משמרות כהונה חלק ג קסד

גמ' והא מעשה דפומבדיתא וכולי לפי מה שכתב הלחם משנה בדברי הראב"ד בפרק ו' מה"ע ע"כ מעשה פומבדיתא במטלטלי איירי דניתנין לכל כהן שירצה

תוס' בד"ה שקול וכו' וא"ת והאמר וכו' עכ"ל עיין בספ"ק דפסחים דמסיק תקלה תנאי היא ועיין במסכת קמא דף קט"ו ובתוספות שם עיין שם

דף ל"ה ע"א בד"ה מיום וכו' וה"ה בכולהו וכו' עכ"ל התוס' לעיל דף י"ח ע"ב כ' דלא אצטריך בקדשים שנתו אלא לדרשא דמעל"ע עיין שם ולא יתכן זה אלא לדברי הר' אלחנן דבכולהו לא ילפי' מבתי ערי חומה אבל לפ"ד התוספות הללו דבכולהו ילפינן מבתי ערי חומה כדילפינן לקמן לעיבורה בג"ש דשנה שנה או מבכור דילפינן ליה מבתי ערי חומה בג"ש דשנה שנה וא"כ קשה קושיתם דלעיל לפ"ד התוס' הללו וראיתי להמש"ל בפ"ג מה' אישות שכ' דלא ילפי' קדשים ובתי ע"ח מהדדי משום דחולין מקדשים לא ילפי' וכן קדשים מחולין לא ילפי' ע"ש והוא תימה דהא בג"ש ילפי' קדשים מחולין לקמן לעיבורה וא"כ נילף נמי למעל"ע ואמאי אצט' דכבש בן שנתו דלעיל ונ"ל במ"ש הר"ן בחי' ר"פ הנשרפין דאפי' בג"ש מופנה אי אצטריך ג"ש לדין אחד כי ילפי' דין אחר בהך ג"ש פרכי' ודין הג"ש ההיא לגבי דין הב' שבאנו ללמוד כדין בנין אב ע"ש והשת' י"ל דלא ילפינן למעל"ע בג"ש משום דקדשים מחולין לא ילפי' וזה הוי כמו פירכא וכיון דאצט' ג"ש לעיבורה לא ילפינן מעל"ע קדשים מחולין ולקמן דילפינן לעיבורה משום דלא אצט' ג"ש אלא להך מילתא

בד"ה והתני' וכו' דריבית גמורה מדרבנן וכו' עכ"ל ולא ניחא להו למימר דה"ק מן הסברא היתה ריבית גמורה אלא שהתורה התירתו דא"כ מאי פריך מברייתא אמתני' ולכן כ' דריבית גמורה מדרבנן ומתני' קתני דלא הוי אלא כעין רביתא

דף ל"ב ע"א תוס' בד"ה מדאצט' וכו' דהא אפשר לזכות ע"י אחר וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים טובא דא"כ בגט אשה דיכול לגרשה בע"כ יהיה יכולת בידו לזכות לה גיטה ע"י אחר והא ליתא דהא תנן בפ"ק דגיטין האומר תנו גט לאשתי אם רצה לחזור חוזר אע"ג דתן כזכי וכ"נ מכמה משניות שם וכבר הק' ע"ז הרשב"א בחי' בפ' השולח ע"ש ולפי מ"ש מהר"י בי רב ז"ל הביא דבריו מרן בב"י באה"ע סי' קמ"ג דאפי' למ"ד נתינה בע"כ לא שמה נתינה היינו בשלא קבלם ולא באו לידו אבל אם תם ונשלם מסכת ערכין באו לידו או ברשותו אע"ג דבע"כ הוא לכ"ע שמה נתינה ע"ש א"ש דלא כ' התוס' דיכול לזכות ע"י אחר אלא דוקא היכא דשמה נתינה אפי' לא באו לידו כיון דלא בעי' באו לידו יכול לזכות ע"י אחר אבל בגט אשה אע"ג דיכול לגרשה בע"כ מ"מ בעי' הגיע לידה הגט כי זכהו לה ע"י אחר לא מהני דס"ס לא באו לידה ומדין זכות לא מהני דהא חוב הוא לה אמנם ממה שהק' התו' מההיא דאצטלית נראה דלא כמהר"י כי רב דאי איתא לא מק' מידי די"ל דאיירי שם בע"כ ואתו לידיה דמהני לכ"ע ורבנן ס"ל אצטלית דוקא ועיין לה' פר"ח בספר מים חיים בתשו' סי' ה' ולהרב מח"א בה' זכייה סימן כ"ד עיין שם:

בד"ה מאי וכו' וא"ת אמאי לא פריך וכו' עכ"ל י"ל דאמתני' לא פריך משום דקתני וכן כיוצא בהם אבל ברייתא ל"ק וכן כיוצא בהם ולכך פריך שפיר

דף ל"ג ע"א גמ' והוינן בה וכו' מפשטא דגמ' נראה דלא פריך אלא מנרצע וכ"נ מפירש"י וק' דהא תניא לעיל דף כ"ט אין עבד עברי אלא בזמן שהיובל נוהג ואפי' מוכר עצמו כדמשמע מגמ' ס"פ האומר דקידושין ע"ש בפי' רש"י והתוס' וא"כ הו"ל להקשו' מקרא גופיה בלא הא דר"ן ונ"ל דמקרא גופיה לא פריך דמדכתיב שבע שנים ע"כ דלאו דינא דע"ע קאמר אלא קנסא ולכך מייתי דר"ן ואה"נ דהקושיא גם מע"ע

גמ' תניא כוותיה דרב הונא וכו' לפמ"ש רש"י ז"ל בד"ה לכהנים דפגע בו יובל בשנה ראשונה לא אצט' קרא דודאי יוצא ביובל ליכא סייעתא לרב הונא דאיכא לאוקמה לברייתא בשנה א' אלא מייתי סייעתא דלא דרשי' וקם לו' כר' אושעיה דלר"א דדריש וקם לו ודאי אפי' בשנה א' אינו יוצא ביובל. ומ"ש רש"י בשנה א' לא אצט' קרא היינו לרב הונא דלא משמע ליה וקם לו לענין דאינו יוצא ביובל

ע"ב ואימא בית וחצר עיין לה' פר"ח בה' מגילה סי' תרצ"ד גבי מתנות לאביונים ועיין להרב ברכ"י שם ע"ש

גמ' כגון שנפלו להם ומגרשיהם ק"ל לפ"ז מאי פריך הגמ' במכות דיו"ד ע"א וקדש עיר מקלט היא והא כתיב וערי מבצר וכו' ע"ש הא האי' קרא כתיב קודם. שנעשו ערי מקלט כמפורש בס' יהושע ונימא דאח"כ שנטלם לערי מקלט סתרים וי"ל דלא היו נותנין עיר המוקפת ע"ד לסתור ודוקא בהנך מב' ערים דניתנו ע"פ הגורל מיירי הכא אבל השלשה הראשונות הקדישו בלא גורל: