משמרות כהונה חלק ב נא

תוס' בד"ה אלא וכו' דלא הדר ביה וכו' עכ"ל והא דקא' מחוורתא כדשני' מעיקר' ה"ק גבי מקח וממכר כדשנינן מעיקרא אבל גבי מציאה אכתי כדשנינן השתא דמשום פסידא ואפי' איכא רמאי במציאה איירי וא"כ לפ"ז לא קניס אלא היכא דאיכא תרווייהו רמאי ופסידא

בא"ד וכן בסמוך דפריך וכו' עכ"ל מה שהק' במ"ב דלקמן פריך אמנה ג' דע"כ לשנויי משום חלוקה אמת כדשנינן לרבנן ע"ש לפ"ד גם בשינוייא קמא דרמאי אב' מנין הוא דקאי אבל אמנה ג' כדשנינן לרבנן ולפ"ז לא א"ש מאי דקאמר בגמ' בקושיא דחנוני דהא בודאי איכא רמאי דהא אפי' ליכא רמאי תקשה ע"כ נראה דאכולהו קאי הני שנויי וכיון דבב' המנין דודאי איכא לכל חד מנה קניס אין סברא דבמנה ג' לא יקנוס

בד"ה מפני וכו' וצ"ל מטעם חזקה וכו' דהא אפי' במקו' וכו' עכ"ל ק"ק דהו"ל לדחויי משמעתין גופה דאי איתא דמשום חזקה הוא דפטור כופר כולו אמאי ר"ח לא מחייב בהעדאת עדים אלא משום דהוי מ"מ וגם אבוה בר אפטוריקי אמאי פליג לקמן על ר"ח ופוטר בהעדאת עדים הא אפילו הוי כופר הכל חייב בכה"ג כיון דהוחזק דמעיז במקצת של העדאת עדים ועיין בש"מ ויתיישב זה ואין להק' הא כ' התו' לקמן בדבור שאח"ז דגם בכופר הכל שייך אשטמותיה אלא דלא הוי מגו וא"כ היכי ס"ד למי' דפטור מטעם חזקה הא ליכא חזקה דאמרי' אשטמותיה די"ל כיון דשייך העזה בכופר הכל יותר ממודה במקצת ולא כתיב שבועה אלא במ"מ מכלל דכופר הכל חייב ודחו לזה דא"כ בנו דמעיז מנ"ל ומ"ש עוד וא"ל דילפי' מע"א וכו' הא דלא דחו דא"כ בנו דמעיז מנ"ל ניחא להו לדחות משום דמוקמי' ליה במקום שאינו קובע דאח. א"ש הדחוי גם למאן דפליג וס"ל דאפי' בבנו אינו מעיז דפלוגתא דתנאי שם בשבועו' ולפמ"ש מהרש"א בדבור שאחר זה דס"ל להתוספות דמטעם אמת אין לפוטרו וכו' ע"ש א"ש בלא"ה ומה שדחו התוס' דאין ראיה מע"א וכו' עמ"ש לקמן ד"ד

בגמ' מ"מ אמרה תורה וכו' התוס' ורש"י פי' דהו"ל לפוטרו משום מגו דכופר הכל ולכאורה ק' דהול"ל דלא הוי מגו משום דמ"מ איכא אשטמוטי טפי מכופר הכל ואמאי אצט' לטעם חזקה וי"ל דמאי דלא שייך אשטמוטי כב' דמו מ"מ הוא משום העזה וכצ"ל במ"ש התוס' דמאי דאמר בכולי בעי דלודי ליה הוא משום דק"ל נימא מגו דהא דלא משני משום דשייך העזה טפי מכופר הכל משום דבמ"מ נמי איכא העזה אלא מטעם אשטמוטי הוא דליכא העזה והא דלא משני דלא הוי מגו משום דכי כופר הכל הוי חשוד אממונא והוא אינו חשוד משום דמאי דהוי חשוד הוא משום דאינו מעיז כמו שנר' מפירש"י לקמן דף ו' ע"ש ולפי הפי' דמאי דאמרי' קמ"ל וכו' היינו דקמ"ל דלא הוי חשוד א"ש טפי

ע"ב תוס' בד"ה בכולי וכו' דהא מסיק לקמן וכו' עכ"ל ואע"ג דאביי ס"ל כן לקמן וטעמא דהנהו משום מלוה ישנה מ"מ ע"כ דרבה ל"ל דאביי דא"כ אמאי אצט' אשטמו' נימא משום מלוה ישנה מיהו ק' נימא דאצט' לאשטמו' ליישב גם מ"מ דפקדון דבפקדון לא חיישי' למלוה ישנה כמ"ש התוס' שם אמילתא דאביי ע"ש ע"כ נראה דמ"ל דאי איתא דגם רבה ס"ל חשיד אממונא חשיד אשבועתא הו"ל להגמ' להזכיר זה שם גבי מילתיה דאביי בא"ר ואחד מהן שלא שלחתי יד עכ"ל ע"ש בפי' רש"י דפי' משבועה שאין ברשותי מוכיח הגמ' ע"ש

בא"ד א"כ אמת הוא וכו' יהיה נאמן במגו עכ"ל כ' מהרש"א דמטע' אמת לחודי' אין לפוטרו דהא גם בנו וכו' ע"ש וכוונתו דהתוס' לעיל כ' דמשום גזה"כ הוא דמיפטר כופר הכל וא"כ אי איתא דמטעם אמת יתכן לפוטר' מנ"ל דבבנו נמי פטור נימא דמאי דכתי' מ"מ דגזה"כ דכופר הכל פטור הוא במקום דאינו מעיז אלא ע"כ דס"ל למסקנא דאין לפוטרו מטעם אמת ודלא כמהרמ"ש ולפי דרכו של מהרש"א שפת יתר יתרו התוס' במ"ש מאחר דאין מעיז א"כ אמת הוא וכו' דבלא טעם דהעזה אמת הוא מטעם מגו והתוס' בפ' הניזקין כ' דאמת הוא וכו' לחודיה ע"כ נר' דתרי מילי קאמרי מטעם אמת ומטעם מגו והשתא ניחא שפיר דברי התוס' בסה"ד דסתרו המגו מ"מ אכתי קושית אמת הוא וכו' במ"מ ולכך אצט' לאשטמו' וא""צ למה שכתבתי ומה שהוכיח מהרש"א מדברי התוס' לעיל י"ל דגזה"כ דקאמרי' הוא מיתורא דכי הוא זה דהול"ל הוא זה וכיון דמיתורא הוא אי איתא דדוקא במקום דמעיז לא הוה צריך יתור דמדכתיב במ"מ מכלל דכופר הכל דאיכא העזה טפי פטו' וכ"כ בש"מ דמיתורא דכי הוא דכ' דהיו גזה"כ אך מדברי התוס' בדבור שאח"ז נר' קצת כדברי מהרש"א וע"ש במהרש"א ומדברי התוס' לקמן דף ה' ע"א בד"ה למ"ד נר' דלא כמהרש"א ע"ש

בד"ה אבל וכו' קמ"ל דלא הוי גזלן בהכי דאשטמו' וכו' עכ"ל הא דלא כ' קמ"ל דלא אמרי' חשוד אממונ' חשוד אשבועתא משום דהא מילת' כבר אשמועי' ר"ח גופיה בדינא דחנוני דמייתי הגמ' לקמן ד"ו ע"ש אלא ע"כ דקמ"ל כאן דגם מטעם אשטמו' יש להשביעו מה שהק' מהרמ"ש הא כבר שמעי' זה מעד א' ע"ש י"ל דהקר' דע"א באינו תובעו ולא ידע כמו שכתבו התוס' לעיל ע"ש ועוד י"ל דהוצרכו לו' קמ"ל אשטמו' ליישב גם מ"ש לקמן דף ה' בד"ה דחשיד לחד תי' דבגזלן כ"ע חשיד אשבועתא והכא שהעידו העדים הו"ל גזלן כההוא רמיא דלקמן דף ה' ע"ש בגמ' ומ"ש ואף על גב דאמרי' לקמן וכו' נחתי לתרץ גם לתי' קמא שם ובהכי ניחא קושי' מהרמ"ש הנז' ומאי דפריך לקמן תאמר בעדים דהוחזק כפרן לתי' קמא פריך לאביי דחשיד לזה חשיד לזה ולתירוצא בתרא פריך לכ"ע ודוק

בד"ה מה לפיו וכו' ואפי' ע"א אם אינו מכחישו וכו' עכ"ל משמע דאפי' אמר איני יודע חייב בע"א דלא כמ"ש התוס' ר"פ אמרו לו ע"ש

בד"ה מה אם ירצה וכו' כדאי' בפ' אמ"ל ולאידך לישנא וכו' עכ"ל כצ"ל ומשום די"ל דללישנא דנאמן היינו משום מגו והגמ' בעי אי משום מגו או משום דמתרץ דיבוריה ולפי זה י"ל דטעמא דנפשייהו קאמרי אפי' ללישנ' דנאמן וע"ש בגמ' דמוקי בריי' דקתני נאמן ע"י עצמו דהוא מתרץ דיבוריה לזה כ' כדאי' בפ' אמ"ל ור"ל דמדקאמר הגמרא א"ד משום מגו משמע דללישנא דנאמן לאו מטעם מגו ועי"ל דמשום די"ל דהך דאמרו לו לאו חכמים דרישא והנך דאמ"ל ס"ל דפטור משום מתרץ דיבוריה וג' מחלוקות בדבר לזה כ' כדאי' בפ' אמרו דמהגמ' שם דמייתי ת"ש מפלוגתא דר"י ורבנן ל"מ כן וע"ש בפירש"י ועיין במהרש"א

בד"ה אשם וכו' תימה דבמתני' דארבעה שומרין וכו' עכ"ל ק"ל דמאי קושיא דהתם לאו משום נאמנות עדים אלא משום דבמקום שיש כפל לא מחייב