משמרות כהונה חלק ב צג

מסכת בבא בתרא

דף ב' ע"א תוס' בד"ה השותפין וכו' בריש מסכת שבועות וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל דתלת בבי הוא דאמרי' כולה נזיקין וכו' וכ"מ במדר' על פ' וקובץ ע"י רבה שלא יאמר אדם כילים ל' פרקים נזיקין ל' פרקים וכו' ע"ז נאמר וקובץ ע"י וכו'

בד"ה לפיכך וכו' כיון דאין חזית לא לזה ולא לזה וכו' עכ"ל משמע דאי יש חזית לאחד מהם הן שלו אפי' גבי חצר גם נר' מדבריהם דאפילו ברישא דכופין מהני חזית דאל"ה מאי ק"ל נימא דנקט לפיכך דאפי' ע"י חזית לא מהני וכס' הרא"ש שהביא הטור סי' קנ"ז וע"ש בש"ע דלא מיירי כלל בעל ידי כפיה ולא מיירי אלא בחצר דאין בה כדי חלוקה וע"ש להש"ך. כתב מהרש"א ז"ל הא דלא מייתו מההיא דשותפין לא קפדי משום דדוקא בדבר דידוע שהם שותפין בו ע"ש ונר' דר"ל דאי לאו הא דבקעה דמייתו הו"א כן אבל מהא דבקעה שמעי' דאפי' בדבר שאינו ידוע שהיו משותפין בו אמרי' שותפין לא קפדי דס"ל דמה"ט שותפין לא קפדי הוא דאמרי' גבי בקעה דאפי' נפלה לרשות אחד מהם לא מהני ובהכי ניחא מאי דק"ל להתוס' אחר כך מההיא דהבית והעליה שכ' אחר תירוצם ואע"ג דאמרי' בריש הבית והעליה וכו' דה"נ שותפין הן וכדכתי' ומה שהק' מההיא דלחזי ברשות מאן קיימא והתם משני שותפין שאני היינו לחד שינוייא והתוס' מק' לשינוייא קמא שם ע"ש ועיין למהר"ם לובלין דלפ"ד מה שהק' התוס' בתי' מההיא דהבית והעליה כוונתם להקשות מתני' דבכפיה מיירי מאי קמ"ל הא כבר ידעי' דשותפין לא קפדי כצ"ל לפי דרכו ולא נהירא דהאי מילתא דשותפין לא קפדי תליא בשינוייא דגמ' שם בפ' הבית והעליה ונימא דמשנתנו הא גובה אתא לאשמועי' דאי מהתם הו"מ לה כשינוייא קמא שם מיהו י"ל דרכו של מהר"ם דקושי' התוס' היא למסקנא דקמ"ל דהוי מגו במקום עדים דמשמע דאי טען לקחתיה מהימן ואמאי כיון דשותפין לא קפדי אפי' טעין לקחתיה לא מהימן אלא דלפ"ז הו"ל להקשו' קושיא זו אחר המ"ל ולא במהו דתימא ע"כ נר' עיקר כדכתי' דק"ל אמאי תנן לפיכך וכו' הא בלא"ה הוי של שניהם דלא קפדי שותפין אפי' בכה"ג כדשמעי' לה מההיא דבקעה

בא"ד אבל בבקעה אם שהו הרבה היה נאמן וכו' עכ"ל נ"ל דכוונתם דאפי' ע"י חזית נאמן דלא הוי גבי בקעה מגו במקום עדים דאין הוכחה כ"כ בחזית בעדים דגבי בקעה י"ל דנכנס לרשות חבירו ועשה חזית כמ"ש הרא"ש דמה"ט לא תנן חזית ברישא דרבותא אשמועי' אפי' גבי בקעה מהני חזית ע"ש וא"ש לפ"ז מ"ש ב"י בסי' קנ"ח דין ו' דגבי בקעה אין חילוק בין חזית לבלא חזית וע"ש להב"ח שהק' עליו הא איכא ביניהם שהו הרבה ע"ש וכ"כ לפי מה שהבין דברי התוס' כמ"ש מהרש"א ז"ל ע"ש אבל מרן בב"י הבין בכוונתם כדכתי' מיהו ק' לפ"ז אמאי לא ניחא להו למימר מ"ד יכול לטעון לקחתיה בשהו הרבה קמ"ל שותפין לא קפדי אפי' בשהו הרבה ולדברי מהרש"א ז"ל ניחא דאי הכי מאי פריך בבקעה למ"ל חזית הא אצט' חזית דאז הוי הוכחה דשותפין הן וא"י לטעון לקחתיה אפי' בשהו הרבה אבל לפמ"ש בכוונתם דגבי בקעה אפי' בחזית אין הוכחה כ"כ ק' וי"ל דמסתברא להו דבשהו הרבה אפי' שותפין קפדי משום הסברא שכ' דאין סברא דלעול' לא קפדי

ע"ב בד"ה וכיון וכו' ותימה לר"י דאמאי נקט וכו' עכ"ל לפמ"ש מהר"י ן' מיגש ז"ל דבחצר לא מהני חזית אפי' אין בה דין חלוקה דכיון דביש בה כדי חלוקה לא תיקנו חזית משום דיכול לכופו לא חילקו ולא תיקנו חזית גם באין בה דין חלוקה וכמ"ש הטור סי' קנ"ז וע"ש בב"י וטעמא מדלא נקט חזית אלא בסיפא גבי בקעה ע"ש י"ל תמיהתם דהא גובא אתא לאשמועי' תנא דמתני' דאפי' אין בה דין חלוקה ל"מ חזית ולכך נקט ברישא באין בה כדי חלוקה ונקט חזית בסיפא לאשמועי' דברישא ל"מ חזית אפי' אין בה דין חלוקה ומשום דלא פלוג

בד"ה הוה אמינא וכו' הא שמעי' לה מסיפא וכו' עכ"ל מה שהק' מהרש"א ז"ל דמסיפא לא שמעי' לבנות בחלקו כמ"ש התוס' בדבור שאח"ז למ"ד פלוגתא ע"ש ל"ק דהכא כיון דהקנו לעשות מסיפא דמי ממש למ"ד גודא דפשי' דבאמצע כמו שכ' תוס' בדבור שאח"ז ודוקא למ"ד פלוגתא דלא הקנו לעשות כותל אלא דאנן מחייבי' ליה משום היזק ראיה אבל דבר שהם עצמן חשו לו ודאי בונין באמצע ויש לכוין זה בתי' מהרש"א ז"ל דאין כוונתו לחלק בין היזק ראיה להיזק נגדי אלא עיקר כדכתי'

דף ג' ע"א תוס' בד"ה מאי קמ"ל וכו' אף על גב דקמ"ל דשמיה היזק וכו' עכ"ל ואע"ג דגם ע"ז א"ש דפריך תנינא דמדקתני חולקין משמע אע"ג דהדר בו והיינו משום היזק ראיה מ"מ ק"ל להתוס' אמאי נקט הרבותא דקמ"ל דפלגי הול"ל דאשמועי' היזק ראיה ולפרוך תנינא ותי' דאי היזק ראיה אתא לאשמועי' הו"ל לאשמועי' זה ביש בו כדי חלוקה אלא ע"כ דפלגי אתא לאשמועינן ואחר כך הקשו תימה וכו' והיינו נמי דנימא דאתא לאשמועי' דאפי' אין בה כדי חלוקה לא אמרי' ע"מ וכו' וליפרוק נמי תנינא ואמאי נקט הרבותא דפלגי כנ"ל ודלא כמהרש"א ז"ל ע"ש ומ"ש מהרש"א דסד"א דקנין דברים הוא ע"ש לא א"ש לאוקמתא דברוחות דכיון דקנו ברוחות אין שם שום רבותא אלא נר' דקמ"ל דפלגי ר"ל דבונין באמצע דס"ד דנתרצה לו לחלוק ולבנות בשלו ופריך תנינא דמדקתני חולקין משמע באמצע כמ"ש התוס' לעיל

ע"ב גמ' מאי בינייהו וכו' הא דלא קאמר א"ב אם המלך בונהו דלמ"ד משום פשע במלכא לא חיישי' כדאמרי' לקמן גבי הורודוס ולמ"ד צלויי איכא י"ל דלמ"ד פשע מודה דאיכא נמי משום צלויי אלא דאתא לאוסופי גם משום פשע היכא דאיכא דוכתא אחריתי לצלויי ולקמן גבי הורודוס ליכא משום צלויי משום דמקריבין אע"פ שאין בית כמ"ש הת"ח שם מיהו מדברי הרמ"ה בסמוך נר' דלמ"ד פשע ל"ל לצלויי שהוכיח דהלכה כמ"ד פשע משום דשינוייא דמלכא שאני דגבי הורודוס אזיל אליביה דלצלויי איכא דלא מצי לאקרובי ע"ש ולפ"ז צ"ל הא דלא קאמר א"ב מלכא משום כיון דהלכה כמ"ד פשע ניחא ליה להגמרא למינקט בינייא דאתיא חומרא למ"ד פשע

דף ד' ע"א גמ' א"ל בעושה מעשה עמך וכו' משמע דעשיר נמי דוק' בעושה מעשה עמך ומדלא מהדר כן אמלך אלא מהדר ליה דאי לאו מלך הוא משמע דבמלך אפי' אינו עושה מעשה עמך אסור ויל"ד מנ"ל חילוק זה בין מלך לעשיר הא בחד קרא כתיבי סתמא ועוד יל"ד מנ"ל בעשיר