משמרות כהונה חלק ג קנט

ע"ב גמ' יצא ידי שתיהן וכו' מכאן ק"ל עמ"ש התוספות לעיל ד"ו ע"ב ד"ה כי פליגי דבערכין חל מיד כמו הקדש ע"ש דא"כ משעת הערכה ראשונה כבר יצאו הנכסים מרשותו ואיך יצא ידי שניה בנכסים שאינן שלו דלא הוי כב"ח מאוחר שקדם וגבה דהא בעלמא היכא דשעבדו בפי' לראשון אם קדם ב"ח מאוחר לא גבה ואף אם נאמר דבהקדש גבה אף על גב דבעלמא לא גבה וכמ"ש התוס' בר"פ מי שהיה נשוי וזה דעת הר"מ בפ"ג מה' ערכין דין י"א וכמ"ש הרדב"ז בנימוקיו שם ע"ש מ"מ בכה"ג דכבר יצאו הנכסים מרשותו ודאי דאין מה שגבה גבה דמלשונם שכ' חל מיד כמו הקדש משמע דהוי טפי ממלוה בשטר ולפמ"ש הח"ן לעיל דדוקא אחר הערכה הוא נחל מיד ניחא שפיר אך אכתי ק' בנתן ד' לראשונה ואחת לשנייה אמאי יצא ידי שנייה כיון שכבר העריכו לראשונה כבר יצאו הנכסים מרשותו ואין בנתינתו לשנייה כלום ואין לו' דהכהן העריכו לראשונה ד' דהשת' הסלע החמישי עדיין ברשותו הא ל"ל דהערכת הכהן היא דאם אין לו שיעור הערך שיתן כל הנמצא בידו דמי הכניסו בסכום המעות ונ"ל דלא כ"כ התוס' דחל מיד אלא בקרקעות דכיון דלא מחסרי גוביינא משעה ראשונה כבר יצאו מרשותו אהל במטלטלי דמחסרי גוביינא לא חל מיד והא דלא איפליגו במעריך ובמטלטלי משו' דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח ובהכי י"ל מה שהק' הח"ן לעיל והשע"ה ע"ד התו' מגמ' לקמן ד"כ ע"א דהגמ' משמע ליה דהברייתא שם איירי אף במטלטלי מדפליג בין ערכין לדמים ולא מפליג בערכין גופייהו בין מטלטלי למקרקעי ע"כ דס"ל אף במטלטלי כן וס"ל כר"מ דמטלטלי משתעברי עבדי לב"ח ועוד י"ל דלא כ"כ התוספות אלא בערך הקצוב דכתיב בהדיא אבל בהשג יד לא חל מיד

תוס' בד"ה אין וכו' מגלגלין עליו את הכל עכ"ל ומהגמ' דבסמוך דאמרי' ידי א' לא יצא לא שמעי' ד"ז די"ל לא יצא עד שישלים השיעור על ד' הראשונים ותוס' חידשו דמגלגלין עליו את הכל ועיין לה' הלכות יו"ט ד"ר ע"ב דלפמ"ש בדעת התוספות בפ' לולב הגזול קושטא הוא דמשמתין אין מגלגלין עליו את הכל דלא כהתוספות כאן

ד"ה ההוא וכו' וי"ל כיון דכתי' וכו' עכ"ל פי' מדכתי' חמשים וכתיב שקל ידעי' דינא דהשג יד כדי ליישב המקראות ואייתר אשר תשיג והוה דרשי' ליה דאתא ליה הנידר ואפי' דדרשי' ליה לקמן די"ז ע"ב לעשיר והעני לא דרשי' כן אלא אחר דכתיב הנודר אבל אי לא כתיב הנודר לא הוה דרשי' אלא ליד הנידר ועיין לה' ויותר נ"ל בכונת דבריהם דכיון דמדכתיב חמשים וכתיב שקל ידעי' דינא דהשג יד כדי לאוקומי קרא דשקל א"כ ההוא דוכל ערכך הוא. בהשג יד וכתיב ביה ערכך דמשמע הנידר דהערכין בנערך לכך אתא אשר תשיג להנודר

דף ט' ע"א גמ' עולא אמר וכו' ואכתי איכא חד יומא וכו' לכאור' ק' דהא קמייתרא תרי יומי המשל דמולד תשרי התחיל. השנה המעוברת בליל שבת יבא מולד תשרי שאחריה הכ"א תקפ"ט והשנה שאחריה בליל ג' ה' שעות ועוד קצת חלקי' וכשהיא כסדרה יבא הקבוע באותו יום ג' וכשעושין ח' חסרים הקבוע ביום א' והמולד ביום ג' וקמייתר' ב' ימים. וצ"ל דאיירי דהמולד הא' של תחילת השנה המעוברת בא קודם הקבוע דהיינו שבא ביום ששי י"ב שעות ושאחריה ביום ה' ט' שעות ואחריה ביום ב' י"ז שעות והשתא לא מייתרא אלא יומא ופלגא ויום א' קרי להו אבל יותר מפלגא אינו נכלל עם יום הב' לקרותם יום א' ודומי' דידה בסיפא דמתני' בדברי רב הונא לעיל בהכי מיירי וניחא שפיר מ"ש רש"י בד"ה ואכתי וכו' ואע"ג דיומא ופלגא יום אחר קרי להו ע"ש משום דמשמע ליה דדומיא דרישא איירי ודו"ק ועיין להח"ן מ"ש בתוס' בד"ה מאי דכונתם להביא ראיה מפירש"י הב' דהומ"ל בשנה זו מעוברת וע"כ משום דמכסי סיהרא וכו' ע"ש וליתא דלפירש"י שלפנינו יומא ופלגא יום א' קרי להו אלא כונתם דפירש"י דמ"ש בגמ' שנה שלפניה היינו שנה זו וכך היה להם בפירוש רש"י

תוס' בד"ה כגון וכו' ולמאי דפי' לעיל מיתוקמ' וכו' עכ"ל היינו מש"ל דמכסי סיהרא לבני בבל י"ח שעי ורישא איירי בבא המולד הא' קודם הקבוע כ"ב שעי דהיינו ביום ששי ב' שעות ודחינו קביעותו ליום ז' משום דלא אד"י רא"ש ומ"מ לאו דומיא ממש דוק ותשכח: ע"ב גמ' בשלמא לעול' וכו' הקושי מבואר דלעול' גמי מ"ל בהיה המולד בד' בי"ח שעי כמ"ש התוס' בד"ה מאי וכן ק' לקמן במאי דאמרינן ואף שמואל כר"ה ס"ל ואף רב כר"ה וכו' והח"ן נרגש מכל זה ותי' דלעולא ל"ל ח' מלאים אפי' לא מרחק אלא חד יומא ע"ש וליתא דהא אמרי' דקמפלגי בעיבור השנ' אי כ"ט או ל' וטעמא דעולא משום דס"ל שלשים ואי עבדי' ח' מלאים מרחק תרי יומי וכדפירש"י מוכח ראי משכחת לה דלא מרחק מודה עולא

גמ' וא"א זמנין דמ"ל שמנה וק' נוקמה כאחרים וי"ל דאכתי ק' והאיכא יומא דשעי ודתלתין שנין ועכ"ל משום דאזלי' בתר רוב שנים והיינו שינוייא דגמ'

רש"י בד"ה דלירחא וכו' ניסן ואייר חסרים וכו' עכ"ל משמע ליה דהחיסור עברי' ליה בחחי' כמו בחורף דעבדי' תשרי ומרחשון וכי עבדי' ניסן ואייר חסרים ע"כ דעבדי' עצרת בשבעה בסיון עד שיושלמו מ"ט ימי העומר דהנה מבואר משמעתין דלאחרים חדש העיבור מלא וכנגדו עבדי' ז' חסרים וזה הפך דברי רש"י ז"ל במס' ר"ה ד"ז דפי' לאחרים חדש העיבור לעולם חסר ולא עבדי' ז' חסרין ע"ש ונ"ל לישב דהתם מהדרי' את"ק שם דל"ל שנה בלא רגלים ואמרי' כאחרים וע"כ דס"ל דלא עבדי' ז' חסרין דאי איתא הרי מ"ל שנה בלא רגלים דבשנה א' היו כסדרן ועצרת היה בששה בסיון ובתחי' ליל ז' בסיון דקדיש ובשנה ב' היו ז' חסרים והיה עצרת בשבעה בסיון והשתא תכף כאשר הושלם יום ששה בסיון שלמה שנה בלא רגלים ורש"י שכ' שם בדברי ר"ש דשנה א' עבדי' ח' שלמים לרווחא דמילתא כ"כ והשתא ע"כ ההוא תנא ס"ל כאחרים וס"ל דחדש העיבור לעולם חסר כרשב"ג דס"ל הכי בשמעתין אבל תנא דיום הנף דשמעתין ס"ל כאחרים וכת"ק דרשב"ג דחדש העיבור לעולם מלא וע"כ דעבדי' חסרים באופן דת"ק דהתם ותנא דיום הנף ס"ל כאחרים ופליגי בפלוגתא דרשב"ג ות"ק ואף ע"ג דלעיל מבואר דרשב"ג דאמר כ"ט מודה דמלא נמי עבדי' היינו למאן דל"ל דאחרים אבל למאן דס"ל כאחרים ס"ל דלעולם חסר כי היכי דלא ליעביד ז' חסרים ועיין לה' טורי אבן שם

תוס' בד"ה מעשה וכו' מיום ג' שני שעות דכי שנית הכא תקפ"ט וכו' עכ"ל כצ"ל ואע"ג דמכסי שש שעי ל"ל בה דמ"מ ראוי ליראות וקרי