משמרות כהונה חלק ג קו

ת"ק אלא פליג

בד"ה אנא כי הא וכו' בעטרן ונפט דוקא וכו' עכ"ל דמ"ש בכ"מ הלכה כרש"ז היינו אפי' בברייתא כמ"ש בגמ' במנחות דל"א ע"ש ומ"ש בספרים בשמעתין במשנתנו ט"ס הוא ומ"מ איכא למידק בסוגיא דמנחות שם דטרח לאוקומי מילתא דר"ח אמאי לא אוקמה על ההיא דעטרן ונפט לפ"ד התוס' אלו מיהו לפמ"ש התוס' בשבת שם דגרסינן אין מדליקין בדברי ר"ש שזורי א"ש דאי אההיא איתמר לא הול"ל הל' כר"ש שזורי דסתם מתני' היא שם אין מדליקין בעטרן ונפט עיין שם

דף ע"ו ע"א גמ' באיזה ארכוב' וכו' הנמכר' עם הראש מדברי רש"י ז"ל מבואר דטעמא דר"י דלא מוקי לה בארכובה העליונה משום דמשמע ליה למטה מיד ע"ש ולפי"ז א"צ למ"ש התוס' בד"ה רבא וכו' די"ל דלעולא לא משמע ליה למטה מיד ולמעלה מיד ופריך לר"י דמשמע ליה בלמט' מיד א"כ למעלה נמי אלא דק' מאי קאמר מ"ט לא הדרי ליה למעלה מצומת הגידין א"כ לאו מיד הוא וכבר ראיתי למהרש"א ז"ל במ"ב שדקדק כן ונ"ל דבלמעלה לא קפדי' בדיוקא דמיד כיון דמה שביניהם היינו צומת הגידין וצומת הגידין הוזכר במשנה וא"כ מתני' ה"ק למטה כשרה וצומת הגידין ומה שלמעלה ממנו טריפה משא"כ בלמטה אי אמרינן ארכובה העליונה ועמ"ש מהרש"א ז"ל במ"ק בפירש"י ז"ל בדברי ר"י ועיין להר"ן ז"ל בחי' במ"ש בקושיית עולא לר"י ודוק

ע"ב הא ליכא תרי וכו' ופליגא דרבנאי איכא למידק אימא דהא דבעי' תרי אינו בהפסק גנ' כולו דבהא איירי שמואל כדקאמר הא איפסוק לגמרי ושמואל דקאמר בשיור חוט הסרבל סגי היינו בחוט הסרבל בכל אחד כדמוכח מלישנא בתרא דקאמר הא איכא תלתא בכל אחד מסייע ליה לרבנאי משמע דרבנאי בתלתא בכל אחד איירי וי"ל דהכי ק"ל להגמרא מדלא הקשה שמואל אדברי רב דאמאי מטריף בנפסק רוב אחד הא אפי' נפסק רוב כל אחד מדלא הק' כן מוכח דפליגא אדשמואל ומדברי הרא"ש ז"ל נר' דחוט הסרבל באחר מהן סגי ע"ש ונראה לדעתו דמאי דקאמר בל"ב הא איכא תלתא פריך מכ"ש דאפי' בחוט הסרבל באחד סגי כ"ש הכא תלתא בכל אחד ומשום דרב איירי בהכי נקט כן ועיין למרן בב"י ועיין להרשב"א ז"ל בחי' מה שדקדק בלישנא דגמ' בל"ב ע"ש: כתב הרא"ש ז"ל דמר בר"א אתי כל"ב דרב ומפ' דה"ק רוב כל אחד מהמטריפין דהיינו אם נפסק לגמרי האלימה ורוב הקטיני וכן להפך ופליגא דרבנאי ע"ש נראה דה"ק דמר בר"א יפרש דברי רב בל"ב כן אבל שמואל ודאי דלא הבין כן בדברי רב מדפריך הא איכא תלתא בכל אחד ועלה קאמר הגמ' מסייע ליה לרבנאי וכן מדוקדק בדבריו

אמר רב למעלה וכו' עיין ברש"י לעיל ד"ט ע"ב שכ' דבנשבר למעלה מן ארכובה תנן לקמן דטריפה ע"ש והוא ט"ס וצ"ל ואמרינן לקמן וכו' דטרפו' דנשבר לא תנן במתני' אלא דפלוגתא דרב ושמואל היא וס"ל לרש"י דלא מטריף לרב אלא ביצא לחוץ וכדתניא בברייתא בסמוך

ולימא מר מצטרף וכו' פשטא דמילתא דפריך מכח המשנה דקתני עור ובשר אבל רש"י פירש דפריך לימא לחומרא ונראה דסבירא ליה דאף דקתני עור ובשר סוכל ב' פי' דא"ש נמי אם תפרש עור או בשר ולא קאמר דהא תנן אלא לאפוקי דלא קתני עור או בשר אלא דעדיין קשה אי מכח לחומרא פריך אמאי לא פריך ונימא מר משלים דחומרא יתירה היא וי"ל משום דידע לההוא עובדא דבר גוזלא דהכשר במצטרף אבל אין להוכיח מההוא עובדא דעור לבדו אינו מנין דדילמא מעשה שהיה כך היה ואי הוה עור לבדו היו מכשירין

הנהו גידין וכו' פירש"י דהוו מצטרפי וכו'. נראה דצדדי הבעיא אי הוו בעור או בבשר דאי הבעיא היא אי הוו בעצם או בשר אמאי לא פי' עדיפא מינה דהוו משלימי ואם כן יש להוכיח בדעת רש"י דקי"ל עוף משלים דאי מצטרף א"כ מאי מבע"ל הא אפילו את"ל דהוו עור מצטרפי דף ע"ז ע"א גמ דהדר ביה וכו' הקושי מבוא' דא"כ אמאי קאמר ליה ר"ל וא"ד וכו' הול"ל דאפי' ר"י הדר ביה עיין במ"ב ונ"ל התוס' בד"ה בלשון דמסתמא הדר לגבי חבריה ע"ש ולהכי פריך ר"ל וא"ד וכו' ור"ל כיון דר"ל פליג מסתמא הדר ביה לגביה

תוס' בד"ה אל וכו' משמע לפי' הירוש' וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דגמרין דלא כהידוש' מדפריך ר"ל וא"ד וכו' ע"ש ואין נר' כן מדברי התוס' שם בפסחים ע"ש ע"כ נ"ל דהכא גבי הגנה דמי לפסח שהרי כתבו התוס' דמאי דמדמה הגנה לההיא פלוגתא דר"י ור"ל משום דקתני מתני' בשר ואם כן כל דלא מתקרי בשר אינו מגין כמו פסח דכתיב בשר

בד"ה בלשון וכו' אע"ג דאתיא כר"י עכ"ל. ע"ש בפרק החולץ דסתמא כר"מ היא ולא כר"י ועוד יל"ד אמאי לא הוכיחו מדאמר ר"י בעלמא הלכה כסתם משנה וע"כ דהו"א דדוקא כסתמא דיחיד לגבי יחיד אבל בסתמא ביחיד לגבי רבים אה"נ דלית הלכתא כסתם מתני' ולכך הוכיחו מפ' החולץ והשתא קשה דההיא סתמא דפרק החולץ היא ביחיד לגבי יחיד ונראה דס"ל דר"י לא פליג ארבי יהודה אלא באלמנה מפני האיבול ור"י דאמר הלכה כר' יוסי ה"ה דהומ"ל הלכה כר"י כמ"ש התוס' שם ע"ש ולפי"ז סתמא דמתני' ביחיד לגבי רבים ומ"ש התוס' דאתיא כר"י קאי אפסק דר"י דפ' כר' יוסי דאתי גם כר"י והו"ל רבים ועיין בתוס' לעיל דנ"ה שדחו פירש"י מכח סתם במתני' ומחלוקת בברייתא ולא מכח סתם משנה כמ"ש כאן ע"ש

בא"ד וא"ת וממאי דמההיא וכו' עכ"ל נ"ל דמשמע ליה להגמ' דמפסח הדר ביה מטעמא דאפי' ר"ל דס"ל לענין טומאה דהוי בבשר לענין פסח ס"ל דלא הוי כבשר והיינו מהנהו טעמי שכ' התוס' בדבור הקודם ולכך ס"ל דמפסח הדר ביה מכח הנהו טעמי ועיין לעיל דנ"ה ע"ב ע"ש

גמ' למ"ל קרא הא אין שליא וכו' מכאן הק' הפר"ח בכללי ס"ס לדעת הר"מ דכל הספיקות אסורין מדבריהם דכל ס' רחמנא שריה מאי פריך למ"ל קרא הא מ"ה מותר מס' ותי' דהכא איכא ב' צדדים לאיסור ראשו ורובו והוק"ל לפי"ז מאי פריך בקמא די"א מאי קמ"ל תנינא שליא וכו' דמשמע ראי יש שליא בלא ולד שרי מס"ס ואמאי הא איכא תרי ספיקי כנגדם להחמיר והוי ס' שקול ע"ש מה שנדחק ליישב זה ע"ש. הנה מ"ש תרי צדדי לאיסור כה"ג כתבו התוספות לעיל דף פ"ט בשמעתא דמחצה ע"מ ברוב ע"ש וההיא דקמא נ"ל די"ל דהתם פריך אליבא דר"א בעל המימרא ואיהו ס"ל