משמרות כהונה חלק ב מז

שתים וכמ"ש בסה"ד ונ"ל דזוהי כוונתם שכ' ואין להק' יהא נאמן במגו וכו' דר"ל דמודה בההיא דקמן דהו"ל הילך ויכפור בהנך שתים ושיעור דבריהם שזה ודאי אין להק' דבשטר איירי וא"צ לתירוצים שכתבנו אלא בקושיא דמודה בהך דקמן ויכפור בהך דפשיעה ואידך נאנסה בזה הוא דמוכרח לתרץ דאי הילך הוא הו"ל כופר הכל או דהך דקיימה עדיפא ול"ק מה שהקשה מהרש"א ז"ל. גם מה שכתב דלא הוי מגו לפי' ריב"א וכו' ע"ש לא היא דהכא שאני דמודה במקצת וליכא העזה

ע"ב גמ' לאו משום דקנה בשבועה וכו' ומ"מ צריך למימרא דעומדת על אבוסה ולא שמעי' לה מהך מימרא דהטוען טענת אבד וכו' משום די"ל בשלח בה יד גזירת הכתוב דחייב ולכך אשמועי' ר"י דקרא בעומדת על אבוסה וכדרב ששת דבסמוך

דף ק"ח ע"א תוס' בד"ה וחזר וכו' ואפילו חזר וטען וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל בכוונתם וק' אמאי לא הוק"ל להתוס' אפי' על הגי' דל"ג עדים אלא בתר שבועה ב' אמאי חייב כפל אשבועה ב' הא נעשה גזלן עליה דכיון שבאו עדים אח"כ איגלאי מילתא למפרע דנעשה גזלן וכמו שנר' מדברי התוס' לעיל בד"ה כגון וכו' דלא מצו לפרושי אלא באומר מה שנשבעתי שנגנב לא כי אלא אבד וכו' ע"ש וקושיא זו לא מיתרצא במ"ש התוס' ואין לומר שבאו לפני ב"ד אחר וכו' דכיון דנעשה גזלן ודאי דאינו חייב כפל אף שלא ידעו ועוד ק' אמאי תלו הקושיא דנעשה גזלן דלמה השביעוהו אפילו טעו ב"ד והשביעוהו תק"ל למה חייב כפל כיון דנעשה גזלן ע"כ נ"ל דכל דברי התוס' קאי אגירסא דלא גרסי באו עדים אלא אחר שבועה ב' בתחלה הק' למה השביעוהו כיון שכבר נפטר בשבועה א' והוסיפו דאפי' טען לאחר שבועה נגנב ולשקר נשבע מ"מ פטור בלא שבועה מטעם מגו כמ"ש התוס' לעיל ועוד מק' והלא משבועה א' חייב באונסין מטעם איגלאי מילתא כשבאו עדים לבסוף ואמאי חייב כפל באופן דק"ל להתוספות אב"ד ואחיוב כפל ויותר נראה להגיה ועוד והלא משבועה א' וכו' ובואין לומר שכ' באו לתרץ קושיא הא'

ע"ב גמ' מי נפטר הגנב בהודאת שומר וכו' ואף על גב דלעיל דף ע"ה ע"א במעשה דר"ג אמרי' דכיון דהודה בפני ב"ד הוי מודה בקנס ואע"ג דלאו בפני טבי עבדו הודה שאני התם דהודה בפני ב"ד אבל כי לא הודה בפני ב"ד בעי' הודאה בפני בעל דבר וכן הוא בקרן דבעי' הודאה בפני בעל דבר כי הודה בפני ב"ד לא בעי' הודאה בפני בע"ד כמ"ש בסי' פ"א ע"ש

דף ק"ט ע"א שם וזקפו עליו במלוה וכו' לכאורה לפמ"ש התוספו' לעיל דף ק"ד ע"א בד"ה אמ"ר דהיכא דהודה לו והלך והניחו בידו הוי כהפקידו בידו ע"ש לא היה צריך למתני זקפו עליו במלוה מיהו נראה דאע"ג דהפקידו בידו לאו מחילה היא כיון דאכתי לא היה יכול להוציאו אבל זקפו כיון דיכול להוציאו מחל לו על הגזילה מקרי

תוס' בד"ה ב"ח וכו' וי"ל כגון שלוה ע"מ שלא לפרוע וכו' עכ"ל עיין מ"ש בחידו' בנדרים דף ל"ג ע"ב ע"ש

ע"ב גמ' א"ד אורחיה דקרא הוא וכו' אף על גב דבכוליה תלמודא דרשי' איש ולא אשה ולא אמרי' אורחיה דקרא הוא י"ל דהכא דוקא אמרינן אורחיה הוא משום דסתם אשה אין לה נכסים דמה שקנתה אשה קנה בעלה וכה"ג אמרי' בפ"ק דקדושין דף ל' ע"ב גבי מורא מה ת"ל איש איש ספק בידו לעשות ועיין לה' שבות יעקב ז"ל ח"א סימן מ"א ע"ש

פירש"י בד"ה אם היה בע"מ וכו' ל"א גרסי' לאנשי משמר וכו' עכ"ל נ"ל דדוקא בכהן אחר שאינו מאנשי משמר הוא דעבודתה ועורה לאנשי משמר לגי' זו דכיון דהם הקריבוה שלהם היא דכתיב ואיש את קדשיו אבל אם היה כהן של אנשי משמר כילה שלו דכיון דקרי' ביה איש את קדשיו אף שהוא לא הקריבה שהרי בע"מ חולקין וע"כ דאנשי משמ' כחד חשיבי וכאן שהיא שלו נוטלה כולה כיון דמצינו שזכתה לו תורה בקרבנו ובהכי ניחא דפריך הגמ' לעיל והכתיב איש את קדשיו ולא מוקי לה בבע"מ לפי גי' זו והיינו טעמא משום דקושטא הוא דכהן של אותו משמר כולה שלו וברייתא דלעיל בכהן של אותו משמר שיש לו חלק בו עד שלא יכנס לרשותו ועיין לה' שמחת יו"ט ז"ל דף רכ"ה ע"ד ע"ש

תוס' בד"ה וכהן וכו' אלא אחר הבאה אנו הולכין וכו' עכ"ל מפירש"י ז"ל בד"ה הרי שכ' כשיגיע משמר שלו והודה וכו' נראה דדעתו דאזלינן בתר הודאה ואף דשם בגזל שלו דזוכה בו משעה שהודה מ"מ לפמ"ש מהרש"א ז"ל בגמ' דיוצא מתחת ידו ולוה וב"ח באין ונפרעין ע"ש שייכא ביה הכאה

בד"ה אחוזתו וכו' תימה לרשב"א וכו' עכ"ל לאו אברייתא הלזו גופה מק' די"ל דס"ל כר"ט בפ' כיצד הרגל דהיכא דמפריך ק"ו לא אמרי' דיו והכא אי אמרי' דיו א"צ לק"ו גם תי' לא יתכן אברייתא גופה דמשמע דאצט' קרא משום ק"ו אלא דקושיתם אבריית' דלעיל דלההוא תנא דאית ליה דיו בכה"ג אמאי אצטריך אחוזתו

דף ק"י ע"א גמ' אי דאיכא טהורין וכו' פי' רש"י בההוא משמר ועיין מהרש"א ז"ל ועיין ביומא דלל"ק לא פליגי אלא בדליכא טהורין בההוא בית אב ומדנקט הגמ' בית אב ולא נקט משמר שהוא של כללות השבוע נראה דאי ליכא בההוא משמר לא מהדרי' אמשמר אחר אף לר"ש וכפירש"י. אך מדברי הר"מ ז"ל בחיבורו לא משמע כן ע"ש וללישנא בתרא אמרי' שם דאפי' איכא טהורין בההוא בית אב לא מהדרי' ולהאי לישנא י"ל דר"ש דוקא בההוא בית אב הוא דפליג וא"ש פירש"י בלישנא בתרא

דף קי"א ע"א גמ' אמר פסול קודם שחי' וכו' עיין בפי' רש"י ז"ל במתניתין

תוס' בד"ה אמר וכו' פסול קודם שחיט' וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ונ"ל דאי הקריב אשם קודם שקבל הכסף הו"ל פסול למפרע משעת הבאת האשם דנהי דכל עוד שלא הקריבו איתיה בתקנתא דקבלת הכסף מ"מ כי לא עביד תקנתא פסול למפרע ומקרי פסול קודם שחיטה ועיין בתוספות שם בזבחים מה שתירצו בזה ובקושיתם לא נקטו אלא פסול דקודם זריקה ע"ש

ע"ב גמ' רצה מזה גובה וכו' ק"ל לקמן דף קט"ו ע"א בעובדא דנרשאה אמאי לא שקיל כל הק"ך מנרשאה כמו הכא וי"ל דש"ה דמן הדין שקיל מריה דספרא מלוקח ב' בלא דמים ולוקח ב' חוזר על לוקח א' ולוקח א' אינו נוטל מגנב אלא פ' ולכך אע"פ