משמרות כהונה חלק ב רה

תנא דפליג עליה דר' בהאי ס' ולמימר כאן עשו ס' ידיעה וכו' ועכצ"ל כן דאי לה"כ תיק' נימא טעמא דר"י דלא מוקי לה לההיא דחלב כר"ל משום קו' חטאת באשם בעי למיקני כדפריך הגמ' בכריתות די"ח אר"ל ואסיק בקו' ע"ש אע"כ כמ"ש

דף כ' ע"א בד"ה איסר וכו' ואם לאו שלא הזכיר אכילה אלא אמר הרי עלי זה כזה פטור וכו' עכ"ל ר"ל פטור לגמרי דאפי' נדר לא הוי דהא לא אמר אלא זה כזה והככר הראשון שהתפיס בו מושבע הוא עליו ולא נדור אבל לאוקמתא דרבא דלא מיירי בהתפסה ואם לאו נדר מיהא הוי ול"ק מ"ש מהרש"א ז"ל

ע"ב בד"ה כל וכו' איפכא דלחומרא מקשינן וכו' עכ"ל מק' מדאמרי' בסנהדרין דנ"א ע"ב כי תחל יכול אפי' חללה שבת ת"ל לזנות וא"כ מדאצט' לזנות ע"כ דמוזהרת על חלול שבת והיכי מ"ל איפכא וע"ש בגמרא דמוקי לה כר"ש דשריפה חמורה ולרבנן ע"כ דאתא לזנות לדרשה אחריתי

בא"ד כל שישנו בהשחתה וכו' עכ"ל מק' דא"כ למ"ל היקש' כלל הא מצות ל"ת הן ונשים חייבות מדר"י ולק"מ דס"ד משום דכתיב פאת זקנך ולא זקן אשתך וכן מוכח בשמעתא דקידושין שם ע"ש

בא"ד וכ"ת ה"נ א"כ בספ"ק דביצה וכו' עכ"ל אין להק' דילמא מדרבנן אסור די"ל דאין סברא דגזרו רבנן אלא בכלאים דאורייתא אבל בכלאים דאפי' לאנשים ליכא איסור אלא מדרבנן ודאי דל"ג בנשים וא"כ לוקמה התם בכלאים דרבנן כגון להכריעו תחתיו וכיוצא וע"ש בגמ'

דף כ"א ע"א גמ' ואבע"א כשם שמביא קרבן וכו' ק"ל דהשתא משמע דמדבור א' נאמרו נ"ל וא"כ למ"ל לקמן דכ"ו למדרש טעמא דרע"ק דמחייב לשעבר מרבויי ומיעוטי ולפ"ד הקו' שכ' בתי' קמא דהשתא חזר וכו' ניחא אבל לפ"ד הריטב"א ז"ל שכ' דאכתי קאי א"כ גם אבע"א אזל' כן וי"ל דבריית' דדבור א' פליג' אההיא ברייתא דדריש רבויי ומיעוטי וניחא לפ"ז מה שהק' התו' לקמן דכ"ה בד"ה רב די"ל דרב דריש כללי ופרטי והכא שאני דנ"ל מדבור א' נאמרו גם ניחא פסקי הר"מ דבעלמא פ' דמ"ד כללי ופרטי ופ' כרע"ק דמחייב לשעבר וכבר עמד ע"ז הפר"ח בי"ד סי' פ"ד והלח"מ בה' שבועות ע"ש ועפי"ה ניחא דאפ' דפ' כרבין גם לרבין אצט' ההיא דדבור א' כמ"ש התו' כאן והגמ' לעיל ד"ה ע"א דקאמר השתא דר' דריש כללי ופרטי ק' שבועות אזיל כתי' קמא דהכא אבל לפום אבע"א כיון דלא אתא היקישא אלא לקרבן בע"כ דלא דרשי' הכא כללי ופרטי אע"ג דבעלמ' דרשי' כללי ופרטי

שם אימא נשבע ומחליף וכו' לפ"ז ברישא הו"ל למיתני שבועת שוא נשבע להחליף דהיינו אכלתי ולא אכלתי והריטב"א כ' דל"ג את הידוע לאדם בברייתא אלא נשבע לשנו' והיינו נשבע להחליף ע"ש וכ"נ מפירש"י שלא פי' לשנות את הידוע על איש שהוא אשה אלא לקמן במילתא דרבין ומתני' דלקמן דכ"ט דקתני איזהו שבועת שוא נשבע לשנות וכו' על העמוד של אבן וכו' ל"ק לר"ד מדלא קתני אכלתי ולא אכלתי די"ל משום סיפא דקתני זוהי שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור ואלו אכלתי ולא אכלתי חייב קרבן אפי' לר"ד דהא לקמן בסמוך מוקמי' לה כרע"ק דמחייב לשעבר

שם אשכחן שבועת שוא שבועת שקר מנ"ל וכו' מכאן ק' אמ"ש הרדב"ז ח"א סי' קנ"ד שנשאל למה לא נכתבה שבועת שקר בעשרת הדברות והשיב דשוא כולל הכל וראיה מדאמרי' ר"פ שה"ד הוי יודע שכל העולם נזדעזע בשעה שאמר לא תשא ע"ש ודבריו לא יכונו אלא לרבין דאמר אכלתי ולא אכלתי שוא אבל לרב דימי הרי הגמ' פריך שקר מנ"ל ודפרק שבועת הדיינין היינו משום דאמרי' לשוא ב"פ אא"ע וכו'

בתוס' בד"ה חוץ וכו' והא לא תיק' דהכא קאמר ר"י וכו' עכ"ל כן איתא בגמ' להדי' בפ"ג דמכות די"ו ע"א ע"ש

ע"ב גמ' ואי ס"ד בעלמא כר"ש ס"ל למ"ל לצרף וכו' מכאן ק' למ"ש התו' בע"א דס"ח דר"ש דוקא בעיניה הוא דכ"ש למכות וכבר דשו בו רבים ועיין מ"ש בחידושים שם בע"א בישוב קו' זו

בתוס' בד"ה ומה ראית וכו' דטפי הו"ל לאוקמ' כולה כרי"ש וכו' עכ"ל הק' מהרש"א נימא דהכי פריך נוקמה כולה כרע"ק ורישא לפטור אכלתי ולא אכלתי ממלקות וסיפא לחייב בקרבן ע"ש והוא תימה דאי רישא לפטור אכלתי ולא אכלתי ממלקות היינו משום דהוי לאו שאב"מ וא"כ אוכל ולא אכל פטור ממלקות והיינו פירש"י גופיה וכבר כ' דלשון מה ראית ל"מ הכי ומיהו בגמ' גופיה ק' אמאי ל"פ נימא לפטור אכלתי ולא אכלתי נמי ואמאי פריך ומה ראית וכו' אך מהרש"א לא הק' כן

בד"ה והיכן מצינו במדבר וכו' כיון דחמיר וכו' עכ"ל עיין פירש"י במתני' ולפ"ד התו' הגמ' דקאמר א"ד ה"ט כיון דמפרש וכו' ומ"ל א"ד ה"ט משום דחמיר משום דמדבר ומביא קרבן וכו' ולפירש"י במתני' ניחא

בד"ה ולא וכו' וזדונו בכרת לא הוי אלא בכזית וכו' עכ"ל עמ"ש בחידושי' בכריתות דכ"ב ע"א ע"ש

דף כ"ב ע"א גמ' רמ"א קונמות כשבועות וכו' דס"ל ב' קונמות אין מצטרפי' ק"ל הא ר"מ ס"ל בפ' השוכר את הפועל דס"ז ע"א דכל איסורין מצטרפין זע"ז שנאמר לא תאכל כל תועבה ואפילו ב' איסורין מחולקין מצטרפין כ"ש ב' קונמות דשם א' הן ולמאי דמוקי לה רבינא לקרבן י"ל דל"ק ר"מ התם אלא למלקות אבל לאוקמתא קמייתא דמוקי לה למלקות ק' וי"ל דדוקא באיסור הבא מאליו הוא דס"ל מצטרפין אבל הכא איסור הבא ע"י עצמו הוא וא"ש לפ"ז מ"ש המש"ל בפ"ד מה' שבועות במתני' דר"פ קדשי מזבח דקתני ק"מ וקב"ה מצטרפי' זע"ז ע"ש די"ל דשאני הקדש כיון דאסור לכ"ע מיקרי הבא מאליו כמ"ש התו' לקמן דכ"ד ריש ע"א ועי"ל דמ"ש שם מצטרפי' היינו ללקות משום לא תאכל כל תועבה ולא ללקות משום לאו דאיסורין גופייהו וכה"ג כ' התו' בפ' התערובת דע"ח ע"א בקרא דלא יאכל כי קדש הם ע"ש

ע"ב בתוס' בד"ה ואבע"א וכו' ותימה כיון דאיכא סברא למ"ל קרא וכו' עכ"ל אע"ג דהסברא אינה אלא מדאמרי אינשי והיינו בשבועות דאזלינן אחר לשון ב"א וא"כ איצטריך קרא לשאר איסורי תורה דלא אזלינן אחר לשון ב"א אלא אחר לשון תורה מ"מ כל שלא מצינו הוכח' דלשון תורה לחוד אזלינן אחר לשון ב"א ומסתמא אמרינן דשוין הן לשון ב"א ול"ת וראיה לזה דר"י לא נ"ל בכל איסורין שתיה בכלל אכילה אלא מסברא כמ"ש התוס' בסמוך