משמרות כהונה חלק ב צט

עוד שם גמ' הא איתמר עלה וכו' יל"ד להאי לישנא אמאי לא הדר פריך לאביי דכיון דקתני כותל מוכח דבעי הרחקה וכדפריך בלישנ' בתרא וי"ל דהא דקתני כותל לאפוקי חלל הבור וכיון דמכותל מרחיק הג"ט והראשון סמך למצר ממש א"כ הכותל בתוך של השני נעשה ומרחיק בשלו יותר מג"ט א"כ ע"כ דחייבוהו חכמים להרחיק כל ההרחקה דב' הבורות שהיא ששה טפחים וקמ"ל דסתם כותל ג"ט ולעולם סומך למצר ודקתני סמוך לכותל לאשמועינן שחייב בכל ההרחקה וממילא שמעי' סתם כותל ג"ט וכדלעיל ועי"ל במ"ש במקובצת בלישנא בתרא ע"ש

ע"ב רש"י ד"ה ונ"מ וכו' וא"ת מנ"ל וכו' עכ"ל לכאורה קושי' ותי' הם דברי הגמ' לקמן וכבר עמד בזה מהר"ם ז"ל ע"ש ונ"ל דקושיתו היא כיון דבבא לסמוך על המצר פלוגתא היא וא"כ לאו מילתא דפשי' היא וא"כ מאי קאמר דנקט כותל לאשמועי' שיעור כותל והיכן אשמועינן דצריך הרחקה ג"ט כדי דנשמע מינה האי חידושא דשיעור כותל והו"ל להתנא לאשמועי' תחילה דצריך הרחקה ותי' דלאביי מיירי בבאו לחפור בב"א ובכה"ג מילתא דפשי' היא דמ"ש האי מהאי וס"ל לרש"י דלרבא י"ל כדברי התוס' דנקט כותל לאשמועי' הרחקה

תוס' בד"ה מכותל וכו' ולאביי שצריך הרחקה וכו' עכ"ל לא הוו צריכי לזה דלאביי י"ל דמילתא דפשי' היא ולא קמ"ל התנא אלא שיעור כותל אלא דמסתברא להו להתוספות דהרחקה נמי ך חידושא הוא

ד"ה מרחיקין וכו' וא"ת אכתי מאי פריך וכו' עכ"ל דאין לו' לל"ק פריך דא"כ הול"ל הניחא וכו' וכדלעיל אלא ע"כ לכולהו לישני פריך וצ"ל דסתמו לעשות כותל דאל"ה מאי פריך הגמ' הא לל"ב בשדה שאינה עשויה לבורות סומך אפי' להבא אלא ע"כ דכותל דמי לעשויה לבורות ולפ"ז לל"ק קשיא אפי' לאביי מהא דמרחיקין דגפת וט' ומ"ש התוס' בתחי' הדיבור דלרבא פריך נקטו רבא משום דבין לל"ב בין לל"ק קשיא לרבא אבל אה"נ דלל"ק קשיא גם לאביי

דף קי"ח ע"א תוס' ד"ה דטירייא וכו' ולספרי' דל"ג אלא וכו' עכ"ל מוכח מדבריהם דיתכן למגרס אלא אפי' דלא הוזכר שם אמורא ומ"ש התוס' בכ"מ דהיכא דלא הוזכר אמורא אין אומר אלא היינו דאין מוכרח לו' אלא מיהו התוס' בשבת דצ"ח ע"א כ' אין דרך לו' אלא היכא דלא הוזכר אמורא ע"ש

ע"ב תוס' ד"ה ואי לא סמיך וכו' ולר"י לא ירחיק כלל דכיון דתרוייהו מזיקי וכו' עכ"ל כ' מהרש"א דא"ל דטעמא דרבא משום דכל מרא וכו' דאכתי לא ס"ד ברייתא דאילן וכו' ע"ש ולמסקנא דידע לההיא ברייתא מ"מ אכתי אצטריך לאוקמה בלוקח משום דברייתא בחרדל לדבריהם דרבנן קאמר ורבנן לא ס"ל טעמא דכל מרא כדמוכח מבריית' דאילן ומ"מ אינו מוכרח לו' דלא ידע לההיא ברייתא די"ל דידע לה וכי היכי דלא תקשה אברייתא דחרדל עכ"ל לדבריהם קאמר ופריך הגמ' שפיר לרבא מר"י דברייתא דחרדל דל"ל מטעמא דכל מרא וכו' כיון דלדבריהם דרבנן קאמר

בא"ד לא בעי לאוקמה כשסמך בעל דבורים וכו' עכ"ל מה שהקשה מהרש"א בשעשה המוכר שניהם דבורים וחרדל ומכר אחד מהם ע"ש ל"ק דאי מכר חרדל ושייר דבורים מ"ט דרבנן כיון דמכר לו חרדל לא מקרי הב' מזיק דאדעתא דהכי מכר לו וכן כשמכר דבורים דבורים מוזקין מכר לו ומ"ט דרבנן ול"ד למכר לו חצי שדהו והב' זרע חרדל או העמיד דבורים ושו"ר להרמ"ה דמפ' השמועה כן דעשה המוכר שניהם ומכר אחד מהן ועלה פריך הגמ' מ"ט דרבנן עיין שם בדבריו

בד"ה וסבר וכו' דפי' באדם שלוקח משדה וטוענין ללוקח וכו' עכ"ל פי' דבריהם נראה דלפי' ר"ח הגמ' מעיקרא פריך לרבא מר"י דאי לא סמיך אמאי בעל החרדל סמיך הו"ל שניהם להרחיק ומשני בלוקח דהיינו שהלוקח לקח שדה חרדל וטוענין ללוקח ומש"ה אמר ר"י בעל החרדל סומך ופריך א"כ מ"ט דרבנן ועוד לר"י אפי' משרה ר"ל דאם הלוקח לקח משרה אינו מרחיק וזהו שכ' התוס' באדם שלוקח משרה וכו' דהיינו קושי' הגמ' לר"י אפי' משרה וכו' והשתא מק' התוס' מה משני רבינא קסברי רבנן על המזיק וכו' הא מ"מ טוענין ללוקח ובודאי דפי' ר"ח א"ש לשי' הפי' דלרבינא בלא לוקח מיתוקמא אלא דהתוס' קאמרי דלפי שי' רש"י ור"י בסוגיא דשמעתא א"א לפ' לוקח כפי' ר"ח

דף י"ט ע"א גמ' ת"ש רי"א סלע הבא בידי' וכו' מכאן קשה לדעת הרמב"ם והרמ"ה שהבאתי לעיל דאפי' לרבא דאמר אינו סומך בהרחבת ג"ט דיו ולא בעי סד בסיד ול"ד לחופר בצד הבור ע"ש דלפ"ז מאי פשיט מההיא ברייתא נימא דבא בידים צריך אפילו הראשון ג"ט וסיד אבל לא בא בידים בחד מנייהו סגי ולעולם בדינא דמשנתנו בעי תרוייהו וי"ל לדעת הר"מ דגריס כגירסת הספרים שכ' התוס' כאן

שם גמ' ואיכא דרמי להו מרמא וכו' אר"נ ל"ק וכו' צ"ל דר"נ גופיה מבעיא ליה אי וסד בסיד תנן א"ד או סד בסיד תנן כדמבע"ל הגמ' בסמוך וכדי שלא נפשוט הבעיא משני הכי אבל לפי' הצד דסד בסיד תנן לא קשיא די"ל דהרחקת ד' אמות שוה להרחקת ג"ט וסד בסיד

שם גמ' אר"י לפי שאין דרכן של בני אדם וכו' ץ והא דלא תני הכא חול ס"ל דיגיד עליו ריעו דדוקא בשניהם לא אמרי' יגיד עליו ריעו אבל אי לא שיירא כלל בחדא מנייהו אמרי' באידך יגיד עליו ריעו ואפי' לא שיירא בשנייה אלא חדא

תוס' בד"ה בא בידים וכו' ויש ספרים דל"ג וכו' עכ"ל ק' כיון דהפשטן גופיה ידע לה דיש לחלק דין בא בידים ללא בא בידים. מאי פשיט נימא דבא בידים שאני וי"ל דמ"מ לא מסתברא ליה לפלוגי הכי לקושטא דמילתא ועיין למהרש"א ז"ל לעיל די"ז ע"ב בד"ה ה"נ ע"ש

ע"ב תוס' בד"ה התם וכו' הא תנא ליה אמת המים וכו' עכ"ל נקטו כן לפי הצד דלעיל דאו סד בסיד תנן דכיון דבחדא מינייהו סגי והכא לא שייך סד בסיד דהא ההיזק מתחת הקרקע הוא שמעי' שפיר הרחקת ג"ט מאמת המים אבל לפי הצד דבעי' תרוייהו ג"ט וסיד עדיפא מינה תקשה להו אמאי סגי הכא בג"ט לפי' ס"ד דהשתא ובתי' יתורץ הכל וכן צ"ל בקושי' הגמ' ות"ל משום מיא וכו'

ד"ה שנילושה וכו' חשיב פחות מכביצה וכו' עכ"ל ומיירי התם בסריא כדאמרי' הכא גבי תבן