משמרות כהונה חלק ב לד

כאן דתק"ל בפ' הניזקין מתני' אברייתא גופה בלא עולא ע"ש ולק"מ דרישא ודאי ס"ל יאוש לא קני והקדש מהני ע"י שינוי רשות ולא חייש תנא למצוה הבאה בעבירה כמו לרב יהודה והגמ' דקאמר שם ואי אמרת יאוש לא קני אמאי חייב כרת ע"כ דל"ד דהא יאוש ושינוי רשות הוא אלא דהכוונה לא קני לגבי מצוה דהוי מצוה הבאה בעבירה ומה שתי' דתנאי היא לא נהירא דא"כ מאי פריך לעולא ואי פריך דלימא תנאי היא הא ודאי תנאי היא לקמן בפ' הגוזל לפום סברא דהשתא דלא ס"ל כפיר"י בסמוך

ע"ב גמ' דתניא יכול גנב וכו' ת"ל תחתיו וכו' לקושטא דמילתא דכתיב שור ושה בסיפ' תחת שניהם מיותרין דהול"ל לשור לשה ודרשינן תרווייהו למעוטי נגידין גבי שור וגבי שה אבל לעיל בתשלומי תשעה לא מייתר אלא חד תחתיו כדקאמר הגמ' וסגי בחד תחתיו למעוטי נגידין כבקר וצאן משום דכיון חד תשלומין סגי בחד אבל הכא בברייתא שני תשלומין וצריכי תרי מיעוטי. אך אכתי קשה דבמסקנא דקאמר נכתוב ה' בקר תחתיו הא לא מייתר כיון דלא כתיב שור בסיפא וליכא השתא למעוטי נגידין בשור וא"כ מאי שור דסיפא למ"ל הא אצט' כי היכי דאייתר תחת למעוטי נגידין בשור ע"כ נר' דמיעוטא דנגידין לאו מייתורא אלא ממשמעותיה דאף דאתא קרא לגופיה שמעי' מניה נמי למעוטי נגידין

שם אלא שור דסיפא ושה דרישא וכו' לקמן דף ע"ז ע"ב אמרי' או לרבות את הכלאים ופי' רש"י דאמרי' שור דסיפא ושה דרישא מיותרין הלכך או נמי מיותר ע"ש נראה דבא ליישב מאי דקשה הא אצטרי' או דלא בעי' עד דגנב תרווייהו לכך כ' דשה גופיה מיותר וכיון דכתיב שור לחודיה ידעי' דלא בעינן תרווייהו וק' דהא מ"מ אצטריך שה דרישא למימר דלא נילף משבת וכיון דכתיב שה ע"כ לכתוב או דאי לאו או הו"א דבעי' עד דגניב תרי וטבח או מכר חד ומשייר חד וכדפריך הגמ' לעיל מזה ונ"ל דס"ל דבשור דסיפא לחוריה סגי לאשמועי' דלא נילף משבת והגמ' דנקט שה דרישא לא נחית אלא דאיכא ייתורי בקראי ואי שה כולה לכלאים וניחא קושית התוס' בד"ה שור וכו' ולפי דבריהם צ"ל דסוגיא דלקמן דאמרי' או לרבות כלאים אזלא כמ"ד וי"ו לחלק ואייתר או לרבות את הכלאים. והנה בתוס' ר"פ ז"ל הק' במאי דאמרי' הו"א בעינן לשלומי ט' לכל אחד דא"כ שה. למ"ל ותי' דשה למעט עופות טמאים ע"ש ותי' זה לא יתכן לפמ"ש התוס' בר"פ אותו ואת בנו גבי או א"ב דאי לא ילפי' בהמה טמאה משבת לא ילפי' גם חיה ועוף ע"ש דלפ"ז ה"נ כי לא ילפי' עופות טמאים לא ילפי' נמי חיה ועופות טהורין ולדידהו ק' קושית ר"פ למ"ל שה ועפי"ה י"ל דשה אצט' לכלאים מיהו הא ליתא דכי ילפי' משבת גם כלאים יש ללמוד משם. ומ"ש מהר"ם לובלין ז"ל בקושיא הלזו ע"ש אין נראה דכיון דילפי' שור משבת שור דכתיב בקרא כולל הכל ועליה כתיב תשלומין ה' בקר וד' צאן באופן דלמ"ד התוס' דפ' אוא"ב ק' שה למ"ל ועוד ק' דלר"ש דס"ל לקמן שחיטה שאינה ראויה ל"ש שחיטה וממעט טריפה מטעם זה יש למעט טמאה וא"כ לדידיה בלא"ה ידעינן דלא ילפי' משבת דהא וטבחו אשור כתיב וכיון דשור אינו כולל גבי טביחה גם אמכירה אינו כולל ועוד דאתקש מכירה לטביחה לקמן וא"כ ק' לר"ש למ"ל שור דסיפא ושה דרישא ועוד מדנקט הגמ' מה להלן חיה ועוף וכו' ולא נקט בהמה טמאה משמע דניחא ליה למנקט גם אליבא דר"ש ולפ"ד התוס' אליבא דר"ש לא פריך מידי ועיין בפ"ק דכריתות דף ד' ע"א ע"ש. ובמאי דקאמר הגמ' ודילמא דגניב תרי וטבח חד ומשייר חד איכא למידק א"כ לאיזה ענין חלקה התור' ה' בקר אשור וד' צאן אשה כיון דתרווייהו אגניבה אחת קיימי הול"ל ה' בקר וד' צאן תחת השור ותחת השה וי"ל דנ"מ אם הודה על אחד מהן ודוק

דף ס"ח ע"א שם ואי ס"ד יאוש קני וכו' ועיין בתוס' ר"פ ז"ל שהק' נוקמה בנתיאשו בעלים בבית לוקח דהו"ל יאוש ושינוי רשות ותי' דשינוי רשות ואח"כ יאוש לא קני ע"ש והוא תימה דהקושיא במ"ע דלרב קיימי' דיאוש גרידא קני ומאי פריך לרב נוקמה בנתיאשו ביד לוקח ואף דבעי מיהא להחזיר דמים מ"מ מקרי שפיר אינה חוזרת וגם נשתרש בחטא כיון דאינה חוזרת בעינה ועוד דלרב ס"ל שינוי רשות ואח"כ יאוש קני אפילו בלא החזרת דמים לקמן בדף קט"ו ע"א לאוקמתא דר"ז ע"ש וצ"ע

ע"ב שם גזל ולא נתיאשו וכו' הדרישה ז"ל בס"ס שנ"ג הוכיח מכאן כס' הרא"ש ז"ל דאם קדש בגזל אחר יאוש הוו קדושין לחומרא מדרבנן דאי לא הוו קדושין כלל ה"נ א"י להקדיש והו"ל לר"י לאשמועי' גם לאחר יאוש ושוב דחה דמאי דנקט ר"י לפני יאוש תימה דאי לאחר יאוש לא הוי הקדש אלא מדרבנן אמאי אינו חייב ד' וה' הא מדאורייתא רעהו הוא דבכה"ג אזלי' וכ"ש לפי מה שדחה דלא הוי הקדש כלל אלא ע"כ דהוי הקדש מדאורייתא דהוי יאוש ושינוי רשות ושינוי השם כדמוכחא כולה סוגיא ודברי הרא"ש ז"ל בענין קדושין בגזל דידה איירי כמ"ש ח"מ וב"ש ז"ל באה"ע סי' כ"ח

תוס' בד"ה הוא וכו' דאפקינהו רבנן וכו' ואוקמוה ברשות זה וכו' עכ"ל לא היו צריכין לומר ואוקמוה ברשות זה אלא באפקינהו רבנן סגי דאז לא יש לו לבעליו זכיה יותר מאחר והוי הקדש דכל אדם יכול לחלל מהאי טעמא כמ"ש בדבור זה אלא דניחא להו לאוקמו' גם לרבנן דצנועין דא"י לחלל דבר שאינו ברשותו ולהכי כ' דרבנן אוקמוה ברשות זה ומ"מ שמעי' מדבריהם דהפקר ב"ד הוא דהפקירו מזה ואוקמוה ברשות זה דלא כה' מח"א ז"ל בה' משיכה סי' ב' עיין שם

דף ס"ט ע"ב גמ' לאו אמר ר"מ מעשר ממון גבוה וכו' מכאן ק' עמ"ש רש"י ז"ל בפ' חלק דף קי"ב אהא דאמר ר"ח מחלוקת בירוש' אבל בגבולין לד"ה עיסת מע"ב פטורה ופירש"י לחד לישנא דבגבולין כ"ע ממון גבוה ע"ש ובשמעתין לענין פדיה איירי דבגבולין הוא ודוקא לר"מ קאמר ועיין להתוס' בקדושין דף נ"ג ע"ב ע"ש ושו"ר להשע"ה ז"ל בה' אישות שעמד בזה ע"ש מ"ש ועיין במקובצת במציעא דף צ' ע"א ע"ש

פירש"י בד"ה ור"י וכו' ואי קשיא וכו' שמא יבקע וכו' עכ"ל הא דלא כתב דיש לחלק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים כדמחלק בגמ' בפ"ג דגיטין ע"ש נראה במ"ש התוס' שם בד"ה ר"י שהק' לס"ד דל"ל לר"י ברירה א"כ אחין שחלקו לקוחות הם ור"י קנין פירות לאו כקנין הגוף וא"כ ל"מ דמייתי בכורים אלא חד בר חד וכו' ותי' דר' יוחנן