משמרות כהונה חלק ב צה

נימא ס"ל לרב אסי כר"ל אבל מ"ש התוס' דלר"פ פריך היינו משום דר"פ עיקר דבריו לפרש טעמא דר"ה ולהכי י"ל דהגמ' מק' לר"פ וא"צ למ"ש מהרש"א ז"ל ע"ש

בא"ד כדאשכחן גבי אלמנה וכו' עכ"ל משמע דכמו שבאלמנה חיישי' לצדדי ת"ז לענין שבועה ה"נ חיישי' לענין גבייה דכל דבריהם לגבייה מיירי כמ"ש לר"פ דטעמא משום מצוה וגם טעם דאין מקבלין עדות וכו' ומכאן סיוע למ"ש המש"ל בפ' י"א מה' מו"ל סוף דין ו' ע"ד מהרש"ך בכתובה בכ"י הבעל ע"ש ובמ"א כתבתי בזה

בא"ד ובפ' ד' וה' דפריך וכו' עכ"ל נחתי לחזק דבריהם שכ' דמלתייהו דר"א ור"י משמע דב"ח בכל ענין ולהכי מייתו ההיא דפ' ד' וה' דע"כ עיקר פירכת הגמ' היא משום דאין נזקקין בכל ענין משמע ודלא כמהרש"א ז"ל

בד"ה מי אמרי' וכו' וכן ההיא דהאשה שלום וכו' עכ"ל ע"ש בתוס' שביארו החילוק מה הוא ועי"ל דשאני התם דמגו דאי בעי שתקא הוא דאלו שתקא הוה מחזקי' בשלום בעולם כי אורחיה ומגו דאי בעי שתיק עדיף ממגו דאי טעין טענה אחריתי כמ"ש התוס' בפ' הא"מ דמ"ג ע"ש

בא"ד ומיהו ק' מדתנן ביבמות וכו' עכ"ל לפמ"ש התוס' בפ"ק דכתובות ד"ט ע"ב דבחזקה אלימתא למבע"ל דודאי לא אמרינן מגו נגד החזקה אלימתא ע"ש ניחא שפיר דאין לדמות החזקות זה לזה

דף ו' ע"א תוס' בד"ה כל וכו' אור"י וכו' עכ"ל עיין מ"ש בח"מ סי' ע"ט ע"ש

ע"ב גמ' אמר ר"ה תחתון בונה מכנגדו ועולה וכו' נר' דלפירש"י והתוס' ר"פ כיון דרוחב דמחיצה ששה טפחים בגויל וכיוצא ועל שניהם לבנות או התחתון בונה כל המחיצה על רוחב ג"ט מקרקע חצירו עד גובה ארבע אמות מקרקע העליון והעליון בונה כל המחיצה על רוחב ג' טפחים ומתחיל מקרקעיתו וזהו שאמר ר"ה תחתון בונה מכנגדו דהיינו מקרקעיתו ועולה עד כל אורך המחיצה אבל הוא ברוחב ג"ט דאין עליו לבנות אלא חצי דרוחב וכן העליון אלא דהעליון מתחיל מקרקעיתו באופן דבמה שבונים שניהם התחתון בונה יותר במה שמתחיל מקרקעיתו והוי מקרקעיתו עד תחילת קרקע העליון לתחתון לבדו ובמה שלמעלה שניהם שוין בכללות המחיצה שהיא ברוחב ששה טפחים ובהכי ניחא מ"ש הת"ח על פירש"י והתוס' ע"ש

שם גמ' א"ל תתאי לעלאי תא ונבני וכו' רש"י פי' עובדא זו דנשפלו כותלי המחיצה וכתב מרן בב"י סי' קס"ד דהא דלא פי' דנשפלה התקרה אבל הכותלים במקומן כמ"ש הר"מ בפ"ד מה' שכנים משום דרש"י לשי' אזיל דסובר דאם נפלה התקרה על העליון לבנותה כולה והכא קאמר תא ונבני משמע בין שנינו ומשמע דהלכה היא מדהביא הגמ' דברים אלו ע"ש. ועפי"ז י"ל דזהו שהכריחו להר"מ לפ' דפלוגתא דר"י ורבנן דפ' הבית והעליה דוקא בשוכר ומשכיר אבל בשותפין אפי' רבנן מודו דעל התחתון לבנות התקרה ועל העליון המעזיבה כמ"ש ה"ה והביאו מרן בב"י שם לעיל מזה ע"ש דמכאן הוציא ד"ז דכיון דמפ' לעובדא זו בנשפלה התקרה וקאמר תא ונבני והיינו תרוייהו וקי"ל כרבנן דפליגי אר"י בפ' הבית והעליה וא"כ ע"כ דבשותפין מודו רבנן ולפי"ז י"ל דהביא הגמ' עובדא זו להשמיענו ד"ז וא"צ למ"ש התוס' בד"ה היינו ע"ש ועיין בדרישה שם שדחה דברי מרן ב"י ע"ש ועיין מה שכתבתי בסמוך בעובדא דאשיתא משם הת"ח

תוס' בד"ה האי וכו' ואור"ת דאמתני' קאי וכו' עכ"ל עיין במהר"מ לובלין ז"ל שכ' דר"ת חולק על הר"ש שכ' התוס' בד"ה ואי חבריה ע"ש ואין נראה אלא דר"ת מודה דגם לענין קנייה לאלתר אלא דס"ל דמדהביא הגמ' כאן מוכח דאמתני' קאי וחד דינא אית להו דינא דמתני' ודינא דקנייה וכיון שהביא הגמ' דהאי מימרא כאן דשייכא גם כאן לא הוצרכו להביא המימרא גם בפ' חזקת ואין מוכרח דר"ת יסבור כהרא"ש

דף ז' ע"א גמ' רשותא דידיה ולא משעבד לך מלשון זה מוכח דאין העליון רשאי להניח תקרתו בתוך עשרה שהיא רשותו של בעל הבית ודלא כהסמ"ע סי' קס"ד שכ' דטעמא משום דהתחתון א"י לדור שם ואין לו כח לדחותו מרשותו ע"ש אלא דאפי' תוך עשרה אפשר לדור בדוחק אלא דטעמא משום דאין העליון רשאי להניח תקרתו ברשו' שאינו שלו

שם גמ' א"ל ל"ל דוכתא למידר וכו' מדלא השיב לו תשובה זו על התביעה הרא' לסתור לו הכותל ולבנותו משמע דבכותל אחד סתור אפשר לדור שם ולפ"ז ע"כ הא דקאמר חדא אשיתא חדתא וכו' דינא הוא ולא דברים בעלמא אבל הת"ח דייק מדברי הר"מ בפ"ז מה' שכנים דנקט כותל דאפילו בסתירת כותל אחד לא אפשר לדור והא דקאמר חדא אשיתא לאו דינא הוא ומתרץ עפי"ז קושית התוס' ע"ש

תוס' בד"ה א"ל בדידי וכו' והא דאמר מכנגדן מרחיק וכו' עכ"ל קשיא נימא דהתם בהחזיק מיירי ולכך צריך שלא יאפיל כלל כיון דס"ד דפי' שלא יאפיל דקתני שלא יאפיל כלל ממה שהיה ועיין למהר"ם לובלין ז"ל שדבריו אינם מחוורין ונראה ליישב דמשמע להו בלא החזיק מיירי דאי שהחזיק לא הול"ל שיעורא דארבע אמות דפעמים אפי' ד' אמות לא סגי ועפי"ז ניחא דברי אגודה כאן שכ' מדברי ר"י הללו למדתי דחלונות של בה"כ שצריכין לאור הרבה לא סגי בריחוק ד' אמות ע"ש ומהר"א ששון סימן קצ"ב כתב בכוונת דבריהם דק"ל דהכא משום דלא החזיק הא החזיק צריך שלא יאפיל כלל וממתני' דחלונות משמע דא"צ בב' ותי' דמאי דקתני מתני' שלא יאפיל היינו שלא יאפיל כלל מכמות שהיה וסגי בד"א ועפי"ז דחה דברי אגודה ע"ש ונר' דאפי' לפ"ז א"ש דברי אגודה דדוקא בחלונות מיירי מתני' אבל בבה"כ דקי"ל דצריך אור הרבה צריך יותר מד"א כדי שלא יאפיל כלל מכמה שהיה

דף ח' ע"א גמ' תני ר"י אלו ת"ח וכו' כ' הת"ח הא דמייתי הא דר"י דלא תימא כל קדושיו אפילו צדיקים שאינם חכמים במשמע להכי מייתי הא דר"י דבת"ח דוקא משתעי קרא ע"ש ולפ"ז רנב"י פליג אר"ל דלעיל דמייתי מקרא דאספרם מחול דלר"ל אפי' צדיקים לחוד פטירי או יש לחלק בין דשורא לכרגא אבל ק' מאי מהדר ליה לעיל ר"י לר"ל מ"ט לא תימא להו מהא אני חומה וכו' הא קרא דר"ל עדיף דאפי' צדיקים לחוד וי"ל משום דק"ו דר"ל אית ליה פירכא כמ"ש הרי"ף בח"א ע"ש ומה דאמר ר"ל ס"ל כדדרש רבא וכו' היינו נ"ל מאי דריש ר"ל בקרא דאני חומה ומשני דריש ליה כדדרש רבא: