משמרות כהונה חלק ג קעה

תמחויין כדקאמר לל"ב

תוס' בד"ה אוכלין וכו' ת"ל מכי נגע וכו' עכ"ל ולא ניחא להו דאכל פחות מכעדשה בכל פעם וא"כ לא נגע בכעדשה בשום פעם ואין ב' נגיעות מצט' דא"כ הו"ל יותר מכדי א"פ

דף י"ג גמ' התירה לעובר' לאכול פחות מכשיעור וכו' כ' התו' בחולין דל"ד ע"ב דאע"ג דח"ש אסור מן התורה בטומאת גויה שהיא מדרבנן לא החמירו הרי דס"ל דח"ש אינו אסור באיסורי דרבנן אבל התוס' שעל הגליון כאן כ'דאפי' לר"ל אסור מיהא מדרבנן ומפני הסכנה התירו הרי דס"ל אפילו לר"ל דבאיסורי דאורייתא נמי אינו אסור אלא מדרבנן גם באיסורי דרבנן אסור מדרבנן והכא מפני הסכנה התירו וס"ל דמפני הסכנה קאי גם על פחות מכשיעור והכי קתני התירה לעוברה לאכול פחות מכשיעור ואפי' טובא והכל מפני הסכנה אבל התוספות בחולין ס"ל דלא קאי מפני הסכנה אלא על השיעור אבל בפחות מכשיעור שרי בלא"ה ועיין לה' מוצל מאש דת סס"י ט"ז ובמה שכתבתי בפרט זה אי ח"ש באיסורי דרבנן אסור

שם מתחי' שתייה הא' וכו' עיין להראב"ד בפ"י מה' תרומות ולמרן בכסף משנה שם ועיין להר"מ בפי' משנתינו

שם אלא אמר ה"ט דבנה טהור דס' ינ"ק וכולי אלא דלא סגי ליה בחד ס' כיון דפיסול גויה מדרבנן והוי כשאר ס' דרבנן דאזלי' לקולא משום דמ"מ לא הוה שרי לכתחי' וכמו שמבואר בכללי ס"ס ע"ש אבל ס"ס שכ' דרבנן אפילו לכתחילה שרי

תוס' בד"ה כיון וכו' וי"ל דהיינו מדרבנן עכ"ל עיין להתו' בפ' כ"ש דג"ל ולמהרש"א שם להשע"ה

ע"ב גמ' שמוזהרין עליו בכ"ש וכו' עמ"ש מרן בכ"מ בריש ה' ב"מ אמאי לא כ' הר"מ דלוק' ועיין להר"מ בפי' המשנה בר"פ אלו הן הלוקין ע"ש ובפסקי הר"מ דכ' כס' כולהו תנאי דברייתא עמ"ש הח"נ ודבריו תמוהים דממאי דפ' הר"מ בה' נזירות כרבנן בנזיר ד"ד ע"ב דמי שנזר בחד מנהון כל דקדוקי נזירות מוכח דפ' כמ"ד דלא יליף שכר שכר מנזיר כמתבאר מהגמ' שם ע"ש ובמ"ש הר"מ לוקה ועבודתו כשירה י"ל הא קי"ל כרבא בפ"ק דתמורה דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני עיין בגמ' ותוס' שם

תוס' בד"ה ונכנס וכו' אבל בכניסה וכו' וה"מ בת"כ עכ"ל ע"ש בת"כ דיליף בבואם בבואם מקדוש ידים ורגלים ולפ"ז גם מחוסר בגדים כן הוא דיליף בחוקה חוקה כדאיתא בזבחים די"ח ע"ש ועיין בתוס' ביומא דפ"ה בד"ה להביא כ' בשם רצב"א דמחוסר בגדי' ושלא רחוץ ידים ורגלים במיתה אפי' הביאה ריקנית ע"ש ולפ"ד גם שתויי יין כן דאל"ה איך קאמר בזבחים דף כ"ג דהוו ג' כתובים והא חלוקין בביאתן ועיין לה' עצמות יוסף דל"ד ע"א שכ' דשתויי יין במיתה אפי' הביאה ריקני' ע"ש ונר' דאזיל בשי' רצב"א ומ"מ יש לעמו' בדברי רצב"א מברייתא דת"כ הנז' וראיתי להתוספו' בסנהדרין דפ"ג הביאו התוספתא דשלא רחוץ ידים ורגלים חייב אביאה ריקנית והשתא הוי פלוגתא דתנאי ועיין להשע"ה בפרק יו"ד מה' כלי מקדש דין ד' ע"ש

תוס' בד"ה דן חטאות וכו' וא"ת לחשוב שבועה וכו' עכ"ל כבר דשו בו רבים דבגמ' דשבועות דכ"ד פריך לה הגמ' ומשני מידי דאיתיה בשאלה לא קתני והרי הקדש בבכור ונר' דכל עצמם לא באו אלא לחדש דאחר שנשחט ונזרק וכו' כיון דבשמעתין קאמר אקדשיה לא מיתוקם בבכור וא"כ מאי משני ומתרצי לה לאחר שנשחט וכו' מיהו אכתי לא איפרק מחולשא דנימא דגמ' דשמעתין לא ס"ל כרבא דאיסור כולל בבא מעצמו כיון דהגמ' שם לא פריך אלא לרבא ע"ש ועוד אמאי לא משני הגמ' שם אחר שנשחט ונזרק וכו' ולזאת נר' די"ל דלמאן דתני פיגול במתני' כדאיתא בגמ' בסמוך א"כ לא נזרק דמו כהלכתו דמחשבת פיגול בזריקה ואית ביה שאלה שהרי כ' אחר שנשחט ונזרק שדקדק המש"ל בפ' א' מה' מעה"ק ע"ש ואליבי' הוכרח הגמרא שם לאוקומי בבכור דבעי לשנויי מילתא דרבא גם למאן דתני פיגול ואי קשיא מ"מ מאי פריך הגמ' בסמו' וליתני פיגול נימא מידי דאיתיה בשאלה לא קתני י"ל דכוונת הגמ' ליתני פיגול ובכור דלית ביה שאלה וה' שע"ה בה' שבועות כ' בשם רב אשכנזי דדברי התוס' הם אליבא דאמימר דאכלה כולה נשאל עליה וא"כ בשבועות לעולם איתנהו בשאלה אבל הגמרא בשבועות קאי אליבא דרבא ורבא ס"ל אין נשאל עליה וא"כ מ"ל בשבוע' ליתא בשאלה ולכך הוכרח לאוקו' בבכור ע"ש וק"ל לפ"ד מאי ק"ל להתו' שם אמאי לא פריך לר"י ע"ש נימא דר"י ס"ל כאמימר אבל לרבא ק"ל דל"ל מידי דאיתיה בשאלה לא קתני דתקשה מהקדש ולא מצי לשנויי אחר שנשחט ונזרק ומשני בבכור ועוד מאי ק"ל להתוס' כאן לאמימר נימא דאיכא תנא דס"ל הכי כמו שתי' שם לר"י ע"ש והנה השע"ה בפ"ג מה' נדרים הק' להסו' דשבועה בלשון עלי חיילא כמו נדר ולדעת רש"י דכשם דחלה לבטל חלה לקיים אמאי לא פריך הגמ' בפשי' לחשוב שבועה בלשון עלי בלא כולל בלא רבא ואין לומר דליתיה בהן דהא איתיה בחלב חיה ע"ש וליתא דחלב חיה לא וכלל בחלב סתם אלא כי אמר תמרים בהדיה כמ"ש התוס' שם ע"ש ואי אמר בהדיא כל חלב א"כ ליתיה בהן דבעי לאכול כל חלב כמו שהוא לשון שבועתו גם מ"ש דמ"ל באומר שלא אוכל היום דמ"ל הן בהתרה ליתא דהא ביוה"כ איירי אמנם היל"ל דס"ל בתמרים וחלב עלי ואין לתרץ לקושיתו דלא מצי פריך אלא לרבא דאי לאו רבא הוה ניחא וע"ד שכ' השע"ה בשם הרב אשכנזי הא ליתא דמ"מ הו"ל למפרך אמימר' דרבא דאכלה כולה נשאל עליה לחוד' בלא כולל ואמאי פריך אמילתא דרבא גבי כולל מעצמו והנה התוספו' בזבחים ד"ע כ' דר"מ ס"ל אחע"א ע"ש ולפ"ד ע"כ הגמ' דמוקי בכולל ומוסיף הוא לת"ק אבל לר"מ א"ש בלא כולל ומוסיף ומאי דנקט הגמ' ר"מ הכוונ' דמכאן אין להוכיח ומ"מ קושטא דמילתא דרבי מאיר ס"ל אחע"א ולפ"ז י"ל דברי התוס' דכוונתם להק' לר"מ אמאי לא הוסיף שבועה בלא כולל כדהוסיף שבת ואין קושיתם מכולל כדפריך הגמ' בשבועות ועיין בחי' בחולין והגמ' דפריך כשבועות מכולל נחית לאקשויי גם מת"ק איברא אי קושית התוס' בלא כולל ובדברי ר"מ גופיה ל"ק כ"כ די"ל דבבא מעצמו לא ס"ל לר"מ אחע"א וצ"ל בצירוף מילתא דרבא דמעצמו כמו מאליו

והנה ממ"ש התוס' אחר שנשחט וכו' מבואר דקודם שחי' אית ביה שאלה אף דאתא ליד גזבר ובפסחים דמ"ו כ' התוס' היכא דאתא ליד גזבר לית ביה שאלה וצ"ל דשאני קדשי בה' מק"מ דבק"מ כל עוד שלא נשחט ונזרק דמו אית ביה שאלה אך לפ"ז ק' מאי מק' התוס' בפסחים דמ"ז בד"ה מוקדשין אמאי לא פריך הגמ' במכות מחמור ע"ש ומאי קושיא הא חמור ב"ה וכי אתא ליד גזבר לית ביה שאלה וי"ל דהתו' שם מק' אפירש"י ורש"י ס"ל דאפי' בק"מ