משמרות כהונה חלק ג קס

ליה שפיר נראה בזמנו

דף י ע"א בד"ה אין בין וכו' וה"נ לרבנן עד כאן לשונו דלא קי"ל כרבי יוחנן אלא דלרבנן צריך שלא יפסיק ביניהם כדי תרועה וכמ"ש התוס' במס' ראש השנה עיין שם

ע"ב ג"מ לא אקדיש בעשיית מלאכה והא דאומרין הלל בע"פ כדקתני מתני' גם אקרי מוע' דיום שמקריב בו קרבן אקרי יו"ט וגם אסור בעשיית מלאכה כמ"ש התוספות בר"פ מקום שנהגו ע"ש ולמ"ש הר"ן שם דאיסור מלאכה בע"פ מדרבנן אפי' בז' בהמ"ק ע"ש צ"ל דהלל דע"פ נמי מדרבנן הוא ובהכי י"ל משה"ק התוס' בד"ה שמנה וכו' די"ל דלא חשיב ר"י אלא דאורייתא אבל ע"פ דרבנן הוא ושמונת ימי חנוכה דאורייתא נינהו דמדאורייתא מחוייב לו' הלל על הנס ויו"ט של גליות אף שהוא דרבנן מחמת ס' דאורייתא הוא

גמ' והרי יציאת מצרים וכו' הקושי מבואר דפסח לאו משום נס אלא משום קרבן ומועד ועשיית מלאכ' דע"ק בברייתא גופה לאיזה ענין תני עד שלא נכנסו לארץ וכו' הא פסח אומרים הלל בלא"ה משום עשיית מלאכה ומועד וקרבן ושמעתי שמ"ז הרב הגדול מהר"ר יוסף הכהן זצוק"ל הוכיח מכאן דאמירת הלל בליל פסח בב"ה מדינא דהגמרא ע"כ דלא פריך אלא מאמירת הלל של הלילה ואיהו גופיה המי שמביא ראיה שכתב הרב ברכי יוסף סימן תפ"ז ע"כ שמעתי. וראיתי לה' טורי אבן במס' מגילה די"ד שכ"כ אלא שכ' דעל הלל של הסדר פריך ע"ש

דף י"א ע"ב גמ' מתיבי משורר ששיער וכו הא דלא פריך מברייתא דלעיל דהם בשלהם וכו' משום די"ל דאביי לא מחייב מיתה אלא במשורר ששיער דכתיב ביה קרא אבל משוער ששירר לא וברייתא במשוער ששירר ולמסקנא דתנאי היא אתיא ברייתא כפשטה בכל גוונא

גמ' מ"ס במיתה וכו' ומ"ס באזהרה וכו' עיין בגמ' ברפ"ב דיבמות דאמרי' מ"ל איסור כרת מ"ל איסור לאו וע"ש בפירש"י ולהמש"ל בפ"א מה' יו"ט ואוקי באתרין וק"ל אשמעתין אמאי לא מוקי דכ"ע אזהרה או כ"ע במיתה ואיירי בזה אינו יכול וזה אינו יכול ופליגי בפלוגתא דתנאי בפ' המצניע דצ"ב ע"ב אי חייב בזה א"י וזה א"י ע"ש ול"ד גבי שבת פליגי כמ"ש השיו"ט סי' והר"מ בפ"ג מה' כלי המקדש פ' המסייע חייב מיתה וכ' מרן בכ"מ דגריס מ"ס במיתה ומ"ס באזהרה ול"ג גזרו ולא גזרו ע"ש וצ"ל לגי' זו דמ"ס אזהרה היינו ברייתא דפריך מינה לאביי ומ"ס במיתה ר"י ן' גודגדא אבל ר' יהושע היה סבור דשרי לגמרי עד שלמד ד"ז מריב"ג מיהו ק"ל הא מסקי' בפ' המצניע דצ"ג דמסייע אין כו ממש ובגופה דשמעתין י"ל אף שהוכיחו התוס' שם דמסייע ליכא אפי' איסור דרבנן מ"מ ריב"ג ס"ל דאסור ופליג אהנך משניות דמייתי שם אבל לפ' הר"מ ז"ל ק' איך כ' דחייב מיתה במסייע והיה נ"ל דמסייע דכ' הר"מ היינו אם האחד אינו יכול לבדו ובזה א"י וזה א"י כ' פ' כ"ה דבת דחיי' ושמעתין בזה יכול וזה א"י ובזה ס"ל להר"מ דשרי ולא הוצרך לפ' זה דכבר כ' מסייע אין בו ממש ואין צריך להגיה הס' כמ"ש מרן אך לשון מסייע איי משמעותו אלא בזה יכול וזה א"י דזה א"י וזה א"י לא מקרי מסייע והדק"ל הא קי"ל מסייע אין בו ממש וצ"ל דבמסייע דהגפת דלתות דהוא מעשה רבה יש בו ממש ול"ד לההיא דהמצניע וכה"ג חילק הריטב"א בחי' במכות ד"ך ע"ב בין מסייע דהתם למסייע דפ' המצניע ע"ש

גמ' אי הכי בעולת נדבה נמי לימא מה שפי' רש"י ותפשוט בעיא דר"א ק' דהבעיא היא אי טעונ' שירה אבל לרשות לא אבע"ל ואילולי פי' הייתי אומר מ"ש כעולת נדבה לימא ר"ל דשואל אם יכול לו' שירה ואינו ענין לבעיין

תוס' בד"ה אבע"ל וכו' כתיב מקמי האי קרא עכ"ל דבריהם כמות שהן תמוהים דקרא דויועץ אע"ג דכתיב אחר ביום ט"ז וכו' בודאי אין מוקדם ומאוחר שהרי מה שעיבר ניסן הוא ביום ל' לאדר כדאי' בפ"ק דסנהדרין דף י"ב ע"ב דויועץ הוא ביום שלשים של אדר ולא אחר ט"ז לחדש הא'

דף י"ג ע"ב גמ' ת"ל תשמרו וכו' הר"מ בפירו' והר"ב ז"ל כ' מג"ש מועדו הפך ברייתא הלזו דיליף שמירה שמירה ועוד ק' דאי מג"ש דמועדו נילף נמי מוספין דכתיב בהו במועדו ובגמ' דמס' מנחות דמ"ט ע"ב מבואר דמוספין לא בעו ביקור ע"ש בפירש"י ונ"ל במה שכ' התוספות במסכת פסחים דס"ו ע"א דפלוגתא דתנאי אי האי דדחו שבת וטומאה מג"ש דמועדו או ממשמעות ע"ש ומאן דיליף ממשמעות לא גמיר ג"ש דמועדו וא"כ י"ל דבן בג בג ס"ל ממשמעות ולא גמיר ג"ש דמועדו ולכך אצטריך לג"ש דשמירה ולדידיה מוספין דלא כתיב בהו שמירה ולא בעו ביקור אבל דרשא שכ' הר"מ והר"ב היא למ"ד דגמיר ג"ש דמועדו ולדידיה אה"נ דאפי' מוספין בעו ביקור ועיין להתיו"ט דמבואר בדבריו שהבין דביקור ומקחו בעשור חדא מילתא היא עיין שם והוא תימה דמבואר להדיא בפ"ט דפסחים אמתני' דמה בין פסח מצרים לפסח דורות דתרי מילי נינהו דאף בדבר הטעון ביקור לא בעי בעשור ונ"מ דיכול לבקר ג' טלאים ובשעת שחי' יקח אחד מהם כמ"ש רש"י שם א"נ דיכול לקנות ביום השחי' כבש מבוקר כבר כמ"ש רש"י שם במנחות ע"ש

רש"י בד"ה אין לוי וכו' כגון לכבד וכו' לשורר עמהם עכ"ל מ"ש לכבד הוא ליישב לשון המשנה דקתני לעבודה דאי לשורר עבודת עבודה היא עיין למר"ן כ"מ פכ"ג מה' כלי המקדש דין ו' ע"ש

דף י"ד ע"ב גמ' וליפרקו אגב ארעייהו וכו' עיין בש"מ להר"ב בבתר' דף ל"ח ע"א שכ' בשם ר"מ דנהרדעי דוקא דקלים הוא דאמרי דקנה קרקע אבל שאר אילנות לא קנה קרקע עיין שם הטע' והוא תימה דא"כ מאי פריך הגמ' הכא מנהרדעי

גמ' יכול אף שדה מקנה כן וכו' לפי"ז מאי דכתיב אשר לא משדה אחוזה הוא לענין למי יוצאה ביובל דבזה חלוקין הן שדה אחוזה ושדה מקנה גם לפי היכול דקתני בברייתא

דף ט"ז ע"א בד"ה הא דאהנו וכו' ואור"י דמש"ד וכו' עכ"ל התוס' במסכת סנהדרין דל"ו ע"ב כ' דהא דל"ק דין ה' מיתות לא בטלו בש"ד וג"ע משום דבגדי כהונה מכפר' ע"ש וצ"ל דאזלי בשי' ר"י דלפירש"י ותוספות נגעים הוא דמכפרי ולא בגדי כהונה ומ"ש עוד שם דדוקא בעבד תשובה ע"ש דוקא בש"ד וג"ע דאיכא מיתה הוא דבעי' תשובה עם בגדי כהונה אבל להר' בבגדי כהונה לחור או תשובה לחוד סגי ולכך פריך הגמ' שפיר ולא משני כאן בעבד תשובה כאן בלא עבד תשו' וניחא לפ"ד מאי דלא