משמרות כהונה חלק ב פב

מכביד במעיה יותר מחוצה הכל נכלל בכלל גסה ולמאי אצט' למתני מעוברת

דף פ' ע"א תוס' בד"ה ואי דוכתא וכו' והמע"ה וכו' עכ"ל עיין להתה"ד סי' של"ג ועמ"ש לעיל בפ' המפקיד דל"ה גבי כל לא ידענא פשיעותא היא ע"ש ולעת עתה נ"ל קושי' התה"ד במ"ש הסמ"ע סימן ע"ב ס"ק ע"ט דשומר ל"מ לישבע אלא כי נשברה לגמרי דומיא דמתה דליתיה בעולם אבל נפחתה אינו מחוייב לישבע וע"ש בפרישה וא"כ י"ל דמשמע להו דמיירי כאן אפילו לא נשבר לגמרי

גמ' קשה במשאוי תנן עיין להתי"ט במ"ש ממ"ש במסכת פאה ע"ש ול"ק דלאביי הכא נפחא כי תקלא משום דהנפח שוה דשניהם שוין במדה וכי הוסיף ג' קבין הוי תוספת ולרב' סאה הוי תוספת והתם סאתים דגדולים הם כנפחן גדולים יותר מ"מ סאה של אבן וכצ"ל בגמרא לקמן דמתבאר דמשא אדם שלשים קב ובאבנים דגלגל אמרי' משא כל אחד מ' סאה אלא ע"כ משא אבנים שאני ממשא תבואה דאית לה נפחא טפי

ע"ב גמ' אבע"א בדמחליף וכו' איכא למידק א"כ אמאי לא תנן ר"י אומר כש"ח כדפליג בסיפא וי"ל דאי הוה תני רי"א כש"ח הו"ל הלכתא כר"י דר"י ור"מ הלכה כר"י ורבי דעתו לפ' כש"ש ולכן השמיט דעת ר"י דהשתא הו"ל סתם במתני' ומחלוקת בברייתא מיהו זה לא א"ש אלא לדעת הר"צ שהביא הרא"ש בפ' כל הכלים דכי סתם כר"מ ותני דר"י פליג הלכה כר"י אך לדעת הרא"ש שם בכל גוונא הלכה כסתם אפילו דהסתם כר"מ ע"ש לפ"ז הדק"ל וי"ל דמאי דאמרי' וכו' אינו ר"ל דרבי תני כדמחליף וכו' אלא ר"ל דרבי ידע דאיכא מאן דמחליף ולכך סתם במה שדעתו נוטה לפ' הלכה אע"פ דבכ"מ סתם משנה ר"מ והשתא ל"מ למתני דר"י פליג דהא איכא מאן דמחליף ולפ"ז אפילו דקי"ל בכ"ד הלכה בל"ב הכא הלכה בש"ש כסתם משנה אפי' דאתיא כר"מ למאן דמחליף

תוס' בד"ה דקא וכו' וא"ת הא דתנן בפרקין וכו' לימא טעמא וכו' עכ"ל אע"ג דלפום אבע"א ליתא להאי טעמא כמ"ש מהר"ם לובלין לקמן בתוס' בד"ה הא גמרתיו ע"ש מ"מ דחיקא להו למי' דהגמ' לקמן לפום אבע"א ומ"מ אין מזה הכרח דס"ל דהלכה כל"ק אלא דהלכה כל"ב כדקי"ל בכ"ד ועיין להעה"ש בח"מ דקנ"ח ע"א שהוכיח מדברי התוס' בתירוצם דאם מכר לו סחורה ונתן לו משכון בעד דמיה דכה"ג הוי ש"ש דאיכא הנאה דתפיס ע"ש ונ"ל די"ל דכל זה כ' התוס' לשינוייא קמא אבל לפ' הלכה ס"ל דהלכה כשינוייא בתרא דל"ל ה"ט דתפיס כמ"ש מהר"ם לובלין מיהו דעת רש"י נר' דס"ל הלכה כשינוייא קמא מדפי' מתני' בקבלנות ועיין להמח"א סוף ה' שומרים עיין שם

בא"ד לפי' שרוב אומנין וכו' עכ"ל לאו דוקא אלא אפי' פעמים כך ופעמים כך איכא הנאה דתפיס ליה וכו' וכדמשמע מסוף דבריהם שכ' שכל השוכרין וכו' דאל"ה הו"ל לתרוצי בקושיתם ראשונה דמלוה על המשכון ליכא הנאה משום דפעמים כך ופעמי' כך אלא ע"כ אפי' בכה"ג איכא הנאה דתפיס וכו'

דף פ"א ע"א בד"ה הא גמרתיו וכו' אלא דוקא בעוד שמשתכר וכו' עכ"ל ק' א"כ מאי מק' התוס' לעיל בד"ה דקא וכו' ממלוה על המשכון הא התם אינו משתכר וי"ל כיון שאינו רוצה להלוות אלא במשכון הוי כמו הבא מעות וטול את שלך דטעמא משום שמפרש בהדיא כמ"ש התוס' בדבור שאח"ז ושו"ר לה' תומים סי' ע"ב סקכ"ב שעמד בזה ע"ש מה שתי' שדבריו תמוהים

ע"ב גמ' לימא כתנאי וכו' עיין להמח"א בהלכו' שומרים סי' ב' שהוכיח מכאן דשתיקה לאו כהודאה דאי איתא נימא דע"כ ל"ק ד' התם אלא משום דלא אמ"ל שמור לי אבל הכא דאמר שמור לי שתיקה כהודאה דודאי לא גרע משום דאמ"ל הנח ע"ש וטפי הי"ל להוכיח מהנח גופה דקי"ל דלא הוי שומר ואי שתיקה כהודאה לא גרע הנח ומ"ש מדברי הריטב"א בקדושין י"ל דש"ה דזרק

תוס' בד"ה אבד וכו' שלא בשעת הלואתו קני מדר"י וכו' עכ"ל ק"ק בלאו ר"י הוי ש"ש משום דתפיס ליה אחוביה כמ"ש התוס' לעיל דבמלוה על המשכון ליכא הנאה דתפיס משום שטוב לו שלא היה מלוהו לא שייך אלא במשכנו בשעת הלואתו וכ"כ הש"ך בסי' ע"ב סק"ט ע"ש וי"ל דהוצרכו לדר"י לפום אבע"א לעיל דלא ס"ל טעמא דתפיס ומכאן סיוע למ"ש מהר"ם לובלין לעיל בתוס' בד"ה הא גמרתיו דלפום הבע"א ל"ל טעמא דתפיס ושלזה כיוונו התוס' שם ולא אס"ד דגמ' לעיל ע"ש אבל אכתי ק"ק במ"ש התוס' כאן דהגמ' לקמן דס"ד דפליגי בדר"י צ"ל דר"א ס"ל דקני שלא בשעת הלואתו מדר"י ואמאי הוצרכו לזה נימא דהגמ' לקמן ס"ל טעמא דתפיס ליה אחוביה כשינוייא קמא דלעיל ולעולם ר"א לא ס"ל כר"י כלל וי"ל

בא"ד וס"ל הלכה כש כשמואל ולא כרב יוסף עכ"ל משום דלטעמא דר"י אין לחלק בין בשטר בין שלא בשטר ומ"ש לעיל ובקמא דנ"ו דבה"ג פוסק כרב יוסף לאו היינו ה"ג דר"י גאון ודע דקושית התוס' בדבור שאח"ז קשיא אפי' לבה"ג דר"י גאון דטעמא שלא בשטר קני אפי' בשעת הלואתו הוא מטעמא דשמואל והגמ' שם קאמר מטעמא דר' יצחק

דף פ"ב ע"א גמ' כ"ע ל"ל דשמואל פירש"י דלרע"ק אינו מפסיד אלא כנגד המשכון והיינו משום דהשתא ס"ל דקני משכון אבל לעיל כי אמרי' ר"א ל"ל דשמואל אינו מפסיד כלום דלההיא אוקמתא משכון אינו קונה והא דלא מוקי הגמ' פלוגתייהו באינו שוה ופליגי בדר"י לר"א אינו מפסיד כלום ולרע"ק מפסיד כנגדו משום דרע"ק קאמר אבדו מעותיך משמע כל מעותיו וזהו כוונת התוספות שכ' בד"ה נימא דלאוקמתא דר"י ורב יוסף לא פליגי אלא בדשוי משום דרע"ק קאמר כל מעותיו דלא כמהרש"א שם ע"ש וסיפא דקתני אבדו מעותיו אף על גב דכנגד מעותיו דוקא לשי' התוס' לעיל אגב רישא ובהכי ניחא מה שהק' מהרש"א בשבועות דמ"ג ועיין למהרש"א כאן בתוס' בד"ה לא דכ"ע ע"ש

עוד בגמ' בשעת הלואה מי אמר פירש"י ובריית' המלוה על המשכון קתני וגם מלישנא דרע"ק דקאמר מר כלום הלויתני אלא על המשכון משמע דבשעת הלואה מיירי ולפי' התוספו' לעיל בד"ה דברי דסיפא שלא בשעת הלואה ולכך מודו כ"ע א"ש בלא"ה

והנה לכאורה נר' דשמואל ל"ל דרבי יצחק דכיון דשמואל ס"ל דהוי ש"ש משום דלגוביינא נקטיה ואפילו בשעת הלואה דהא מוקמי' פלוגתייהו בדשמואל ולא פרכי' בשעת הלואה מי אמר וא"כ ע"כ