולא הסיח דעתו ממנה כלל מותרת ומתניתין בסתמא איירי

במ"ש רש"י דאין איסור חולין בעזרה אלא בשחי' ולא מליקה עפירש"י לעיל ד"ז ע"ב ובמה שכתבתי שם עיין שם

שם מתני' יפה ב' סלעים וכו' והב' למעילתו עיין בגמרא במציעא דנ"ג דבעי חומש מלגאו או מלבר עיין שם: