משמרות כהונה חלק ג יד

מבערב נימא דל"ל לרחב"י כלל גזירת שקוע ולאיברים בשקוע סמוך לעמוד השחר סגי כמו לרב חסדא דל"ל גזירת שקוע כלל מדפריך מההיא דהיו שומעין קול העץ ומהיכא משמע להו דלרחב"י גם לאיברים משקעו מבערב דשמא לא ישקעו בעמוד השחר

דף כ"ב ע"א גמ' מאי למי כיור וכו' אין להוכיח מכאן דמי כיור כשרין בשנוי מראה מדלא מוקי לה ק"ו למים הראוין לכיור דהיינו מים שאין בהם שינוי מראה דא"כ הוה משמע דברחיצת קרבים כשרין אפילו בשינוי מראה ופסיקא ליה להגמ' דגם בקרבים פסיל בשינוי מראה דגם בהו כתיבי מים יתירי כמו כיור

תוס' בד"ה לרביעית וכו' דבימי ר"ל כבר בטלו וכו' עכ"ל ודרב פפא דלקמן דאתו מהכשירא דמקוה לא בטלו והא דלא ניחא להו לאוקומי דר"ל נמי בהכי מיירי באתו מהכשירא דמקוה ולענין קידוש משום דהאי מילתא ר"פ הוא דחדית לן ואכתי לא שמעי' האי דינא ולא הו"ל לר"ל לסתומי

ע"ב גמ' הא כל שביחיד נדחה וכו' ר"ל בט"מ קי"ל כל שביחיד נדחה וכו' וא"כ ט"ש נילף בק"ו מט"מ וכ"נ מפירש"י דקושי' הגמרא היא נילף מק"ו

פירש"י בד"ה מרצה וכו' דכתיב במועדו וכו' עכ"ל נר' מפירושו דמבמועדו ילפי' דוחה טומאה בין מכפרין בין מתכפרין ואצטריך קרא דאיש איש למעוטי ט"ש ואי מקרא דאיש לחודיה לא ידעינן מכפרין וק' דא"כ מאי פריך הגמ' אי קסבר אין שוחטין אמאי לא עבדי וכו' דהיינו דנילף מק"ו נימא דט"ש מיעטיה קרא דאי ילפינן מק"ו קרא דאיש איש למ"ל וי"ל דנוקי קרא למעוטי זיבה ומצורע ועיין להצ"ק בתוס' בד"ה אי הכי ע"ש ולפ"ז לר"ל דיליף בפ' אלו דברים ד דזבים ומצורעים מקרא דושלחו מן המחנה אפי' סברי זקני דרום אין שוחטין וזורקין על ט"ש א"ש דע"כ קרא דאיש לא אצט' אלא למעט ט"ש דלא נילף מק"ו מט"מ ולפ"ז י"ל מה שהק' הח"ן בדברי הרמב"ם ז"ל ע"ש

תוס' בד"ה אי הכי וכו' וא"כ איכא למיפרך מה לט"מ וכו' עכ"ל נחתי לתרץ מה שיש להקשות דאפי' דליכא למילף מכפרין בציבור בט"ש מק"ו דט"מ משום דהוקשו מכפרין למתכפרין מ"מ נילף ט"ש ביחיד מק"ו מט"מ דיחיד וס"ל השתא דלא הוקשו אלא בציבור דכתיב היקישא דלא כר"ח דבסמוך ותירצו דאיכא למיפרך מה לט"מ שכן מרצה בציבור ר"ל דציבור

דף כ"ג ע"א גמ' מיתיבי מפני שאמרו וכו' ק"ל מאי פריך הא כיון דאפי' נימא דזקני דרום ס"ל דט"מ נמי משלח מ"מ ק' קושי' ר"ל מלכתחילה א"כ מי הכריחנו לו' דזקני דרום ס"ל דט"מ משלח ומאי עדיפותא איכא בק"ו דיעבד מק"ו דלכתחילה הא מ"מ קשיא אזקני דרום

תוס' בד"ה מפני וכו' דזקני דרום תנאי היא וכר עכ"ל קושייתם היא אפי' לפום תי' בתרא שכ' בדבור הקורם דז"ד אמוראי נינהו מ"מ תליא בפלוגתא דתנאי דאכילה אי מעכבא דאפי' למאי דעביד ק"ו מלכתחילה אכתי ס"ל להגמרא דז"ד ס"ל אכילה ל"מ מדפריך מיתיבי ובהכי ניחא מאי דק"ל אז"ד מברייתא דלעיל די"ו ע"א דר' סימאי יליף ט"י מקדושים יהיו ולא יחללו והך קרא בט"מ כתיב בפ' אמור אלא כיון דע"כ דמילתייהו דז"ד תליא בפלוגתא דתנאי ל"ק מהך ברייתא דר"ס ומ"מ אכתי ק"ל אזקני דרום מקרא דקדושים ולא יחללו ותמיהא מילתא טו' לו' דז"ד מוקמי ליה בקורח קרחה ומשחית פאת זקני דמחללי הא ודאי לא ניתן ליאמר וי"ל דדוקא באין שם כהנים טהורים הוא דס"ל לז"ד דט"מ לא מחלל עבודה דהא משום מתוך שהותרה בציבור הוא דיליף לה ולא הותרה בציבור אלא אי ליכא טהורים וא"כ מוקמי' לקרא דקדושים ביש כהנים טהורים מיהו לפיר"ת שכ' התוס' בד"ה א"ה הא ליתא והדק"ל אז"ד מקרא דקדושים ודוחק לאוקמה בנשבר הציץ ולפמ"ש התוספות בד"ה אבל וכו' דט"מ בשביעי שלו דינו כמ"ש ש"ש ניחא דאיכא לאוקומיה לההוא קרא דקדושים בט"מ בשביעי אך מדברי התוס' פד"ה לא למעוטי נראה דלפום תי' בתרא ס"ל דט"מ אפילו בשביעי אינו מחלל עבודה אלא דבכל ט"מ לא מרצה לכתחילה דוקא

ע"ב בד"ה הא וכו' אגב פיגול נקט נותר וכו' עכ"ל לפ"ז שפיר נקט פיגול ברישא וא"צ למ"ש התוס' בד"ה אם וכו'

בד"ה לאו וכו' דל"ל למי' נושא עון אלא בכה"ג שהותרה וכו' עכ"ל ר"ל דבריית' ע"כ דעון טומאה דקתני הוא בטומאת הגוף דומיא לשהותרה טומאה דקתני אבל אה"נ דגם טומאת הדם נושא אלא דברייתא לאו בהכי מיירי ומ"ש שהותרה לאכול משום דבטומאת בעלים מיירי כ' כן אבל אה"נ דאי בטומאת כהן מיירי א"ש דומיא דשהותרה דקתני ולא אתי לאפוקי טומאת דם ושפיר מקשי' התוס' בדבור שאחר זה ודלא כהח"ן

פירש"י בד"ה ולא לישיבה וכיון שלא נבחרו וכו' עכ"ל נ"ל גירסא זו עיקר בדברי רש"י ורבא סגי ליה בחד קרא דלא כהברייתא והגמ' דפריך אי מה זה וכו' מכח מה מצינו הוא דפריך דאי מכח דאקרי זר לא משני מידי ומקשה רש"י ע"ז דבאמת אמאי לא ילפי' מדאקרי זר כסברת רבא אבל לפי הגירסא דל"ג בדברי רש"י זה הדיבוד ורבא גופיה החילול מקרא דהעומדים כהברייחא קשיא דא"כ מאי מקשה רש"י נילף מדאקרי זר מי הזכיר דרשא זו ואי מדנפשיה מקשה אמאי לא דרשי' כמו מחוסר בגדים הו"ל לאקשויי אברייתא גופה אמאי אצט' לקרא דהעומדים ועוד קושי' הב' של רש"י אין לה מקום דהא חילול ילפינן מקרא דהעומדים ע"כ נר' עיקר כגי' ספרינו

דף כ"ד ע"ב תוס' ד"ה והרי וכו' ועוד אור"ת דאפילו גרסי' וכו' עכ"ל והא דלא פריך הגמ' ממלק משום דשאני מליקה דילפי' מכמשפט כמ"ש התוס' אחר זה. ולפ"ד ר"ת הללו קשיא בגמרא נימא דגם לרבנן בעי' אצבע וכהונה וקבלה וזריקה מהיקישא דזאת התורה הקמיצה מג"ש דיד יד והח"ן כ' בגמ' דסמיך הגמ' אזריק' וקבלה ולפ"ד ר"ה אפי' מזריקה וקבלה אין להוכיח כלום אלא צ"ל כמ"ש הצ"ק בגמ' ע"ש : דף כ"ה ע"א בא"ד שהיא עיקד כמדה וכו' עכ"ל ואף ע"ג דראב"ש ס"ל מקרא נדרש לפניו דוקא וקבלה פסולה וזריקה כשרה מ"מ תנא דמתני' אי ס"ל כן הי"ל לפרש שהרי מסברא זריקה עדיפא אי לאו דקרא גלי

בד"ה בשפת וכו' והשתא ידו נמי לקח בשפת