משמרות כהונה חלק ג קסט

דף ו' ע"א ריח לאחר שתעלה תמרתו וכו' עיין להרא"ם ז"ל בפ' כי תשא בפ' להריח בה עיין שם

שם תרי מיעוטי כתיבי יל"ד למ"ד אין מלמדין ולרבנן דר' דוסא ובגדי כהונה נמי והו"ל ג' כתובים אמאי אצט' מיעוטי ואפשר דקי"ל דאיכא איזה ג"ש ללמוד מב' כתובים דבג"ש מלמדין לכ"ע ולכך אצט' למיעוטי דאפי' בג"ש אין ללמוד עיין להתוס' בפסחים דס"ד ע"ב ועמ"ש במ"א בפרט הלז

עיין להתוס' ביומא דנ"ט ע"ב בפי' רצב"א ועיין מה שהק' הח"ן מגמ' דפ' כל שעה ולק"מ דכי לא תני לא נהנין ולא מועלין אלא לא מועלין לבד הפי' הוא דליכא איסורא דאורייתא ומ"ש בגמ' דפ' כ"ש הא איסורא איכא היינו איסורא דרבנן ומה שהק' היכי הוו ע"ע ותה"ד ב' כטובים ל"ק דכי ידעי' מע"ע דאסור מדאורייתא ממילא ידעי' דאיכא מעילה בתה"ד כיון דקדש וכן צ"ל גבי בגדי כהונה

שם בגמ' אם נתן בה דבש וכו' הא דאצט' למתני' אע"ג דמקרא מלא הוא דכל דבש לא תקטירו עיין בתוס' ונ"ל במ"ש ה' וזאת ליהודה בפי' ברייתא דקטרת משם ה' יעב"ץ ז"ל דהדבש פסול אפילו בנגיעה בעלמא אעפ"י שלא עירבו ע"ש וזהו אומרו אם נתן בה דבש ובהכי ניחא מה שהק' האחרונים בא"ח סי' קל"ג למ"ש הב"ש דאם יתיר נמי פסול אמאי לא תני ליה בברייתא כדקתני אם חיסר ע"ש

שם אלא לאו קטורת פירש"י אלמא מחולין ובחוץ ע"ש לכאורה מ"ש מחולין שפת יתר הוא לפי מה שפי' במימרא דריב"ח דכל מעשיה קדש היינו בעזרה ולא פי' ממעות הקדש גם יל"ד מאי פריך בגמ' נימא דעשאה ממעות חולין ובקדש בעזרה ונראה דהא בהא תליא דכיון דמדקתני המקדיש נכסיו ידעינן דממעות חולין עבדי לה מעילה ידעי' דבחוץ עביד לה דהוי חולין בעזרה ואסור עיין להתוס' בפ' הזרוע דק"ל רע"ב ולהרשב"א ז"ל בחי' שם ע"ש ועיין להמש"ל בפ"ח מה' כלי המקדש ע"ש

שם חיסר א' מכל סממניה עיין פירש"י ולה' מש"ל בה' כלי המקדש ועיין להב"י בא"ח סימן קל"ג ולה' עץ החיים בדרשותיו בפ' אחרי דל"א ע"ש

שם וחוזרין ולוקחין אותה מתרומת הלשכה וכו' מכאן נראה להוכיח היתר במכירת חמץ לגוי קודם פסח וחוזר ולוקחו אחר הפסח דהוי קנייה גמורה אף המכירה גופה אדעתא דחוזר ולוקחה ועיין לה' צמח צדק סי' ועמ"ש בא"ח סי' תמ"ח ע"ש

ע"ב גמ' מסייע ליה לרבא וכו' עיין לעיל דף ה' ע"א דמתבאר דרבא לא אמר אלא שמן שפיטמו לחצאין פטור קטרת שפיטמה לחצאין חייב אבל טעמא דקאמר והקטרת אשר תעשה כל עשיה דקטרת גמ' הוא דקאמ"ל אליבא דרבא ע"ש והשתא ק' מאי קאמר מסייע ליה לרבא וכו' הא רבא נקט לחצאין כרשב"ג ויכול להיות דאתי כרשב"ג ונראה דס"ל להגמ' דילפי' שמן וקטרת מהדדי במתכונתו מתכונתו וא"כ אמאי רבא לא יליף קטרת משמן דפטור וע"כ משום דכתיב אשר תעשה וא"כ אפי' מנה וע"כ דלחצאין דרבא ל"ד אבל רשב"ג י"ל דסבירא להו שמן לחצאין חייב ולא דריש כמוהו

שם א"כ ניכתוב סמים סמים ובסוף נטף וכו' נר' דר"ל ודרשי' כלל ופרט דהטל פרט בין ב' הכללות וכדקי"ל בעלמא כ"מ שאתה מוצא ב' כללות ופרט אחד הטל פרט ביניהם ומ"מ הי"ל להגמרא לו' לכתוב נטף ושחלת וחלבנה והדר נכתוב סמים סמים דדרשי' נעשה כלל מוסף על הפרט ועיין להרב בה"ז שכ' רלא נקט הגמ' הכי אלא פרטי והדר כללי ע"ש וה' פתח עינים בסנהדרין הק' אשמעתין מגמרא שם גבי כהנה וכהנה ותי' דשאני התם דכתיבי סמים סמים בתחילה ע"ש נראה דמפ"ל כפשטא דלא כה' בה"ז ומה שתי' עוד לכתוב לבונה זכה במיצעי ע"ש הוא תימה דא"כ הו"א ריחו נודף אף שאין קיטר כדאיתא בסמוך ונר' דט"ס וצ"ל לכתוב חלבנה לבסוף שהרי לא ילפי' מדי מחלבנה והגמ' כאן הו"מ לשנויי הכי

מה הפרט מפו' דבר שקיטר ועולה וריחו נודף ועיין מ"ש בחולין פא"ט דס"ו

גמ' ואבע"א כדתני תנא וכולי כל שישנו בסך וכולי לפמ"ש ה' ושב הכהן בתשו' סי' ע"ה דגר תושב לא מקרי אדם והוכיח כן ממ"ש התוס' ביבמות ע"ש יש נ"מ בין הני תרי שינויי דלשינוייא קמא הסך לגבי גר תושב נמי פטור וברייתא דנקט לנכרים ל"ד וה"ה גר תושב ולפום שינוייא בתרא דכל שישנו בסך הסך לגר תושב נמי חייב דהא קבל עליו כל המצות חוץ מנבילות וטריפות כדאיתא במסכת ע"א וא"כ מצוה שלא לסוך ומ"מ מה שהוכיח מתוס' דיבמות אינו מוכרח ע"ש

שם אביו אמר מהכא ואגדתו וכו' לא שמיע ליה ברייתא דמייתי הגמ' בפ' הקומץ דף כ"ז ע"א דקתני וכן ישראל בהרצאה עד שיהיו כולן באגוד' א' שנא' ואגודתו וכו' ע"ש בפי' רש"י

דף ז' ע"א גמ' ומ"ש מהא דתניא כהן שסך וכו' לכאור' מוכח מכאן דסיכ' כשתי' מדאורייתא מדפריך סיכת תרומה אסיכת שמן דכתיבא בהדיא דלא כהסו' גבי יוה"כ דסיכה מדרבנן מיהו י"ל דבתרומה מודו דהוי דאורייתא כדדריש בגמ' מלא יחללו ועיין להרב פר"ח ה' יוה"כ מה שהק' על רש"י דדבריו סתראי נינהו ע"ש והנה התוס' ביומא הוכיחו מסוגיין דסיכה דרבנן דאי דאורייתא לא היו מקילין להתעגל ע"ש וק' דא"כ מאי פרי' אשמן ונר' דלדעת' דהכי פרי' דמאיזה טעה מקילין להתעגל כיון דמדרבנן מיהא אסור וע"כ דלאו כשתייה ממ"ש וא"כ בשמן המשחה לא הי"ל להתחי' אלא מדרבנן לבד הוא דאסור ועיין לה' קול אליהו ח"א חא"ח סימן ל"ו עיין שם

שם ובפלוגתא וכו' מה שהק' התוס' הילכתא ע"ש ולפמ"ש במקובצת קמא די"ח דליתיה להך כללא דהילכתא כרבא לגבי אביי אלא היכא דלא פליגי אחריני בהך מילתא עיין שם ל"ק

שם על שנתענ' בהו כבר ידוע מחלוקתן של הראשוני' ביומא פ' יוה"כ אי ה' עינוי' דאורייתא או דרבנן עיין בפוסקי' ולהסו' דרבנן אינו נכלל בכלל שנתענה בהו דקתני שאר עינוים ועיין לה' ב"ש

שם חנקתיה אומצא עיין בתוס' שבועות די"ג מה שהביאו ברייתא דחומר והיא בירושלמי שם ועיין מהרש"א ז"ל שם

ע"ב ואומר חטאו וכו' אתאן לרבנן וה"ק רע"ק אמריתו מגדף לית בהו מעשה אלמא מגדף מברך ה' כרת במגדף למ"ל אמ"ל ליתן כרת במקלל וכו' וכתי' בפסח ב' וכו' כן הגי' בכל הספרים ישנים גם חדשים ולפי גי' זו כך ביאורן של דברים דרבנן דאמרי מגדף לית ביה מעשה. ע"כ דס"ל מגדף מברך דאי