משמרות כהונה חלק ג קיא

משני משום דמתחזי כזבח פסול וכ' התוס' דלר"א רישא דאשם תלוי נמי מטעם דמיחזי כזבח פסול ע"ש ונראה דלר"א אה"נ דטעמא דאשם תלוי דירעה עד שיסתאב משום דמיחזי כזבח פסול והגמ' לעיל דקאמר משום לבו נוקפי אזיל דלא כר"א וא"כ ודאי דאי טעמא הוא משים דמיחזי ל"ש ה"ט בע"ע דמידי דחוץ היא וא"כ י"ל דהר"מ הוק"ל קושי' התוס' דמאי פריך נימא אדעתא דהכי לא אקדשה ומשני לה כמ"ש התוס' בכריתות דכיון דבאה על הס' הוי כמו אשם תלוי וא"כ כל סוגיא זו אזלא כמ"ד תברא וכו' ואשם תלוי ה"ט משום דלבו נוקפו אבל לר"א דטעמא משום דמיחזי בע"ע ל"ש ה"ט ואמרי' שפיר אדעתא דהכי לא אקדשה וניחא נמי לדעת הר"מ מה שהקשו התוס' בסי' שכ' מהרש"א ז"ל לקמן בד"ה גמר דלר"י ע"כ דס"ל כתדרי"ש דיליף מכשיר ממכפר דאל"ה תק"ל מתני' דנמצא ההורג וא"כ למ"ל טעמא דכפרה כתיב בה ועפי"ה ניחא דלקושטא הוא דאינו מוכרח דר"י ס"ל כתדרי"ש ולפום סוגיא דכריתות דמוקי ר"י כתדרי"ש אכתי לא אסיק אדעתיה ההיא דקדושין דר"י אמר טעמא דכפרה כתיב וכו' ועיין למהרש"ל ומהרש"א ז"ל בקדושין ע"ש ועיין להשע"ה בה' רוצח במ"ש עמ"ש מהרש"א ז"ל דר"י כד' ינאי רביה ס"ל דהוא נגד סוגיין דר"י אמר ע"ע אינה משנה וי"ל קצת דבריו דלפום מסקנא דקדושין דתררי"ש יליף מכשיר ממכפר אצ"ל ע"ע אינה משנה אלא דמוקמינן למתני' דאו"ב כתדרי"ש ולא אמרה ר"י מעולם שהרי מתחילה אמרי' דר"י או ר"ל הוא דאמרה ומכח קושי' מוקמי' דר"י אמרה ולא ס"ל שם דקבלה היתה בידם כמ"ש התוס' כאן ועכ"ל כן לדברי מהרש"א ז"ל דר"י כי היכי דלא תק"ל מתני' דנמצא ההורג ע"כ דמשני כתדרי"ש ור"י לא ס"ל כוותיה בצפורין וע"כ דס"ל בע"ע כתנא דאו"ב מיהו לזה י"ל בע"א ע"ש בסוגיא דקדושין ועי"ל פסקי הר"מ ז"ל דהוק"ל קושי' התוס' בד"ה לישני והוכרח לומר דלסוגיין מסיפא דמתני' אין לדקדק די"ל דה"ק נעשה כמי שכפרה ס' והר"מ נקט לישנא דמתני' כמות שהיא ומה שהק' התוס' בדבור זה אמאי לא משני עד שלא נראית לעריפה לא ק"ל ליה להר"מ ז"ל די"ל דלא ס"ד להגמ' לחלק בהכי דס"ל דאי נאסרת מחיים אפי' משעת לקיחה נאסרת ובתר הכי פריך מר' ינאי דס"ל לחלק בהכי לישני וכו'

בד"ה ע"ע וכו' משום אחריני פרת חטאת וכו' עכ"ל הא דנקטו פרת חטאת אף דמסקי' לעיל אינה משנה משום ר' אושעיא דס"ל פרת חטאת משנה כמ"ש התוס' בקמא דע"ו בד"ה כל ע"ש

בד"ה גמר וכו' דיליף הכי נאמר מכשיר וכו' עכ"ל ע"ש בתוס' דכ' דמשולחת ילפה מע"ע והדר יליף ע"ע ממשולחת ויליף שחוטה מע"ע ע"ש הא דנקטו שחוטה מע"ע משום דתדרי"ש קאמר יליף מכשיר ממכפר ולא מכשיר ממכשיר גם הגמ' קאמר שם טעמא דר"ל מה ע"ע מחיים אף צפורי מצורע מחיים ע"ש וכמ"ש שם דמסוגייא דכריתות נר' דיליף ע"ע מצפורי ע"ש הרואה יראה שם דאינו מוכרח ע"ש בסוגיא

בא"ד דלאחר שחי' ידעי' וכו' עכ"ל. מק' דאימא דתדרי"ש אתא למעוטי טריפה דלקמן דק"מ ע"א מסקנא דגמ' דטרפות בציפורי. מצורע מתדרי"ש נפקא למ"ד טריפה חיה ובר"פ אלו טרפות מוכח דתררי"ש ס"ל טריפה חיה ונ"ל דלפי מאי דמסקי' שם דילפינן מטהורות לצפורי עה"נ וכיוצא א"כ ע"כ דמשמעות טהורות היינו מותרות ולא אסורות. וכ"כ רש"י ז"ל. שם וא"כ בם טריפה ילפי' משם והגמ' הכי פריך דאי קרא לטרפות לבד הא נ"ל מתדרי"ש דהיינו מבנין אב ואמאי אצט' קרא וע"כ דאתא לאיסורי הנאה דעה"נ וכיוצא וכיון דאתא לשאר איסור ממילא ממעטי' טריפה וא"כ אי תדרי"ש עיקר דבריו אטריפה הא למסקנא מקרא ברם התוס' שם הק' חיות למ"ל ר"ל הא נ"ל מתדרי"ש למעוטי מחוסר אבר וכ"מ בחי' הרשב"א ז"ל שם ותי' דתרי קראי דעה"נ ולשלא לזווגן ואם כן לפי"ז נימא דתדרי"ש במחוסר אבר קאי דלא נ"ל מטהורות אף אי משמעותא מותרות ולא אסורות דהא מותרו' הן להדיוט וצ"ל דהגמ' ידע לה דתדרי"ש קאי לענין לאוסרה בהנאה ולא לענין מחוסר אבר וטריפה ודע דמדברי התוס' שם שהק' חיות מתדרי"ש נפקא נר' דפסיק להו דע"ע אסורה אם מחוסרת אבר אפי' דלא פסלי בה מומין דאל"ה הא לא נפקא מתדרי"ש דאף אי הילפותא היה צפורי מצורע משעיר המשתלח מ"מ אי ע"ע לא פסלה הא ע"כ לא ילפינן לענין זה מכשיר ממכפר דהא איכא מכפר בחוץ דמותר במחוסר אבר ולא ילפינן מכפר. ממכפר וכ"ש מכשיר ממכפר ועיין ברש"י בכריתות רכ"ה ע"א ע"ש ועוד אדנילף משעיר נילף מע"ע דדמי לה טפי וצ"ל מהיכן פסיקא להו כן ושו"ר בהירוש' בפ' ע"ע דמבעייא להו בע"ע מחוסרת אבר אי אסורה ופשטוה לאסורה דלא גרע מקורבנות ב"נ ב"נ ע"ש ומרן בכ"מ בפי"א מה' רוצח תמה על הרמב"ם ז"ל שהשמיטו ע"ש ומן האמור ישנו מן הישוב דהר"מ ז"ל מכח קושי' התוס' דחיות למ"ל הוכיח מגמרין דס"ל דע"ע אינה נאסרת במחוסרת אבר ודחי. לההיא דירושלמי ולכך השמיטה ומן האמור יש להוכיח מגמ' הנ"ל דע"ע הטרפות פוסל בה גם הוא גמרא ערוכה לעיל די"א ומטעמא דבפרה כתיב בה כקדשים ומרן שם בפי"א מה' רוצח כ' עמ"ש הרמ' הטרפות פוסל בע"ע הוא מהירושלמי ע"ש ועיין להפ"מ שם בירוש' בד"ה אפי' ע"ש

ע"ב גמ' דאע"ג דגופין מוחלקין פטרי רבנן עמ"ש מהרש"א ז"ל ונר' דמש"ה פירש"י ז"ל כאן דסומכוס פליג ארישא ולא פי' כן במתני' ועי"ל דהא דפי' כאן משום דק"ל דליפשוט ממתני' דלא פליג סומכוס אלא בשמות אבל בגופין וכ"ש ב' זיתי חלב בהעלם א' ומ"מ שמעי' מכאן דסומכוס פליג ארישא וכן מהתוס' שהביא רש"י ז"ל ומהתימא על הר"ן ז"ל בהלכות שכתב דסומכוס ל"פ ארישא ע"ש ועיין לה' מע"מ ודע דבכריתות דט"ו קאמר הגמרא דבאו"ב לא הוי שמות מוחלקין והיינו לגבי חמותו

בבת אחת פירש"י ז"ל בידו א' חטה וחרצן ובידו א' שעורה וחרצן ועמ"ש מהרש"א ז"ל וי"ל דאי תרווייהו חטה וחרצן הוו ב' זיתי חלב בב"א דלא מחייב דדוקא בזאח"ז אלא דלקמן בהנך ברייתות דגיד הנשה דמייתי הגמ' עכ"ל דלפום הפשטן אפי' ב' זיתי חלב באכילה א' ממש מחייב אלא י"ל דלישנא דהגמרא בסמוך נקט רש"י ז"ל ועיין בתוס' בר"ה אלא ובגמרא במכות ד"ך ולהתוס' שם הע"א ע"ש

תוס' בד"ה הזורע וכו' וי"ל. כיון דאתא וכו' עכ"ל ק"ל דבגמרא במכות די"ו מבואר דלכ"ע כי בטל לעשה חייב ואמאי ויש לחלק בין לאו הניתק לעשה ללאו הניתן לתשלומין והוא מבואר ברם ק"ל מאי פריך הגמ' שם ממשכונו של גר הא הלאו כולל לאו הניתן לתשלומין ונ"ל דלא כ' התוס' כן אלא