משמרות כהונה חלק ג קכב

בנגע סגי בקליפה דשעת מועטת היא והתו' דמייתו מסיפא מכ"ש הוא

בד"ה אם וכו' והכא דקאמר וכו' עכ"ל עמ"ש בדיבור זה לקמן דצ"ח ע"ב בד"ה דבא ועמ"ש בסי' ק"ה: דף צ"ז ע"א גמ' אלא בב"ח מאן טעים ליה ק"ל לפמ"ש מהרש"א ז"ל בפסחים דמ"ד ע"א בד"ה לענין דח"ש אינו אסור אלא בעיניה אבל ע"י תערובת שרי והובא ס' זו בהר"ש בפ"ג דמס' ט"י ע"ש א"כ אפשר דטעים ח"ש ואפי' אי אסיר מדרבנן מ"מ הוי ס' דרבנן שמא יש בו ס' ושרי לס"ד דלא אפשר בקפילא ארמאה וי"ל

תוס' בד"ה כוליא וכו' כיון דאינו אסור אלא מדרבנן עכ"ל ד"ל כיון דחומרא בעלמא הוא. וכמ"ש הראשונים. לעיל בההיא דר"י ממרטט ליה ול"ד לשומן של גיד דאסרו רבנן אטו גיד ולא מכח חומרא ולכן התוס' בד"ה שאני וכו' לא תירצו ך בשומן הגיד כמ"ש בזה הדיבור

בד"ה אמר וכו' רבא פסיק כרב ולאו מטעמיה עכ"ל נראה דאיכא נפקותא בין הטעמים לפמ"ש התוס' בע"א דס"ו דבחמץ אף דשלא במינו אסור אפי"ה נטל"פ מותר דלא יהא חמור הטפל מן העיקר דשלא במינו אסור משום דגזרי' אטו מינו ע"ש וא"כ אי טעמא דחמץ במשהו משום דגזר אטו מינו נטל"פ שרי ואי הטעם משום חומרא דחמץ נטל"פ אסור ואף דאיכא נפקותא לא חש רבא לפ' טעמו ועיין לה' נודע ביהודה חא"ח סי' כ"ב ע"ש

בא"ד וי"ל דאתיא כר"י וכו' עכ"ל מוכח מדבריהם דר"י אף בדרבנן ס"ל מב"מ לא בטיל וכ"מ ממ"ש בס"ד ולקמן דצ"ט מבואר בגמ' דבדרבנן ס"ל דבטיל גבי מאי דקאמר שאני ציר דזיעא בעלמא ע"ש בתוס' ונר' דס"ל דבסתם יינם אף דהוא מדרבנן החמירו בו יותר מכל איסורי דרבנן וכ"נ גם ממ"ש התוספות בע"א דע"ב ע"ב ע"ש ועיין לה' שע"ה בה' מ"א ובמ"א הארכתי בפרט זה ע"ש

ע"ב גמ' והאמר שמואל ל"ש אלא שנתבשל כתב הריטב"א ז"ל בחי' הומ"ל הא מליחה לקדירה נאכל מחמת מלחו ודוקא באינו נאכל מחמת מלחו הוא דמליח כרותח ואח"כ כ' דקי"ל כמאן דשרי וע"י נטילה ע"ש וסתר'אי נינהו דכיון דנאכל מחמת מלחו אמאי בעי נטילה הא לא הוי כרותח ונר' דלהלכה חש לס' האומרים דכל מליח לקדירה הוי כרותח וכבר לעיל בעיקר מימרא דשמואל הביא ב' הסברות ע"ש

עו"ש וכ"ת וכו' כרותח דמבושל. ק' דמ"מ תק"ל ממילתא דשמואל דל"ש אלא שנתבשל דאי כרותח דמבושל אמאי קתני מתניתין ירך שנתבשל הא משעת מליחה נאסר וכמו שהק' התוס' לעיל בד"ה אבל וע"כ דלפי ס' זו מתני' נצלה קתני כמ"ש התוס' והוא הפך מימרא דשמואל ועיין להריטב"א ז"ל. לעיל שתי' לקושי' התוס' דמ"ל מבושל בלא מליחה שנותנו ברותחין עיין שם

א"ד במאי דבלעה קדירה מפירש"י שלפנינו דאיירי

בראינוהו להאיסור אבל לא ראינו להיתר ומשערי' האיסור כמות שנפל וההיתר במה שבלעה וסיים דאין צורך לפי זה אלא דמשערינן ב' כמו שבאין לפנינו והיא היא והרשב"א בחי' והר"ן ז"ל כ' ע"ש רש"י דאיירי בשלא ראינוהו אבל כשראינו ההיתר והאיסור מודה דמשערי' במה שבלעה קדירה ע"ש וק' לפי זה אמאי לא מפ"ל רש"י ז"ל בראינוהו וא"ש עם גמ' דלקמן וצ"ל דמסתמיות הגמ' מ"ל דאיירי ברוב פעמים דבא לשאול ולא ראינוהו והריטב"א ז"ל בחי' לקמן גבי מאי דאמרינן דהיתירא בלע וכי' מפ"ל לסוגיין בראינוהו ע"ש והרמב"ם ז"ל בפט"ו מה' מ"א כתב דמשערינן במה שבלעה קדירה וכ' הלח"מ לחד תי' דדחא לההוא עובדא דלקמן מקמי סוגיין ואיירי בלא ראינוהו ע"ש ותמהני דבפ"ח דין ט' כ' דמשערין בקופה וברוטב וכו' ולא כתב במאי דבלעה קדירה ע"ש ע"כ נראה דמ"ש בפט"ו היינו בראינוהו וכמ"ש הלח"מ לחד תי' ועיין להדרישה בסימן צ"ט נקטי' דדעת הכל שוה דבראינו האיסור וההיתר והיה בו ס' ואחר כך ראינו שנבלע מן ההיתר יותר משערי' במה שבלעה קדירה ואם לא ראינו ב' משערי' כמו שבא לפנינו דמסתמא אמרינן כשיעור שנמחה מן ההיתר נמחה מן האיסור וכ"כ הרשב"א בחי' בדצ"ח ע"א בד"ה ההוא פלגא ע"ש וכן אי ידענו שיעור האיסור ולא ידענו שיעור ההיתר בשעת נפילה ועיין להפר"ח סי' צ' סק"ו ע"ש ועמ"ש לקמן בד"ה דאי במאי דנפיק וכו'

והרשב"א בת"ה כ' דעת רש"י דכמו שבא לפנינו משערי' ואח"כ הביא ל' הר"מ בפ' ט"ו ואח"כ הביא פי' האחרים שכ' כאן בסי' וסיים ומסתברא דדוקא במין במינו מקלי' ע"ש ולפי פשוטן של דברים נר' שסו' דהר"מ איירי בראינוהו וכמו פי' האחרים וע"ז הוא דקאמר דדוקא במב"מ אלא דלפי זה דברי הטור בסי' צ"ט שכ' בשם הרשב"א די"א דמשערין במה שבלעה ואיירי בלא ראינו כמו שנראה מדבריו שם במ"ש משם הרא"ש ע"ש קשה הא בלא ראינו כ"ע מודים דכמו שבא לפנינו משערי' וצ"ל דהטור מפ' דעת הר"מ דלא ראינו ובין לא ראינו בין ראינו מחלק הרשב"א בין מינו לשאינו מינו וע"ש במרן בב"י ובדרישה ע"ש

כתב הרשב"א בחי' דאף דהיה בו ס' אזלינן בתר השתא וראיה מדתנן בפ"ה דתרומות כשם שפיחתו החולין כך פיחתה התרומה הא לא פיחתה התרומה אסור והעה"ש בסי' צ"ט תמה ממ"ש בתשו' סי' תס"ג דברישא דמתני' אפי' ידוע שחטים של תרומה יפות מותר ע"ש ונר' דס"ל דהקילו דאפי' יפות אמרינן דפיחתה התרומה אבל בידוע ממש לא דלא לחנם קתני מתני' פיחתה התרומה וכ"מ מדברי הרא"ש בפי' שם דחטין יפות מתלא הוא דתלי' ולאו ודאי היא ע"ש ועוד י"ל דפיחתה התרומה היינו בערך החולין משום דפסולת החולין מצטרפת עם החוליו וכמ"ש בירוש' אבל אי לא פיחתה אסור דאזלי' בתר בסוף

כתב מרן בב"י די"ל דאף רש"י והרא"ש לא כ"כ אלא באיסורא דאורייתא ע"ש וק' דהא רש"י ס"ל ט"כ דרבנן וכבר כ' הרשב"א בחי' דכוונת רש"י דקודם שנתבטל ברוב היה מן התורה ע"ש ויש לעמוד בזה מדין נתערב מין במינו ונשפך בסי' צ"ח ע"ש

תוס' בד"ה א"ד וכו' כבר בלועה וכו' עכ"ל ואי לאו כבר בלועה הוא נעשה הכף נבילה וכ"ד מור"ם בסי' צ"ח דין ה' ע"ש אבל כיון דבלועה גם מהיתר מצרפי' הקדירה לבטולי ללישנא קמא יעיין מהר"ם לובלין

כתב מהרש"ל ביש"ש והביאוהו הט"ז והש"ך בסימן צ"ט דאף בראינו אין לשער במה שבלעה באומד דאין יכול לכוין בזה ע"ש וכ"נ מדברי סה"ת סי'