משמרות כהונה חלק ג קכז

אבל מ"ש הט"ז שם דלא התירו תרי משהו לר"י דמב"מ ל"ב אלא אם סלק החתיכה אבל אם אינו מכירה כיון דנאסרה אינה חוזרת היתר ע"ש לא ידעתי למה כיון דהפליטה אינה אוסרת דמשהו היא החתיכה לגבי שאר החתיכות הוי כדין יבש ביבש דבטיל ברוב אם אינה ראויה להתכבד וכדפריך הגמ' לעיל אחתיכה ותבטל ברובא דהיינו דכיון דהרוטב בנ"ט ויש בו כדי ביטול הפליטה הוי כיבש ביבש וכמ"ש הרשב"א ז"ל שם וה"נ דכוותה כיון דהפליטה אינה אוסרת הוי יבש ביבש ובטיל ברוב ומותרין כל החתיכות וע"ש בנה"כ ומן האמור נר' דיש להחמיר בתרי משהו אפי' בחתיכה וכ"ד המג"א סי' תס"ז סקי"ג וכ"ש בתערובת לח בלח דלכ"ע אסור כמ"ש ועיין להרב שבית יעקב ח"א חא"ח סימן כ"א עיין שם: בא"ד מאחר שסופו להתפשט עכ"ל עמ"ש בזה בסי' צ"ב דין ד' ע"ש

ע"ב בא"ד ניחא מה שצוה הכתוב להגעיל וכו' עכ"ל לכאורה הא בב"ח מודה ר"א דנעשה נבילה וכלי גוים מספקי' להו בב"ח וצ"ל דס"ל דאחר שנעשו בב"ח אינם אוסרי' עוד דבר אחר והוו כשאר איסורין דדוקא בבשר שבישלו עם חלב דכל חד היתר וחצי זית מזה וחצי זית מזה מצט' כמו שמבואר בדברי ר"א וכ"כ הש"ך בסי' ק"ג ודלא כמ"ש מרן בב"י ובש"ע שם ע"ש בסוף הסי' מיהו י"ל דס"ל ס"ד לחומרא מדרבנן והנה מאי דניחא להו לפי' ר"א הגעלת יורה גדולה היינו ע"י הגעלה ב' פעמים וכ"מ בדברי הרא"ש ז"ל ע"ש ובמ"ש התוס' דהא לא אסרה תורה אלא קדירה ב"י מק' דמשמע דאי אסרה תורה שאב"י ניחא והא אי אסרה שאב"י א"כ נטל"פ אסור כמ"ש בע"א דס"ז ע"ב וא"כ הוי כמו לשבח ונעשי' נבילה ועיין בפסחים דמ"ד ע"ב ע"ש ונ"ל דאי אסרה שאב"י היה לנו מקום לומר דמה שאסרה היינו משום דבשעת בליעה היה לשבח אבל אם בשעת הבליעה היה לפגם מותר וכמו שכן הוא לדידן דמדרבנן אסור דהקדירה אסורה והתבשיל מותר משום דאזלי' בתר שעת הבליעה כמבואר בפו' ע"ש וי"ל כן אפי' בדאורייתא וא"כ בשעת בליעת המים הוי לפגם ושרי ולכך הוצרכו לו' דהא. לא אסרה תורה וכו' ועוד נ"ל בהמשך דבריהם דלר"א ניחא אפי' בלא הגעלת פ"ב דטעמא דאמרי' המים אסורין משום דאין לך קדירה שמחזקת בתוכה ס' נגד פליטתה כמ"ש בסי' צ"ד מיהו דוקא אי כל הפליטה איסור והיינו אי אסרה אפי' שאב"י דאפי' הבליעה של ימים שעברו הוי איסור אבל אי לא אסרה תורה אלא קדירה ב"י א"כ הפליטה יש בו איסור והיתר דשל היום איסור ושל אתמול שלשום היתר וא"כ יכול להיות במים ס' נגד האיסור וזהו שכ' לפי' ר"א ניחא אפילו בהגעלה פ"א דאין לומר אסור אפי' שאב"י וא"כ ליכא ס' במים דהא לא אסרה תורה אלא קדירה ב"י ולפי"ז צ"ל דלמאן דאמר נטל"פ אסור ס"ל כמ"ד אפשר לסוחטו מותר

והנה ממ"ש התוס' דהגעלת כלי מדין קשיא לר"ת ולא ניחא להו אלא לר"א נראה דלר"ת חתיכה נעשית נבילה בכל האיסורין מדאורייתא ולר"א אפילו מדרבנן לא נ"נ כ"נ מראיות ר"א דלעיל ועיין להתוס' לקמן דק"ס ע"ב בד"ה וחלב שכ' דבשאר איסורין חנ"נ מדרבנן ע"ש

והנה הרא"ש ז"ל הביא דעת ר"ת ור"א ואין הכרע בדבריו כמאן ס"ל והטור בסי' צ"ב כ' דדעתו כהר"א ע"ש ומרן בב"י כתב דדייק לה ממ"ש בתשו' כלל ך' בחלב שנפל לקדירה שיש בה כ"ט זיתים ויש קדירה שיש בה ל' זיתים של היתר ונפל שם כזית דם ונתערבו דמותרין דאיסורין מבטלין זא"ז ע"ש ואי איתא דחנ"נ הרי קודם שנתערבו נעשו איסור וצריך בילוולי לכולם ע"ש והל"ח סי' קפ"ג דחה דאיירי בלח בלח דלכ"ע חתיכ' אינה נ"נ ע"ש וליתא דמדברי התוס' והרא"ש ז"ל שהביאו ההיא דיי"ן ראיה לר"א נר' דלא ס"ל כן אלא דלמ"ד נ"נ אפי' בלח בלח. וראיתי בס' בשמים ראש סי' ג' שם כ' הרא"ש להדיא דס' ר"א עיקר וה' המגיה שם הביא דברי מרן בב"י וכ' עליו וליתא דע"כ הרא"ש בתשו' לא איירי בבישול או בגוונא דא"ל ביה נעשה נבילה דמי לא מודה הרא"ש דחתיכה עצמה באיסורא קיימא ע"כ הן אמת דכן כ' הרשב"א בת"ה ובתשו' דחתיכה עצמה אסורה וכ"נ גם מדברי התוס' בדיבור זה בדברי ר"א שכ' דכי בלועה במשהו החתיכה עצמה אסורה שאין ההיתר נעשה איסור ע"כ הרי דאף דלא נ"נ כשאר איסורין אפי"ה. אפשר לסוחטו אסור דלאו הא בהא תליא מיהו הטור בסי' ק"ו תמה כיון דלא נ"נ אם אפשר לסוחטו מותר דס"ל הא בהא תליא ומרן בש"ע דבריו סתרא'י מסי' ק"ו לסי' צ"ב ועיין להפ"ת שם ובמ"ש שם לחלק בין למין ושא"מ ע"ש ונ"ל דזה תליא במ"ש לעיל בשם הריטב"א והרשב"א דלפמ"ש הרשב"א ז"ל דהמשהו נשאר ואינו מתפשט חוץ לחתיכה א"כ אף כי הטעם מתבטל בשאר חתיכות מ"מ נשאר משהו באותה חתיכה וכיון שנאסרו סרו מתחילה הרי היא באיסורה עד שיצא בל האיסור אבל לפמ"ש הריטב"א דהמשהו יוצא אלא כיון דמעורב הוא אינו אוסר א"כ כיון דיוצא האיסור כולו חוזרת החתיכה וניתרת ועיין בב"י בסי' ק"ו ועל פי זה כיון שהוכחנו מדברי התוס' דחתיכה עצמה אסורה צ"ל בכוונתם כמ"ש הרשב"א ז"ל אבל הרא"ש אין הכרע בדבריו באותה חתיכה כמאן ס"ל ועיין בהגה' כ"ד שם

גמ' וסבר ר"י וכו' יכול תהא נבלתו וכו' עיין מהרש"ל ומהרש"א ז"ל וכבר כתבתי בזה לעיל דל"ב ע"ש והנה התוס' במכות נקטו בקושייתם היאך יצטרף והא אין אחע"א ע"ש. ולכאורה בלא צירוף הי"ל להק' בפשי' היאך יתחייב משום כזית נבילה ונ"ל דזה לא היו יכולים להק' אלא בצירוף גמרא דמעילה דשרצים מחייב עליהן בכזית בלא בריא ואי לאו גמ' שם הו"א דשרצים לא מחייב אלא בבריא וא"כ כשרסק ליכא לאו דשרצים אלא לאו דנבילה ולכך ניחא להו להק' מצירוף כדי להק' בגמ' דמכות לחודה בלא ההיא דמעילה

כתב הרמב"ם ו"ל בפ"ט מה' מלכים דיעקב אע"ה הוסיף ג"ה. ותמה הלח"מ דלת"ק דקי"ל כוותיה ס"ל בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו. ונ"ל דהא דהוצרך ת"ק להכי משום דס"ל יש בגידין בנ"ט אבל לדידן דקי"ל אין בגידין בנ"ט ע"כ. דנ"ל מכל שבשרו ולכך א"נ בטמאין וא"כ ל"ק קושי' ר"י והלא מבני יעקב וכר"ש דלקמן פסקי' ולא ס"ל כמ"ש התוס' בד"ה ור"ת ע"ש ועיין בגמ' לקמן דק"ג ע"א ע"ש

וכ"ת קסבר אין בגידין בנ"ט וכו' הומ"ל ממתני' לעיל דשולח ירך לנכרי דס"ל לתנא דמתני' יש בגידין בנ"ט ועיין להתוס' בר"פ ע"ש

דף ק"א ע"א תוס' בד"ה איסור וכו' כי היכי דשמעי' לר"ש גבי האוכל נבילה וכו' עכ"ל כ"מ בגמ' בכ"מ דר"ש ל"ל אפי' מוסיף ובקדושין דע"ז ובסוף דם