משמרות כהונה חלק ב עד

כההיא דבמה אשה ע"ש מ"ש ולק"מ דא"כ מאי אמרו דבר אחד הא ר"ד איירי ביש לו צורה ורישא איירי בלא צורה לפי' רש"י דזהו הכרחו דרש"י דמפ' למתני' דלא כההיא דבמה אשה ותרתי אסימון איכא משום דא"כ מאי אמרו ד"א וכמ"ש מהרמ"ש ז"ל ע"ש

ע"ב בד"ה נעשה וכו' ורב דבעי מר"ח וכו' עכ"ל ואפ"ל דרב לא הו"ל כל הדינרי דאוזיף אלא מקצת ומבע"ל מאי דאפליגו אמוראי שם באז"נ אי יש לו סאה אי לוה עליה סאתים ע"ש

בד"ה אחר וכו' וגם מדמשער ליה בדינר של כסף וכו' עכ"ל ק"ק נימא דלגבי כסף הוי לא קייץ דפעמים אוקיר או זול סאיסר אבל לעולם האיסר הוא שמונה פרוטות וא"כ לא מוכח מידי אלא מההיא דקדושין ובגליון הביאו בש"מ כ"כ על קושיא ראשונה של התוס' ואינו מובן

דף מ"ה ע"א גמ' ליפלגו בסלעין על סלעין וכו' הא דלא פריך נמי להאי לישנא למ"ד בפירות על דינרים נמי מחלוקת ליפלגו בפירות על דינרים למאי דלא ס"ד השתא לרבות' דב"ה י"ל למ"ד בפירות על דינרים נמי מחלוקת אי איפלגו בפירות על דינרים הו"א בסלעין על דינרים אפי' לב"ס לא מהני משום דרשא דכסף א' ולא כסף ב' אבל למ"ד בסלעין על דינרים דוקא פליגי פריך שפיר ולא ס"ד דהו"א דהבא לגבי כספא פירא הוי והא דלא משני בלישנא קמא כי פריך ליפלגו בפירות וכו' דהו"א בסלעין על דינרים לר"ע לא מהני משום דרשא דכסף א' וכו' משום דהא מילתא שמעי' לה ממתני' דמעשר ב' דמייתי לקמן דלא דרשי' האי דרשא אבל השתא בל"ב אכתי לא ס"ד ההיא מתני' דהא מינה אידחיא הא לישנא ועיין למהרמ"ש ז"ל

גמ' ת"ש הפורט סלע השתא לב"ש גבי פריטי וכו' הר"מ ז"ל בפ"ב מה' מע"ב דין י"ד מפ' להאי מתני' דחוץ לירוש' נמי בסלע של מע"ב שבא לחללו על פרוטות כמו ההיא מתני' דאיירי בירושלים דע"כ בכה"ג איירי מדאמרי' עלה בסמוך השתא כספא לגבי פריטי מחללינן ועיין למרן בכ"מ שם ולכי שיטה הלזו מאי דפריך הגמ' השתא ממתני' הלזו רהפורט סלע בלישנא קמא לכולהו אמוראי פריך דלא כפירש"י והא דלא פריך המשניות אהדדי משום די"ל טעמא דהך מתניתין דלא יעשה אדם משום שמא ישהה עליותיו כדבסמוך

עוד בגמ' השתא כספא לגבי פריטי מחללי' ולא אמרי' כסף א' וכו' מוכח מזה דלגבי דרשא דכסף א' ולא כסף ב' מסתבר לפלוגי דבגרוע על חשוב מחללי' ולא חשבי' ליה כסף ב' ולפ"ז קשה מאי פריך לעיל לפלגו בסלעין על סלעין הא אי אפליגו בהכי הוה טעי' דב"ש מודו בסלעין על דינרים דמחללי' ולא חשיב כסף ב' כיון דדהבא חשיב מכספ' וי"ל דבסלעין על סלעין נמי כיון דאיירי בדחריפי הסלעין האחרונים כמ"ש התוס' א"כ מקרו חשיבי לגבי הא' וש"מ דאפי' לגבי חשיב מניה אמרי' ולא כסף ב'

תוס' בד"ה השתא וכו' ל"פ מינה לל"ק וכו' עכ"ל דאז הוה פריך מינה לכולהו אמוראי ועדיפא מהא מתני' דאיירי חוץ לירוש' אע"ג דהיא קודמת בסדר המשניות ע"ש אך מ"ש ולא למ"ד אפי' בפירות וכו' ק"ק מאי קושיא נימא דפשיט"ל שאני פריטי דחריפי כדמשני בל"ק ומהרמ"ש נרגש מזה וכ' דלהאי לישנא ע"כ דלא מסתבר ליה למי' דשאני פריטי דחריפי דאי הכי מאי קאמר השתא כספא: לגבי פריטי ע"ש והוא תימה דהגמ' קאי למ"ד בסלעין על דינרים דוקא פליגי ולאותו מ"ד ס"ל דהבא טבעא לגבי כספא דאזיל בתר חשי' אע"ג דכספא חריף מניה להאי לישנא ושפיר קאמר השתא כספא לגבי פריטי אבל למ"ד בפירו' על דינרים נמי פליגי ס"ל דאזיל בתר מדיעות ולא נשתנ' מלישנא קמא אשר ע"כ נר' דרוקא לגבי פירי הוא דקא' הגמ' בל"ק שאני פדיטי דחריפי אכל לגבי כספא לא כיון דאיכא דוכתא דלא סגי וכדקאמר הגמ' לעיל קמ"ל כיון דאיכא דוכתא זכו' ושפיר קאמרי התוס' לא פריך מינה וכו' דהשתא כספא לגבי פריטי איירי

דף מ"ו ע"א גמ' איכפל תנא וכו' לפירש"י הו"ל למינקט קושיא הלזו קודם קושי' נקננהו אגב קרקע ונר' דגם לפירש"י לא פריך ערטילאי אלא דוקא אי ל"ל לא סודר ולא קרקע כפי' התוס' ומאי דפי' קושי' ונקננהו א"ק אבריית' גופה משום דהאי מקשה ע"ב דמשמע ליה דאית ליה קרקע מדקתני עומד על הגורן כדפריך בתר הכי והתוספות נדחקו בזה וכ"נ מפירש"י בד"ה איכפל שכ' אלא ש"מ בגורן שאין שלו וכו' דמשמע דלא פריך ערטילאי אלא אי ל"ל גם קרקע ומאי דנקט רש"י ערום היינו בלא סודר ובלא קרקע וכמ"ש התוס' וק"ק כיון דלא מקרי ערום אלא בלא שניהם נימא דאית ליה קרקע בעיר דלא מצי למקני אלא בסודר ול"ל סודר וי"ל ובמאי דאמרינן דל"ל קרקע ועיין לה' דברי אמת ריש קונט' שביעי ע"ש

ע"ב תוס' בד"ה פירי וכו' וא"ת לישני וכו' עיין להתוס' בקדושין דלפ"ד פירכת הגמ' לר"נ היינו לס"ד דמק' אמאי לא הק' לר"נ ומשני סיפא בדמים אבל רישא פשטא במטבע ובחליפין כל כמה דלא ס"ד כל הנישום ע"ש במהרש"א אבל התוס' כאן מדהקשו לישלי כל הנישום ע"כ דלאו על המק' פריך דהא המק' לא ס"ד כל הנישום והא דלא פריך באמת על המק' משום וי"ל דניחא ליה לאקשויי על אמוראין הא' וכמ"ש מהרמ"ש אכל קושי' הגמרא לר"ל ע"כ על המק' היא גם לדברי התוס' דכאן

בד"ה ולר"נ וכו' וא"ת ולמ"ד בין פירי בין מטבע וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א שדבריו מוברחים אבל אין לתרץ דלר"נ דבעי כלי קרא אתא לפירי דשוין ואז מטבע אפי' בשוין ל"מ דהא לא מייתר קרא אבל לר"ש ע"כ קרא דמייתר למטבע ובשוין והגמרא לעיל דפריך מהנך ברייתות ולא משני בשוין לר"נ קאמר דהא ניחא דהגמ' קאמר ולמאי דס"ד וכו' ופירי וכו' ואי איתא הא המק' ע"כ כר"נ ס"ל דפירי לא עבדי חליפין

גמ' ואמר ר"ל אפי' כיס וכו' משום דמילתיה דר"ל דייק ממתני' דקתני כל כדפירש"י במתני' פריך מינה לשאר אמוראי ומשני במטבעות פסולין אחד שפסלתו מלכות ואחד שפסלתו מדינה וצריכי והא דלא מוקי לה בפיסול אחר משום דהול"ל כל המטלטלין קונין לבד וקתני קונין זה את זה משמע דחידושא אשמועי' דזה קונה זה וזה קונה זה וע"כ בתרי גווני פיסול איירי ולס"ד דגמ' איירי באחד מטבע בשר ואחד מטבע פסול בחד מהנך פיסולי ולכך נקט קונין זא"ז ובהכי ניחא דברי התוס' לעיל דמ"ה ע"ב בד"ה אין שדחו טעמא דיוצא בהוצאה מדאמרי' בשמעתין הניקא ואגברא ע"ש דלכאורה ק' נימא דר"נ מוקי לה במטבעות כשרין כס"ד דגמ' ונימא דס"ל לר"נ מטבע נעשה חליפין ועיין שם במהרמ"ש מ"ש בראיית התוס' הראשונה ואולם עפי"ה