משמרות כהונה חלק ג קטו

למיעוטא עם החזקה הוי פלגא ופלגא ועיין להרא"ש ז"ל סם ביבמו' וא"כ ניחא דאצט' לרבנן לטעמא דעשאוהו וכו' ולא אמרי' דטעמייהו משום רובא וחזקה אבל אי אמרי' לר"מ דהוי פלגא ופלגא א"כ לרבנן הוי רובא וחזקה ואז קשה נימא דטעמייהו משום רובא וחזקה ק"ל לר"מ מההיא דיבמות ותי' בזה דאה"נ דהוי פלגא ופלגא לר"מ ומאי דמטהר משום דאין בו דעת לישאל ודחו לזה דא"כ לרבנן אמאי אצט' לעשאוהו ותי' דהוי רוב גרוע וק"ל לפי"ז מנ"ל להגמ' גופיה דהוי דוב גרוע לזה כ' ותדע וכו' ר"ל דהגמרא הכריחו מכח ברייתא דקתני טעמייהו דרבנן משום דעשאוהו בא"ד אלא לומר דחזקה לא הוי בהדי רובא עכ"ל יש לכוין דבריהם אפי' לס"ד דגמ' ואם כן מאי דנקיט הגמ' גבי נבילה ואוא"ב סמוך הפי' הוא כמ"ש התוס' וי"ל לפי"ז מה שמק' מגמ' לקמן דף ק"ב והבאתי דבריהם לעיל

בא"ד לאיכא לגבינה חזקת היתר וכו' עכ"ל ול' התוס' ביבמות דקי"ט ע"ב דאית ליה לחלב חזקת היתר ונראה דהיינו קודם שנעשה גבינה בהיותו חלב הי"ל חזקת היתר אבל התוספות בע"א כ' חזקת הקיבה קודם שחי' ע"ש מה שתי' ועיין מהרש"א ביבמות שם ע"ש ובכוונת דבריה' דהכא כ' מהר"מ לובלין דהומ"ל פלגא ופלגא הוא תי' לקושי' ע"ש וע"ש בתוספות ע"א דק"ל במסקנא וא"כ לא יתורץ זה במסקנא ומ"ש מהר"ם עוד בכוונתם עיין במ"ב

בד"ה לחלק וכו' הא דאצט' לחלק משום דשמא וכו' עכ"ל יהא דלא פשיט ר"י לספיקיה מדאצט' דמו משום דדמו אינו מיותר דלגופיה אצטריך דל"ש למכתב דמם דהו"א בעי תרווייהו אלא דממילא שמעי' לחלק. מיהו מדברי התוס' לקמן דפ"ח בד"ה ור"י אין נראה כן. והנה מדברי התוס' אלו מבואר דרבנן דר"י פשיט"ל דאין חוששין ועפי"ז י"ל על כל הפוסקים שפ' דאו"ב נוהג בזכרים ופ' כרבנן דר"י דהכא וכבר עמד ע"ז מהר"ם לובלין בתשו' סי' ס"ה עש"ב ושמעתי אחד קדוש מדבר די"ל במ"ש הריטב"א ז"ל הביאו הר"ב בש"מ בפרק השואל דף צ"ה דבעשה לכ"ע בעי לחלק דדוקא במניעה הוא דפליגי ע"ש

דף פ"ז גמ' או מ' זהובים אתה נוטל פי' רש"י שכר ד' ברכות שענה אחריהן אמן לפי פשוטו נראה שהוק"ל דאיכא תחי' ברכה א' דבה"מ דהא מתחלת בברכות והול"ל ן' זהובים לזה פי' דליכא שכר אלא בברכה שעונה אחריה אמן אלא דלפי"ז הול"ל שעונין ולא שענה ע"כ נראה דלעולם ר' הוא המברך בה"מ דכן הדין דגדול מברך אלא דהיה רוצה להפקיע הצדוקי שלא יצטרף עמהן לזימון ולא יענה אמן מפני שהוא צדוקי ולזה כ' שכר ד' ברכות שענה אמן רכן הוה המעשה דהצדוקי לא נטל המ' זהובים אלא דענה אמן ועיין בתוס' וכן למדתי מדברי הריטב"א ז"ל בחידושיו

עו"ש השב אפי' מאה פעמים כ' רש"י ז"ל חשיבם לדרש' אחרינ' עיין במהר"ם לובלין ולהריטב"א ז"ל בחי' וע"ש בגמ' בפ' אלו מציאות ע"ש

תוס' בד"ה וחייבו וכו' אסמכתא בעלמ' עכ"ל ק"ק דמאי קאמר נ"מ לבה"מ דנר' דהיינו אי קדם אחר ובירך ואמאי חייב דהא כולן חייבות כמו קריאת התורה ואי דהוה גדול וקי"ל דגדול מברך הא נמי לא הוה אלא מדרבנן וי"ל הנ"מ אי הוה בעי א' לכרך ובא זה ואמ"ל חן לי לברך ואני מחוייב ליתן לך שכר הברכה ולזה בעי כמה שכר הברכה ועיין להרב פנים מאירות ח"א כ"ט נ"ז מ"ש ראיה מסוגיין דאין מברכין כולן בלחש אלא שומעין מהזמן ע"ש ועפי"ה ניחא מ"ש התוס' בקמא דצ"א דבענה אמן אינו מחוייב זה החוטף ע"ש דלא תק"ל מהנפקא מינה זו ומהא דחייבו ר"ג י"ל שבורך בלחש

ע"ב במשנה או בדם היה פירש"י ז"ל בדם חזקו שלחיה נראה דר"ל בהמה חיה וכן נראה מפי' בגמ' גבי מתני' דקדשי' דכ' חיה ממש ועיין בהר"ן בהלכות

גמ' מכפרין תנינא ק"ל נימא דאתא לאשמועינן כל מראה אדמומית אפי' דם לתוך מים ולא אמרי' קמא קמא בטיל לאפוקי מר"י וס"ל לשמואל. כל שבידו לא הוי דחוי כר"א בזבחים דל"ד ע"ב ור"י ס"ל כמאן דפליג שם ע"ש דלכאורה נראה דבלא"ה מילתא דר"י תליא בפלוגתא זו דזבחים ועיין בתוס' בזבחים דל"ג ע"א ועיין לה' מקראי קדש דע"ט ופ' ע"ש

והוא ראית ביה כזית נראה מכאן דשיעור דם דם בכזית וביבמו' דקי"ד ע"ב אמרי' דשיעורו ברביעית וצריך לחלק בין קרוש לצלול ועיין להתוספות בשבועות דכ"ג ע"א בד"ה שכר ולהרב מוצל מאש

תוס' בד"ה כל וכו' דרך שפופרת וכו' אלא מדרבנן גזרו וכו' עכ"ל ודוקא בטומאה זו שלא על ידי נגיעה דלא גזרו אלא בזב ולא בשאר טומאות הוא דשיעורו ברביעית אבל בטומאה דרבנן ע"י נגיעה דהיא אפי' בשאר טומאות לא בעינן רביעית כההיא דברכות דידיה טו' דרבנן היא ולפי זה מכח ההיא דברכות בהכרח הוא דאפי' כ"ש מקבל טו' מיהא מדרבנן ואפילו בטו' דרבנן וניחא שפיר דלא תי' בקושייתם א' דאיירי ביצא טיפה טיפה דלא מטמא מכח נגיעה עיין להמ"ל בריש ה' ט"א וההיא דחגיגה שהק' בסה"ד לא ק"ל אלא לתי' הב' דהדבר תלוי באי הוי משקה ורוק לא הוי משקה דאפי' אי מעין הוא לא הוי משקה כמ"ש מהרש"א ז"ל וכן מה שהק' מההיא דכריתות אלא לתי' הב' אבל לתי' הא' כיון שהוא ע"י נגיעה מטמא בכ"ש והנה מ"ש מהרש"א ז"ל דאפי' אי הוי מעין לא הוי משקה כ"נ מדברי התוס' בחגיגה שם ובעירובין דצ"ט ע"א דלא הוכיחו דהוי רוק משקה אלא מדמכשיר הדבלה ע"ש ולא הוכיחו מדמחשיב מעין ע"ש מיהו ק' מההיא דכריתות דפריך רבא מקום חלב מעין הוא וכתבו התו' דה"פ כיון דהוי מעין משקה הוי מן התורה ולא בעי הכשר ואף אי מיוחד לתינוק אין לו' דהשתא בטיל שם משקה דאתי להכשיר בזב דאמרי כיין דאינו משקה לאו מעין הוא ע"ש הרי דאי מעין הוא הוי משקה מ"ה דאי הא בהא תליא לא אהי למטעי כלל וצ"ל דהתוס' כאן ובחגיגה ועירובין מפ' כפירש"י שדחו התוס' בכריתות דמפ' דמעין הוא והוי כא' מאיבריו ולאו מתורת משקה אתי עלה אלא דמטמא מן התורה מתורת מעין וניחא לפי פירש"י מאי דהוצרך רבא למי' ס"ס כיון דהוי מן התורה אבל לפי' התוס' בחד ס' סגי וצ"ל לפי' התוס' דרבא ס"ל טו' גויה מדאורייתא כדס"ד ביומא דף ע"ב ועיין להתוס' בשבת די"ג וכ"נ קצת מהגמ' דיומא שם דרבא ס"ל טו' גויה דאורייתא אבל למסקנא דכריתות דמקום חלב לאו מעין הוא בחד ס' סגי ועיין להר"מ בפ"ח מה' שאר אבות הטומאה דין י"ב איברא דק"ל לס"ד דגמ' דיומא דטו' גויה דאורייתא ממתני' ברפ"ב דמקוואות דקתני בנטמא טומא' קלה כגון אכל אוכלין