משמרות כהונה חלק ב עא

יום ונ"ל דתרי חיובי קאמר ולעולם בחדא פרה סגי ונ"מ אי מתה בתוך שכירות הב' דאע"ג דאינו חייב להעמיד לו אחר דבחמור זה איירי מ"מ חייב להעמיד לו לשכירות היו"ד ימים דשכירות הא' דחיוב אחר הוא אבל אי לאו תרי חיובי לא היה חייב להעמיד לו כלל וכמ"ש מהרש"א ע"ש ועוד י"ל נפקותא אחרת ועיין להמח"א בה' שומרים סי' י"ט ועיין בה' שכירות סי' ג' מ"ש ע"ד מהרש"א ובכוונת רש"י ע"ש ועפירש"י במתני' בפ' האומנין דע"ח ע"א ע"ש

דף ל"ז ע"א תוס' בד"ה התם וכו' אך מדל"ק אלא וכו' עכ"ל ובשינוייא דכריכות אין להוכיח מדל"ק אלא דאכתי צריכי לשינוייא דעבד איסורא דשאני ההיא דלא הוזכר שם אמורא מקודם ובכה"ג א"צ לומר אלא וכמ"ש התוס' במ"א וכ"כ רשב"ם בפ' חזקת דמ"ג ע"ב ע"ש

בא"ד לכך נר' דכולה מתני' וכו' עכ"ל והא דלא ניחא להו לאוקמה בבי דפקדון מדינא משום דקתני בפקדון בבבא דרישא שהודה מפי עצמו וכדדייק בגמ' ודלא כמהרש"א וזו היא שק' בדברי התוס' דקמא שכ' דדוקא בגזל הוא דחייב לצאת י"ש דהא גם בפקדון קתני שהודה מפי עצמו דמשמע דחייב לצאת י"ש ועמ"ש מהרש"א בסמוך בדברי התוס' דקמא

בא"ד וא"ת דבפ' הגוזל וכו' עכ"ל משמע מדבריה' דמקח הו"ל למידק דאל"ה לא מקשי' מידי ועיין במהר"ם שיף ועיין להשע"ה בה' גזילה ע"ש

בא"ד וי"ל דמתני' דהתם לצאת י"ש להבי' קרבן וכו' עכ"ל משום דקי"ל חייבי אשמו' אין ממשכנין אותם וא"כ לעולם לא יביא קרבן ועיין להתו' בכריתות די"ב ע"א ובר"פ האשה רבה כמ"ש דחייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותם ע"ש

ע"ב גמ' מי אמר רע"ק ורמינהי נפל הבית וכו' כ' מהרש"א דהומ"ל דשאני גזל דעבד איסורא אלא דלא ס"ד השתא כמו דלא ס"ד לצאת י"ש ע"ש ולפמ"ש התוס' בד"ה וממאי ס"ד שפיר לצאת י"ש ואפ"ה פריך שפיר ואין לתרץ לקושו' מהרש"א דהגמ' סמיך אפלוגת' דמקח ביבמות דקי"ח דממקח דשאני מקח דהו"ל למידק מדברי התוס' לעיל בד"ה התם ועוד מאי פריך בסמוך והא מתני' דהכא וכו' ומייתי מברייתא דמודה ר"ט וכו' נימא דגזל דעבד איסורא אפי' שמא ושמא ומקח ופקדון דוקא ברי ושמא אלא ע"פ ולא ס"ל השתא סברה דעבד איסור' כמ"ש מהרש"א ולפ"ד התוס' דקמא דדוקא בגזל הוא דחייב לצאת י"ש ולא בפקדון ומשנתנו דאביו של אחד מכם הפקיד לי מנה מדינא וכרע"ק כמ"ש מהרש"א לעיל ע"ש הא דפריך בסמוך וממאי דרע"ק וכו' וממאי דשמא ושמא וכו' ולא מוכח ממתני' דאפי' שמא ושמא מחייב רע"ק מדינא משום די"ל דדוקא בפקדון משום דהו"ל למידק וכל סוגיא דשמעתא בגזל דלא הו"ל למידע כמו שכתב מהרש"א לעיל

תוס' בד"ה וממאי וכו' דאי כר"ט כ"ש וכו' עכ"ל הא דלא הוק"ל דאי כר"ט מ"ש שנים מחמשה י"ל דה"פ וממאי דרע"ק דילמא ר"ט ומתני' כתנא דיבמות דס"ל פלוגתייהו במקח אבל בגזל כ"ע חייב ע"ש בפירש"י מיהו בסמוך אחר דמייתי בריית' דמודה ר"ט דפריך וממאי דשמא ושמא וכו' שם ק' נמי דאי בברי ושמא מ"ש שנים דמודה ר"ט מחמשה דפליג בברייתא הלזו גופה

בד"ה שלא וכו' שלא בראייתו עכ"ל ע"ש בתוס' בבכורות שכ' שלא מדעתו דלא קבל שמירה ע"ש הרי שהבינו שלא מדעתו ממש והוי דומיא דבכור שם דעליה קאי ולדבריהם דהכא ק"ק דל"ד לבכור

דף ל"ח ע"א גמ' וליחוש שמא עשאן בעה"ב וכו' אין להק' נימא דלר"י אפי' ת"ק לא חייש שמא עשאן וכו' כמו רשב"ג דמודה ר"ן דרשב"ג לא חייש שמא עבר ועשאן בעה"ב תו"מ כיון דלכתחי' לא יעשם בעה"ב תו"מ כיון דמתיר רשב"ג מכירה אבל לת"ק כיון דמתיר לעשותן לכתחילה תו"מ כדקתני בברייתא ודאי דחיישי' ול"ד לרשב"ג דהא דלא חייש היינו לעבר ועשאן ולכתחילה ס"ל דלא יעשה

תוס' בד"ה מזבנינן וכו' א"כ מאי אהני וכו' עכ"ל כ' מהרמ"ש דהי"ל להוכיח דר"נ אית ליה טעמא דר"נ מגמ' דבסמוך אבריית' דיין והחמיץ וקאמר מאי לאו ביותר מכ"ח וכר"ן ואי איתא הא לר"נ נמי קשיא ברייתא דהתם לא חיישי' שמא יעשם תו"מ דחומץ על יין לא הוי תרומה אלא ע"כ בטעמא דרב כהנא ע"ש ול"ק דאיכא למיחש שמא יעשם תרומה על חומץ שיש לו דאפי' הוי הפקדון חומץ הו"ל חומץ על חומץ ודוקא ביין על יין ונמצא חומץ הוא שכ' הר"מ בפ"ה מה"ת דלא הוי תרומה משום דטעות הוא אבל יין על חומץ ונמצא חומץ יראה דהוי תרומה ומ"ש עוד מהרמ"ש דחיישי' שמא עשאן ושוב דחה דכי הבאיש פקע תרומה כמ"ש במלחמות ע"ש אין ראיה משם כלל דהמלחמות איירי בחששא דשמא יעשה דכיון דהבאיש לא יחול עלה שם תרומה אבל בחששא דשמא עשאן קודם שהבאישו כיון דחל כבר שם תרומה תו לא פקע

ע"ב פירש"י בד"ה במאי וכו' מאחר שמורה ר"מ וכו' עכ"ל דאלו פליגי אפי' ביותר מכדי חסרונן י"ל דקמפלגי בחששא דשמא יעשה תו"מ וכר"נ ולא ס"ל כמ"ש במלחמות אבל השתא דמודו ביותר מכ"ח דכיון שהוא לזמן מרובה לא חיישי' שמא יעשם הכא דהחמיץ והבאיש שהוא ביותר מכ"ח כדקאמר הגמ' והוי לזמן מרובה דלא חיישי' שמא יעשם במאי קמפלגי

בד"ה הפסד מועט כגון בכדי חסרון דרקבון וכו' עכ"ל הא בפירות שהרקיבו בכדי חסרון טעמא אחרינא אית להו משום שמא יעשם תו"מ ולא אצט' לטעמא דהפסד וי"ל דאשמועי' דהשתא דפליגי בהפסד מועט אצט' לטעמא דיעשם ולא אצטריך ר"נ לעיל לטעמא דשמא יעשם אלא ליותר מכדי חסרון ובהכי מתיישב שפיר קושי' ריב"ם בתוס' בד"ה מזבנינן וכו' דע"כ ר"נ אפי' ביותר מכ"ח מדאצטריך לטעמא דשמא יעשם מיהו לפ"ז צ"ל דרב כתנא נמי דאצטריך לטעמא דרוצה אדם הוא ליותר מכ"ח והשתא דמסיק הגמ' דפליגי בהפסד מועט הדר ממאי דאמרי' מעיקרא דר"כ לא פליג ארבה בכ"ח ומעתה מקשה ריב"ם שפיר להגמרא מעיקרא כיון דלר"כ אמר לא פליג אמאי לא אמרי' כן ברב נחמן ומדוקדק שפיר מאי דנקט ריב"ם בקושיתו כמו לרב כהנא

גמ' היורד לנכסי רטושים מוציאין וכו' הר"מ בפ"ז מה' נחלות כ' יצא לדעת אין מורידין ואם ירד אין מוציאין ע"ש הפך ברייתא הלזו וצ"ל שהוא מפ' הברייתא אם חלקו הנחלה מוציאין מידן אבל אם לא בתורת חלוקה אין מוציאין והגמ' דקאמר מורידין תנאי ומייתי מברייתא הלזו מייתי בהדרגות דכיון דברטושים