משמרות כהונה חלק ב לב

דע"כ כל רבוייא מדלא כתבינהו להני כללי גבי האיך וכו' ע"כ דכל רבוייא אפי' למ"ד כללא בתרא דוקא ולכך צ"ל דברייתא דנקט כלל ופרט לפי ששגורה וכו' כמ"ש התוס' ז"ל בד"ה אלא וכו' ע"ש

תוס' בד"ה מי וכו' הא איכא שהנדבה באה מן המעשר וכו' עכ"ל נ"ל ליישב דבנדב' גופה מצינו דאינה באה מן המעשר כגון דאמר הרי עלי עולה ע"מ שלא אתחייב באחריותה דנדבה הוי כדאי' בפ"ק דר"ה דף ו' ע"א ע"ש ובכה"ג ודאי אין באה מן המעשר כיון דאמר עלי

בא"ד שנויה במס' קינין וכו' עכ"ל ובזה ניחא דנקט במתני' שם עולה ולא נקט שלמים דקתני איזהו נדר הרי עלי עולה וכו' וכן הגמ' שם בפ"ק דר"ה קאמר כגון דאמר הרי עלי עולה וכו' ואל זה כיוונו התוס' שם בד"ה איזהו נדר דכ' מתני' היא במס' קינין ע"ש

דף ס"ג ע"א גמ' והא גבי מעשר וכו' יל"ד נימא דגם במעשר כל רבוייא ומאי דנקט כלל ופרט משום דשגורה היא וכמ"ש התוס' בד"ה אלא אברייתא דכפל וי"ל דא"כ כל הני פרטי דמעשר למ"ל דבתרי סגי דהא ליכא למעט אלא כמהין ודגים אלא ע"כ כלל ופרט ואצט' לכולהו פרטי דאי כתיב בקר הו"א כעין הפרט דקרב לגבי המזבח וכן יש למצוא בכולהו ולכך אצטריך כולהו ולעולם לא ממעט אלא כמהין ודגים:

שם על כל דבר פשע למ"ל ש"מ רבוייא הוא וכו' מוכח מזה דכל דרבוייא היינו כל דבר פשע וכן הוא מוכרח דאי מכל אבידה ק' כל דבר פשע למ"ל ועיין להרע"ב בפי' משנתנו ולהתי"ט ולרש"י בחומש וע"ש ברא"ם ז"ל

תוס' בד"ה רעהו וכו' ולמסקנא דנפיק כפל ושבועה וכו' עכ"ל הר"ם בפ"ב מה' גניבה כ' דהקדש וגוי ממעטי מרעהו וכ' ה"ה ז"ל דמסברא הוא דגוי והקדש כי הדדי נינהו ע"ש ולפ"ד התוס' י"ל כיון דכפל ושבועה כי הדדי נינהו מהשתא איכא תרי רעהו גבי כפל ושבועה ומייתורא מוקמי' חד מנייהו לגוי ועיין מהרש"א ז"ל לעיל דף נ"ג ע"ב בד"ה איפוך ולהתוספות בשבועות דף מ"ב ע"ב בד"ה על ולמהרש"א שם ע"ש. ודע דשמעינן מדברי התוס' דאפי' קדשים שחייב באחריותן ל"מ לגלגל עלייהו שבועה מדלא תי' בגלגול כמ"ש לעיל גבי קרקע ושטרות אבל מדברי הרא"ש ז"ל בפ' שבועת הדיינים נר' דמצי לגלגל גם אהקדש דאכל הנך דתנן במתני' דאין נשבעין עליהן כ' דע"י גלגול נשבעין ע"ש ועיין לטוש"ע סי' ש"א

בא"ד דגבי הקדש נמי שייך לשון איש וכו' עכ"ל דבריהם סתראי למ"ש לעיל דף נ"ג ע"ב בד"ה איפוך וכבר נרגש מזה מהרש"א ז"ל שם ונ"ל דשאני הכא דאיש לאו יתירא היא דלמעוטי בית הגנב וכיון דלאו יתירא אין למעט ממשמעותא דשם איש נופל גם אהקדש לפעמים אבל לעיל דיתירא היא ע"כ למעט הקדש אתא וקרא איש הידוע קאמר. ובזה ניחא גם מה שמק' ע"ד התוס' דזבחים דף ק"ג קאמר עולה איש ולא של הקדש וכו' ע"ש דלההוא תנא איש יתירא. הר"ם בפ"ב מה' גניבה מצריך תרי קראי דרעהו ואיש עיין שם להלח"מ ז"ל

בד"ה למ"ל וכו' וי"ל כסף וכלים אצט' וכו' עכ"ל הק' לובלין ז"ל כללי דכי יתן ולשמור למ"ל ותי' דאצט' לגלויי דכל רבוייא ע"ש ולפ"ז יש לתרץ קושייתו הא' שהק' נימא דאי כ' הני פרטי שם לא ידעי' דרשא דמה כלים ע"ש דאי קראי דכפל לכללי ופרטי למ"ל כללי דשבועה מיהו עיקר דבר זה שכ' דאצטריך לגלויי וכו' ליתא דאכתי ק' לשינויי' קמא דכל רבוייא בכ"מ למ"ל כללי דשבועה אלא ע"כ דאיכא בהו שום דרשא

בא"ד ואפי' היכא דנשבע ע"י גלגול וכו' עכ"ל עיין במ"ש מהרש"א ז"ל ונ"ל דהתוס' בסמוך כ' דדבר שאינו מסויים דנ"ל משלמה היינו חצי רמון ודבר שבמשקל נ"ל מכי הוא זה דגבי שבועה כתיב ותרי מיני אלו דבר שאינו מסויים מקרו והשתא מ"ש התוס' וכן הא דממעטי דבר שאינו מסויים בין לענין שבועה וכו' אשני מינין אלו קאי וכולל גם דבר שבמדה דגבי שבועה כתיב דגם מכפל מפטר ונ"מ דאפי' ע"י גלגול וכמו ההיא דמה כלים שנים דכתבו קודם זה

עו"ש גמ' חד למעוטי קרקע וחד למעוטי עבדי' עיין להרשב"א ז"ל בחי' ובדבריו מתייש' שפיר מה שק' בדברי הר"ם בפ"ב מה' גניבה שכ' טעם העבדים משום דהוקשו לקרקעות דהוא נגד הסוגיא ועיין לה' גד"ת דף קפ"ז ע"ש

ע"ב פירש"י בד"ה או אינו אלא לדין לפירעון וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל כיון דחייב הקרן היכי מחייב כפל ע"ש הן אמת דבגמ' לעיל דף נ"ז ע"א דייק הכי דכיון דמחייב בקרן ל"מ כפל מ"מ נר' דה"ט משום דלא מחייב כפל אלא בשבועה וכיון דחייב הקרן לאו בר שבועה הוא והיינו למסקנא דבעי' שבועה אבל השתא דאמרי' או אינו אלא לדין ובעי' לחיובי כפל בלא שבועה אה"נ דאפי' מחייב בטענת גנב בקרן מחייב כפל כי באו עדים שהוא גנבו ומ"מ דעת מהרש"א דסברא בעלמא היא דל"מ בכפל היכא דמחייב בקרן ולאו משום שבועה וע"ש שכ' דגזיר' הכתוב היא כאן ע"ש ולכאורה ק' לפי"ז מאי פריך הגמ' לעיל דף נ"ז וכן שמעתי מק' ונ"ל דדוקא השתא דבעי' לחיובי בלא שבועה הוא די"ל דגזרת הכתוב היא אף דהוא הפך הסברא אמנם לפום קושטא דמילתא דבעי' שבועה בטענת גנב בפקדון כי מרבי' טענת גנב באבידה ודאי דכוותה מרבי' דבעי' שבועה וכיון דבעי' שבועה לא שייך לחיובי כפל במקום שחייב בקרן ולעיקר קושית מהרש"א דגנב גופיה למ"ל ע"ש י"מ דל"מ למילף מטוען טענת גנב משום דאין עונשין ממון מן הדין כמו שצדדו התוס' בריש מכילתין והגמ' בסמוך הומ"ל מטעם זה וחד מנייהו נקט. מיהו מגמ' לקמן דף ס"ד סוף ע"ב נראה דלימוד זה אמת דבשבועה ילפינן מטענת גנב ואם ד"ז אי עונשין ממון מן הדין תליא בפלוגתא דעונשין מן הדין בעלמא יש לקיים דבריהם ודוק

דף ס"ד ע"ב גמ' משום דאית ליה פירכא ק"ק אמאי הוצרך לזה בפשיטות הו"ל לשנויי דמאי דכתיב המצא תמצא כי היכי דאייתר חמור לדבר שאין מסויים לס"ד וגנב' וחיים לכדרב למסקנא וי"ל דא"כ הו"ל להברייתא לפרש ד"ז אבל בהאי פירכא דקאמר י"ל כמ"ש התוס' בד"ה א"ה

שם א"ה שה למ"ל וכו' מקשים נימא דאצטריך שה לדרוש עוד כו"פ וכלל למעוטי קרקע ועבדים ושטרות לאשמועי' דגם בשבועה לא ישלם דאי מכו"פ וכלל דשור הו"א היינו בלא שבועה אבל בשבועה ילפי' מטענת גנב להכי אצט' ייתורא דשה למידרש כו"פ וכלל