משמרות כהונה חלק ב רד

ידו אטו גופו דפלוגתא דתנאי היא ועי"ל דלמ"ד לא שמה ביאה כיון דבגופו ליכא איסור אלא מדרבנן בידו אפי' איסור דרבנן ליכא אבל למ"ד שמה ביאה ידו וגופו חד דינא אית להו ולא כתב הר"מ דבהכניס ידו אסור מדרבנן אלא בדרך ביאה כיון דבגופו אסור מדאורייתא אבל בדרך גגין שרי בידו

בתוס' בד"ה צריך וכו' בטימא עצמו בשוגג וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ולפ"ד ק' אמאי הוצרכו להוכיח דלא מיירי בהיתרא שלא יטמא עצמו מגמ' דנזיר הו"ל להוכיח משמעתין גופה דע"כ לא מיירי במזיד מבעיא דר"א וי"ל דכוונתם ליישב מאי דק' מאי מבע"ל לרבא הא כיון דבקרא בטומאת עזרה כתי' קרבן ומלקות ואתיא הילכתא דבעי' שהייה ודאי סתמו דבכל גוונא מיירי וע"כ כ' דע"כ לאו בכל גוונא מיירי דבהתרו בו בשעת טומאה לא בעי שהייה ולהכי מבע"ל לרבא כיון דלאו בכל גוונא מיירי שמא דוקא לקרבן נאמרה וכל זה לפ"ד מהרש"א אבל בעיקר דברי התוס' י"ל דמ"ש בטימא בשוגג הוא לפום פי' ב' שכ' לקמן דבעיא דר"א למלקות אבל לפי' הא' דר"א לקרבן אה"נ דאתיא בעיא דרבא אפילו במזיד וכל מאי דכ' בדיבור זה הוא לכל הפי' דבעיא דרבא בשוגג א"ש לכל הפי' וגם לא מיירי שהתרו בו בשעת טומאה הוא לכל הפי' ועיין להמש"ל בפ"ג מה' ביאת מקדש דין כ"א ע"ש

בא"ד דקאמר התם וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל בס"ד ולפ"ד לא היה צריך לאוקמה התם בבא חבירו ופרע המעזיבה אלא אפי' הוא עצמו פרע את המעזיבה ועיין בתוס' שם

ע"ב בד"ה ואין אוכלין וכו' כדאמר בפרק איזהו מקומן עכ"ל ע"ש בגמרא ותראה שדבריהם צ"ע וכבר עמד ע"ז ה' דרך המלך ע"ש ועיין לה' ח"ן שם מ"ש ליישב דבריהם ומ"מ הי"ל להתוספות למינקט דבריהם במאי דתניא אין שוחטין דאתי' ככ"ע

בד"ה אין שוחטין וכו' גגין ועליות לא נתקדשו וכו' עכ"ל מכאן מוכח דגגין ועליות לא נתקדשו אפי' בקדושת ירושלם דהא קדשי' קלים נאכלין בכל העיר דלא כמהרש"א בפ"ב דמכות די"ב ע"א שכתב דדוקא בקדושת העזרה הוא דלא נתקדשו אבל בקדושת ירושלם נתקדשו ע"ש ועיין להמש"ל

דף י"ח ע"א בד"ה דאי ס"ד וכו' מדכתיב ואל אשה בנדת טומאת' וכו' עכ"ל ק"ק אמאי לא מייתו קרא דלעיל מניה ותהי נדתה עליו דמניה נ"ל לקמן עשה וי"ל משום דמההוא קרא לחודיה י"ל דרבא לית ליה דחזקיה וליכא לאוכוחי אלא הצירוף מתני' דקתני זוהי מצות עשה דע"כ מקרא דנדתה עליו הוא דנ"ל אבל קרא דלא תקרב מדמחייב קרבן ע"כ דדרשינן לא תקרב כמ"ש התוס' לקמן

בד"ה לעולם וכו' וה"ה דהומ"ל בסמוך לוסתה ואפרישה עכ"ל לפמ"ש מהרש"א בשם המלחמות דהוי מזיד אכניסה ע"ש א"ש דל"מ לאוקמה בסמוך לוסתה אפרישה דכיון דהוי מזיד אכניסה אפרישה לא מחייב דלא הוי שב מידיעתו דכ"ש הוא ולא דמי לאי מזיד אפרישה דהוי שב מידיעתו אכניסה דהתם יצר אלבשיה וכמ"ש התוס' בד"ה אי כת"ח ע"ש

ע"ב גמ' אשר חטא והביא אמר רחמנא וכו' עיין בהוריות ד"ה ע"א ע"ש

תוס' בד"ה אלמא וכו' וי"ל הא דאוקים וכו' משום דסבר משמש מת וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל אע"ג דאביי הוא דס"ל חייב ב' מ"מ רבא משני הכי אליבא דאביי לפי סברתו דרבא דס"ל פטור ע"ש וא"צ לזה דרבא גופיה אמר לעיל משמיה דרב הונא חייב ב' ואליבא דנפשיה משנו

בד"ה לא וכו' מידי דהוה אפסח ומילה עכ"ל עיין להתוס' בר"פ השוחט ומעלה

דף י"ט ע"א גמ' אלא לא שנא פירש"י ופטור והיינו משום דכיון דסברא דר"א לא מכרעא הדרי' לסברא דהרי העלם מקדש בידו דהיא סברא טפי כדמשמע לשון אדרבא אך בגמ' דשבת ד"ע א"א לפרש כן וע"ש במהרש"א

בתוס' בד"ה פרט וכו' מיהו תימה אמאי אצט' בה וכו' עכ"ל ואיפכ' אמאי אצט' שמואל מלאכת מחשבת ת"ל מבה ל"ק די"ל משום ר"י דדריש בה לדרשא אחריתי נקט טעמא דמלאכת מחשבת ועיין להתוס' בסנהדרין דס"ד ע"ב שכ' דאצט' מלאכת מחשבת לפטור אפי' נהנה ולפ"ד אלו ל"ק קו' ב' שהק' כאן אי טעמא דנהנה עיקר למ"ל למיפטריה ממלאכת מחשבת

בא"ד ומ"ש בקו' כאן מתעסק היינו נתכוון לחתוך התלוש וחתך המחובר ואיזהו חייב נתכוון לחתוך וכסבור שהוא תלוש ונמצא מחובר וכו' עכ"ל כצ"ל ותיבת את זה וחתך זה נמחק וכ"ה בפירש"י וכ"נ מדברי מהרש"א. ומ"ש מהרש"א דקאי אתחי' דברי רש"י דלפ"ד אפילו נתכוון למחובר ע"ש א"צ דכיון דרש"י אדרשה דבה קאי ולפ"ד נתכוון לזה וחתך זה לאו מבה נפיק אלא מטעם מלאכת מחשבת

בד"ה הרי העלם מקדש וכו' אבל חטאת קבועה חייב עכ"ל עיין במהרש"א ז"ל וק"ל על ס' ר"ת מדאמרי' לעיל ד"ד מני מתניתין אי רי"ש וכו' אי רע"ק וכו' ומשני לעולה רע"ק ומהן לפטור ומהן לחיוב ועוד משני למלקות ודחי דמתני' בקרבן משתעי ע"ש בסוגיא ולדעת ר"ת א"ש ככ"ע ומהן עולה ויורד ומהן חטאת וב' שהן ד' היינו ב' דכתיב בקרא דעולה ויורד ושהן ד' היינו חיוב חטאות גם קשה על ס' ר"ת לישנא דמהן לפטור שם והו"ל להתוס' לקבוע דבריהם שם ועיין להתוספות לעיל דף ז' ע"ב בד"ה בשוגג במ"ש דבטומאת מו"ק נמי ע"כ בשוגג ולא מתיידע ליה דבאתיידע ליה בר קרבן ולפמ"ש כאן י"ל בהעלם מקדש וכרע"ק ועיין עוד להתוס' לעיל דף ח' ע"ב בד"ה מה פנימי ודוק

ע"ב בד"ה עשו וכו' אבל הכא וכו' עכ"ל מה שהק' מהרש"א ז"ל דא"כ מאי פריך דר"י אדר"י ע"ש ל"ק דא"כ ע"כ דאיירי בחתיכה א' ס' חלב ס' שומן דאי חתיכה מב' חתיכות א"כ דמי לב' שבילין וא"כ ע"כ דהני תנאי ס"ל דלא בעינן גבי אשם תלוי חתיכה א' מב' חתיכות ומנ"ל לרבויי לומר כן נוקמה לב' שבילין כרי"ש דלא בעי ידיעה בתחילה כי היכי דלא לאוכוחי דהני תנאי ס"ל דלא בעינן חתיכה מב' חתיכות דלא כהילכתא

בד"ה כאן וכו' ודוחק י"ל וכו' עכ"ל הק' מהרש"א ז"ל דאמאי לא משני הגם דלעולם ס"ל לר"י עשו ס' ידיעה כידיעה והיינו טעמא דמוקי בהן בחלב דלא כר"ל משום דא"כ תק' דרשב"י אדרשב"י ע"ש ול"ק דמ"מ שמעי' מדרבי לפום אוקמתא דר"י דידיעת. ס' אין מחלקות מדקאמר כשם שידיעות ודאי משמע דידיעות ס' אין מחלקות לחטאות וא"כ מנ"ל לר"י דאיכ'