משמרות כהונה חלק ב צב

אריחיים ורכב ועוד ק' לר"י מ"ש דבזוג וצמד מחייב ב' אחד קרא דכי נפש ובריחיים וריחיים ל"מ אלא חדא דדוקא בריחיים ורכב הוא דמחייב ב' כמ"ש התוס' לעיל ע"כ נר' דלר"י כי נפש גלי דזוג וצמד דינם שוה לריחיים ורכב ולקי ב' משום ריחיים ורכב

ע"ב גמ' ה"נ כגון שיש עסק שבועה וצ"ל דמיירי דתבעו בב"ד ולא הביא שם האבנים כי היכי דלא ליהוי כהילך ועיין להכנה"ג סי' קס"ד אות ט"ו מ"ש בזה שדבריו תמוהים דהילך הוא משום דאז הוי כופר בכל

תוס' בד"ה אין על התחתון לבנות תקרה אבל ק' וכו' עכ"ל אילולי דבריהם נ"ל דלעול' על התחתון לבנות את התקרה כדמוכחי מההיא דלקמן אבל המעזיבה לכ"ע אין התחתון עושה מעזיבה ודוקא במשכיר הוא דא"ל לרבנן על התחתון משום חזוקי תקרה דדמיא על המשכיר לחזק לו את התקרה אבל בב' אחים לא רמיא עליה דתחתון לחזק לו את התקרה כדמוכח לקמן בגמ' וע"ש במהרש"א וא"כ הכא דפליגי רבנן וס"ל על התחתון לבנות המעזיבה ע"כ בשוכר ומשכיר

דף קי"ז ע"א גמ' אלא אי איכא למי' דפליגי וכו' דלא מוקי פלוגתייהו דפליגי במעזיבה חזוקי תקרה או אשווי גומות בפלוגתא דר"י ורבנן דמתני' ולכ"ע על המזיק להרחיק עצמו כרבנן דהתם משום דפלוגתא דאמוראי בב' אחים הם ולאו בשוכר ומשכיר ולא מחייב בחזוקי תקרה אלא במשכיר וזהו הכריחו לרש"י ז"ל לפ' דלאו בשוכר ומשכיר מיירי ועיין במהרש"א ז"ל

מתני' ר"י אומר אף זה וכו' ויושב בבית וכו' הק' השע"ה בפ"ג מה' גזילה דין ט' היכי שרי ר"י לדור בבית הא אמר ר"נ לעיל דס"ד ע"ב בל"ק דאפי' נהנה וזה לא חסר אסור דאמרי' קמ"ל אפי' גברא דלא עביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא אסור ע"ש ול"ק דלשי' רש"י שם הא דקאמר קמ"ל וכו' לצדדין קאמר או גברא דלא עביד למיגר או חצר דל"ק לאגרא אבל כי איכא תרתי למעליותא דזה לא נהנה וזה אינו חסר שרי וכמ"ש מהר"ם שיף שם לשי' רש"י וס"ל לר"נ כר"י דלקמן דלא ס"ל הא דשחרוריתא וכן צ"ל בדברי הנ"י כאן ע"ש בדבריו ולשי' התוס' לעיל דאפילו ב' למעליותא אסור ל"ק דהא כתבו התוס' הכא הדר בעליה קא' מיהו לשי' מהרש"א לעיל בדעת רש"י ק' קו' השע"ה

ע"ב וכן בית הבד וכו' לשי' התוס' לעיל דמתני' הקודמת לאו מטעם רבית דלא כפירש"י צ"ל לר' יוחנן לעיל דלא ס"ל טעמא דשחרוריתא מתניתין דהכא כרבנן אבל ר"י פליג וס"ל דאסור ליהנות משל חבירו והא דלא תני דפליג ר"י משום דנחית למסתם כרבנן דהו"ל מחלוקת ואח"ך סתם

תוס' בד"ה וכן וכו' אמאי אצט' לאוקומי וכו' עכ"ל לפי מ"ש לעיל דקי"ו ע"ב בתוס' בד"ה הבית ע"ש ניחא קושיתם הלזו

דף קי"ח ע"א גמ' אבל הכא דא"ל אגרא וכו' קמ"ל וכו' עמ"ש מהרש"ל וטפי הי"ל להביא מפי' רש"י במשנתנו גם במקראות הם חלוקים ע"ש

עוד בגמ' דכ"ע הבטה בהפקר קני וכו' לפ"ז ק' ברייתא דשומעין לו במאי מיתוקמ' וי"ל במ"ש התוס' בריש מכילתין דדוקא בעשה גדר הוא דאיכא מ"ד דקני ע"ש וא"כ דברייתא דשומעין לו כלא עשה גדר אבל ר"נ מדלא מוקי תרוייהו בהבטה וכאן שעשה גדר וכאן שלא עשה משמע דאפי' עשה גדר ל"ק ולהכי קאמר רבה תנאי היא ועי"ל באופן אחר ועיין להר"ב בש"מ ע"ש

דף קי"ט ע"א גמ' מגיע לנופו ואין מגיע לעיקרו וכו' לפמ"ש רש"י במתני' דטעמא דר"ש משום שהעליון מפקירו ע"ש נר' דבבעיא זו אמרי' דמס' של עליון דקי"ל דס' אי הוי הפקר לא הוי הפקר וכמ"ש הר"ן בנדרים ד"ז ע"א ע"ש וכן בדין דמוקמי ליה אחזקתיה והרמב"ם כ' דלא הוי של עליון ולפי מה שהבינו בדבריו האחרונים דדעתו היא דהוי של תחתון ומרן בכ"מ כ' דבחזקת תחתון הוא ולפ"ד רש"י בחזקת עליון הוא ועיין בש"מ

תוס' בד"ה ותניא וכו' ועוד שלא היה כדעת המוכר וכו' עכ"ל לפ"ז בגמ' הי"ל למעבד האי צריכותא ועיין להלח"מ: תם ונשלם מסכת בבא מציעא