משמרות כהונה חלק ב ע

פירש"י בד"ה השוכר וכו' אם רוצה לשקר וכו' עכ"ל ק"ק דא"כ ר"פ דבסמוך מאי קמ"ל ועוד ק' דבגמ' במס' קמא דנ"ז ע"ב מוכיח מהאי ברייתא דלסטים מזויין גנב הוא ודחי עיין שם ומבואר משם להדיא לכולהו אוקמתי דמיפטר בטענה הטוען עתה ולאו דאי בעי משקר וצ"ל דהגמרא שם אכתי לא שמיע ליה דינא דר"פ דבסמוך אבל רש"י כאן פי' לברייתא כן אחר דשמעי' להאי דינא מדר"פ

תוס' בד"ה אלא וכו' וי"ל דנקט שלם לאביי וכו' עכ"ל והא דלא משני הגמ' כן הכא כי פריך מרישא ולא הוה צריך לסיפא לכאורה נר' דס"ל שינוייא דחיקא הוא ומ"מ הוא עדיף מלומר נעשה אלא דק' דא"כ מאי קאמר בסמוך ומי אלימא ממתני' ועיין במ"ב בגמ' ע"כ נר' כמ"ש מהרמ"ש דלאלומי הוא דקאמר אימא סיפא ועיין בגמ' לעיל דכ"ו ע"ב דפריך ומאי דוחקיה דר"א והכא לא פריך מאי דוחקיה דר"י משום די"ל דיוקא דרישא כאביי ורבא ולכך אית לן למינקט כדיוקא דסיפא וכדר"י

ע"ב בד"ה וחזר וכו' הוי כמו לאחר גמר דין וכו' עכ"ל וע"ש בתוס' שכ' דס"ל בלפני ג"ד מחלוקת והגמ' שם דפריך מאי קמ"ל תנינא הומ"ל דקמ"ל בלפני ג"ד מחלוקת אלא דמשני שפיר דקמ"ל באתן מחלוקת וחדא מנייהו נקט ולפמ"ש התוס' דהכא הוי אחר ג"ד הא דלא קאמר דהא מילתא גופה אתא לאשמועי' משום דאין זה מבואר בדבריו די"ל דזה הוי כמו קודם ג"ד וס"ל דקודם ג"ד מחלוקת ואי הא מילתא אתא לאשמועי' הו"ל לבאר

גמ' אמר רב הונא משביעין וכו' עיין בהרא"ש דדוקא בהריני משלם אבל בשלם מקנה ליה כפילא אפי' בלא נשבע ע"ש ועפי"ז י"ל מה שהק' התוס' לעיל בע"א נימא נעשה ותקשה לר"י ע"ש והוא כעין תי' התוס'

ת"ל דשבועה גבי מלוה מק' להסוברים דכי חזר המלוה והפקידו ביד הלוה ונגנב מתחייב המלוה דהוא ש"ש ופטור הלוה דהוא ש"ח נימא דבהכי עסקי' והוי דומיא דרישא וקאי אתרוייהו ונ"ל דהאי דינא לא א"ש אלא לטעמים דקא' בגמ' בפ' האומנין דהמלוה על המשכון הוי ש"ש משום דהוי כשומר אבידה או לכדשמואל ע"ש אבל אי טעמא משום דנהנה דתופס ליה לחודיה כי חזר והפקידו אצל לוה לא הוי ש"ש וס"ל לבעלי סברא הלזו דזה תליא בשני תירוצי דגמרא בפ' האומנין דפ' אמתני' דכל האומנין ש"ש ע"ש בתוספות והגמ' הכא י"ל דס"ל משום דתפיס ליה אחודיה

דף ל"ה ע"א גמ' דטרח ומייתי לה וכו' הסמ"ע סי' רצ"ה סק"ה כ' אפי' כבר נשבע שנגנבה צריך לישבע שאינה ברשותו דאפשר דאחר שנגנבה חזרה ובאת לרשותו והביא ראיה מכאן דאמרי' יטרח ומייתי לה ע"ש והוא תימה דהא בהדיא קאמר הכא דכשהביא עדים שנגנבה אינו נשבע שאינה ברשותו ולא חיישי' שמא אח"כ באת לרשותו להשביעו ומ"ל הביא עדים מ"ל נשבע שנגנבה ומ"מ י"ל דלאוקמתא דר"א דזה נשבע וזה נשבע אה"נ דאפי' הביא עדים שנגנבה נשבע שאינה ברשותו מיהו מדברי הר"מ בפ"ו מה' שאלה דין ג' מתבאר דהיכא דהביא ראיה שנגנבה א"צ לישבע שאינה ברשותו דלא חיישינן שמא אחר שנגנבה באת לרשותו והא דאוקמה ר"א זה נשבע וזה נשבע ולא אמרי' דנאמן המלוה במגו דנאנסה דאז גובה חובו מהמלוה כמ"ש בסי' ע"ב כיון דע"כ בדליכא עדים שנגנבה מיירי כמ"ש מדברי הר"מ י"ל דמגו להוציא לא אמרי' דדוקא בשטר הוא דפליגי רבה ור"י בפ' חזקת כמ"ש התוס' שם ועיין להפנ"י

שם כל לא ידענא פשיעותא היא הנה התה"ד סימן של"ג כ' דשומר שאינו יודע אם פשע בהאו לא משלם דמתוך שא"י לישבע משלם דמדאורייתא רמי עליה לישבע שבודאי לא פשע בה והביא ראיה מדברי הרא"ש בפ' השואל ע"ש וה' מקור ברוך סי' נ"ב תמה עליו אמאי לא הוכיח מגמ' דאמרי' כל ל"י פשיעותא היא וע"כ דה"ט משום מתוך שאיל"מ דהא שכחה אונס היא ע"ש ואין נר' כן מדברי הר"מ בפ"ד מה' שאלה ד"ז שכ' אי בכספים אמר שיודע שקברם אלא שא"י באיזה מקום ובכלים כ' שא"י באיזה מקום הניחם ע"ש דנר' שיודע ששמרם כראוי ויכול לישבע אלא משום דשכחה הוי פשיע' ועוד דר"ן הוא דאמר בשמעתין כל ל"י פשיעותא ור"ן ל"ל מתוך שאיל"מ בפ' כל הנשבעין דמ"ז ע"א ע"ש בתוס' לכ"נ עיקר דמשום דשוכח פושע הוא ועיין למהר"ם מינץ סי' כ"ח שהוכיח מגמ' בקמא דכ"ד ע"ב דשכחה הוי אונס ע"ש ואפשר דגבי שומר דקבל עליו לשמור דוקא הוי פשיעה ול"ד לדעלמא ועיין לה' ברכ"י בא"ח סי' שי"ח מ"ש בזה ועיין לה' בית יעקב סימן נ"ג ולהש"ך בחי' סס"י קכ"א מ"ש ע"ד המבי"ט ע"ש

והנה התה"ד שוב הקש' ע"ד ממ"ש התוס' בפ' האומנין ד"פ ע"א בד"ה ואי דוכתא וכו' דדחו פירש"י דכתב ספק הוא דקי"ל כרבנן ואי איתא כיון דס' הוא מתוך שאיל"מ ותירץ דהתם מיירי דהס' הוא לב"ד אבל הם כל אחד טוען דבריא הוא דלא פשע ונשבע ע"ז ע"ש וה' מקור ברוך שם תמה עליו דמאי מק' התוס' אפירש"י נימא דכוונ' רש"י דמספק"ל לדידהו ומתוך שאיל"מ ע"ש ונ"ל דמלישנא דגמ' דקאמר תרוייהו משלמי' משמע דאין על כל אחד לשלם כי אם החצי וכ"כ הטור ואי טעמא מתוך שאיל"מ יוכל לתבוע אחד מהן על כל דמי הנשאר דכיון דא"י לישבע שלא פשע משלם הכל כיון דכל אחד מספק"ל שמא הוא הפושע ונהי דאם תובע שניהם כאחד ודאי דמשלמין בין שניהם אבל אם אינו רוצה לתבוע אלא אחד מהן יכול לתובעו על הכל אי איתא דטעמא משום מתוך שאיל"מ וראיתי למהרש"ך ח"ג סי' פ"ז שכ' ע"ד התה"ד דבלא"ה מחוייב משום דברי בחיובא וס' בחזרה ע"ש ולפמ"ש המש"ל דדוקא בהו"ל למידע הוא דאמרי' ברי בחיובא וס' בחזרה חייב ניחא שפיר ועמ"ש בחי' בריש פרק הגוזל בתרא ע"ש ועיין בב"י סי' רצ"א גבי שומר שמסר לשומר במ"ש משם תלמידי הרשב"א שדעת רבו שבכה"ג הוי כמו ז"א איני יודע אם הלויתני גם נר' מדבריו דלא כסברת התה"ד ע"ש ועיין להש"ך סי' ש"ג סק"י ע"ש ועיין בס' בשמים ראש סי' קמ"ו ע"ש

עוד בגמ' ואמ"ל שלם ולא רצה לישבע וכו' עמ"ש מהרמ"ש דנימא דש"ה דחייב עצמו אבל הכא פטר עצמו מכלום ע"ש ולא ידעתי מנ"ל דבשלם בעי' חייב עצמו דדוקא באמר פשעתי הוא דאמרי' לעיל כן וממשנתנו דר"פ מוכח כן לפי' קמא דכ' התוס' בד"ה נגנבו ואפי' לפי' ריב"ן שם אין נראה שחולק בזה

ע"ב בפירש"י בד"ה כיצד וכו' משלם לו ארבע פרות וכו' עכ"ל י"ל אמאי לא סגי בחדא פרה לשכירות דעשרים