משמרות כהונה חלק ג קעג

דף י"א ע"א תהא בקראי כדתניא וכו' טפי הו"ל אתויי מתניתי' דסוף מכות דקתני המכה מכה וכו' והקור' קורא אם לא תשמור וכו' ע"ש

שם דהאי נחרפת לישנא דשנויי הוא וכולי הא דלא מוקמי' בבוגרת דגם היא נשתנית גופה כדאיתא בגמ' בכ"ד משום דבעי' נשתנית ע"י מעשה דומיא דעלי ועיין ברש"י ז"ל

שם מלמד שכולן שפחות חרופות בעלו עיין ברש"י שם בעזרא שכ' הוראת שעה היתה והוא הפך סוגיא דשמעתין וכבר עמד ע"ז ה' ושב הכהן ע"ש מ"ש

שם חציה שפחה וכו'. ומאורסת לע"ע הא דנקט לישנא דמאורסת אע"ג דהיא בעולה כדאמר לעיל ר"ח וא"כ הו"ל נשוא' ונשואה לא מקריא ארוסה עיין בס' נ"מ למהר"ם בולא בסס"י ס"ד משום דאפי' למ"ד קידושין תופסין בחציה שפחה וחציה בת חורין מ"מ לא הויא נשואה עיין בפ' השולח

שם דברה תורה כלשון בני אדם עיין בהתוס' שעל הגליון ועיין בהרא"ם פ' בא בפ' ובשל מבושל במים עיין שם

שם לרי"ש בשלמא וכו' עיין בפירש"י ז"ל ולפ"ד ק' לרע"ק למ"ל לא לא יומתו כי לא חופשה ועיין להר"מ בפי' המשנה דלפ"ד א"ש לרע"ק דנ"ל מלא יומתו דלא כפירוש רש"י

שם ראב"ע היינו רע"ק טפי הו"ל להקשו' אמתניתין ראב"י היינו ר"י וי"ס דגרסי במתניתין ראב"ע במקום ראב"י ורע"ק במקום ר"י ולפ"ז קושיית הגמרא אמתניתין נמי קאי

כתב הר"מ בפ"ג מה' א"כ דהיא חייבת על כל ביאה וביאה וכ' הה"מ הטעם דלא מיעט הכתוב ולא מחייב על עבירות הרבה אלא אחת אלא גבי האיש ולא מקשי' אשה לאיש ע"ש ונראה דהכריחו להר"מ דבעי הגמרא לעיל ד"ט בבא על ה' שפחות אי אמרי' גופין מחולקין ומדלא בעי אי באו עליה חמשה בני אדם משמע דהיא חייבת על כל ביאה וביאה דלא כתיב מיעוטא גבי דידה ועיין להלח"מ בפרק ט' מה' שגגות עיין שם

שם שלא כדרכה לא מחייב מ"ט ש"ז כתיב עיין למהרש"א ז"ל בסוטה סוף דכ"ו שכ' לא מצינו אף בשפחה חרופה דפטור שלא כדרכה והוא הפך סוגיא דשמעתין ועיין להרשב"א ז"ל בחי' ביבמות דנ"ה דתלי להא מילתא בפלוגתא דתנאי ומ"מ דברי מהרש"א לא איפרק מחולשא ע"ש בסוטה

ע"ב תוס' בד"ה כשאין וכו' כגון שאשתו ואחו' וכו' עכ"ל לפ"ז מאי דקאמר הגמ' מתכוין שלא כדרכה בשפחה דפטורין כאין מתכוין כדרכה דש"ז כתיב קשה להולמו דאי אין מתכוין כה"ג הוא בשפחה מחייב דשוגג גמור הוא ואין לו' דה"ק כאין מתכוין השפח' דהיינו כשהי' שוגג' דפטו' התו' ורש"י לעול דמ"מ מאי פריך אי מכוונא מחייבא אי לא מכוונא לא מחייבה לאוקמה באיש דעשו מתכוין כשאין מתכוין לחיובה דעשו מזיד בשוגג ע"כ נר' עיקר דכולה סוגיא בנתקע ולא פירש"י דבשוגג גמור כגון באשתו ואחותו אלא באין מתכוין בשאר עריות דאתיא אף בשוגג גמור וכ"נ עיקר שהרי התוספו' לעיל הביאו בשם הקונטריס גופיה דמפ"ל בנתקע עיין שם

בד"ה עד וכו' דאי בזא"ז הא ב"מ וכו' עכ"ל ספי הו"ל להוכיח כן דאי בזא"ז הא כיון שבא הא' ושתק לו הוי שתיקה כהודאה וכי אתי הב' בתר הכי לאו כלום הוא דהא הודה לא' אלא ע"כ בבאו בב"א ותו לא ידעי' לאיזו מנייהו הודה ונר' דהתוס' אזלי לשיטתם שכ' בר"פ האשה רבה דלאו כהודאה ממש אלא רגלים לדבר וכו' והוכיחו כן מההוא סמיא ע"ש ועיין לה' שע"ה בפ"ג מה' שגגות ועיין להש"ך בסי' קכ"ז סקי"ב

בא"ד דאי אמר איני יודע פטור וכו' עיין להלח"מ בפ"ח מה"ש שהבין מדבריהם דאי אמר איני יודע פטור אף מאשם תלוי ע"ש ואין נ"ל עיקר בכוונתם אלא דה"ק דמשמע ממתניתין דאי לא אתי העד הב' היה חייב חטאת וא"כ ע"כ דאיירי בשתק דאל"ה אמאי תני כלל עד הב' ולעולם באיני יודע מחייב אשם תלוי ועיין בהתו' בד"ה ואשה וכולי טפי מגזלן וכו' עיין להרשב"א בתשו' ח"א סי' שע"ד ובמ"ש בי"ד סי' מ"ח עש"ב

בד"ה אימא וכו' דע"כ דשתק דאי מכחיש עכ"ל פי' דאי מכחי' ע"כ דלא תידו' לא אתא הב' חייב חטאת דהא כי מכחיש ליה לא מחייב חטאת וע"כ דהאי דקתני ועד אמר לא אכל לרבות' דאפי' בעד מכחיש וע"א מסייעו מביא אשם תלוי ולזה דחו דאי מכחיש פטו' לגמרי גם מאש' תלוי ועוד קאמרי דאפי' באומר א"י לא מיתוקמ' ור"ל דאי איירי בא"י ע"כ דלא תידוק אי לא אתא הב' חייב חטאת דבא"י אינו חייב חטאת וטעמייהו דלא מיתוקם בא"י משום דא"כ אמאי קתני עד הב' כלל דהשת' ל"ל רבות' כמו גבי הכחשה ומ"ש כמו שפי' היינו כמו שפי' בתחי' הדיבור טעמא דאמר ע"א לא אכל וכו' ולשי' ה' הלח"מ שכת בתי בד"ה עד א"ש טפי דאי פטור גם מאשם תלוי כמו הכחשה ממש

דף י"ב גמ' נ"מ לטומאה וכו' עיין בהתוספות ובתוס' על הגליון דאיכ' נ"מ בחלב גופיה וביבמות ר"פ האשה רבה כ' דניחא ליה למימר נ"מ בההוא גוונא גופא ע"ש ומ"מ הומ"ל נ"מ לטהרות דאי משום דנאמן ע"ע דוקא לעצמו ולא לאחרים ואי משום מגו גם לאחרי' כדאית' בתוספת' דביצ' ועמ"ש הר"ש ז"ל בפ"ה ממה' טהרות ופ' הר"מ בפט"ו מה' אה"ט אלא דבהא ודאי חדא מנייהו נקט ועיין להר"מ "מ בפרק ג' מהלכו' שגגות

בד"ה א"ד וכו' משמע לפום ריהטא וכו' עכ"ל אין לפרש דלפי הלפום ריהטא מגו בלא תירוץ דבוריה הא ליתא דבגמ' קאמר בהדיא דהטעם משום מתרצי' דבוריה אלא דלעולם מטעם תירוץ דבריו אלא דלפי הלפום ריהטא ה"ק כיון דאי בעי מתרץ דבוריה אף דהשתא מיהא מכחיש הכחשה גמורה נאמן כיון דאי בעי מתרץ דבוריה ומ"מ ה"ק דהוי מגו במקום עדים ולא משמע להו לחלק משום תירוץ דבריו כיון דהשתא מיהא מכחיש עיין בתוס' שעל הגיליון ותי' דה"ק דהשתא מיהא אמרי' דהכי פי' דבריו ואינו מכחיש ולאו משום נאמנותו ומדברי רש"י בד"ה מגו דאי בעי נר' דס"ל כפי' הלפום ריהטא ע"ש והא דלא צידר הגמ' באמת צד זה דמשום מגו לחודיה בלא תי' דבריו לפי הלפום ריהטא נר' דס"ל להתוס' דצד זה נכלל בכלל הצד דנאמן ע"ע כיון דלא נ"מ מידי בינייהו ועיין בשי' שלא נודע שמה בקידושין דף ן' שהק' קושית התוס' ונ"ל מדבריו דהצד דנאמן ע"ע הוא מטעם מגו לחודי' ע"ש ובהכי ניחא לפי הצד דנאמן ע"ע מאי דנקט במתני' אמ"ל מה אם יראה לו' מזיד ואין צריך לדחוק דלדבריו דר"מ קאמר ודע דהתוס' בקדושין דס"ג ע"ב כ' דהא דנקטי הכחשה בפלוגתא דר"מ ורבנן משום רבותא דר"מ נר' מדברי' דרבנן פטרי אפי' באי' יודע דלא