משמרות כהונה חלק ב רא

קרמו וכו' משום ט"י נקט קרמו ע"ש ה"נ נימא דמשום לינה נקט קדשו וי"ל הכא שאני דאם איתא ליתני ברישא משהוקדשו נפסל דהא בעי כניסה בתנור ליקדש קדושת הגוף

פירש"י בד"ה והמנחו' מנחת יחיד עכ"ל וכפי' בסמוך במתני' דהקומץ וכו' ונר' שהכריחו לזה מדקתני משהוקשו דמשמע שהקדישו' בפה ואי דצבור בלא"ה קדושים דמתרומת הלשכה הם וכדפירש"י בד"ה דקדושת מיהו ק' מדתנן התם גבי ב' הלחם ולחה"פ לישנא דמשהוקדשו וע"ש בפי' רש"י

בד"ה לב ב"ד מתנה וכו' מידי דצבור וכו' עכ"ל משמע דביחיד לא אמרינן לב ב"ד מתנה וה' מוצל מאש קצבי סי' ל"ב הק' מדאמרינן בפסחים דפ"א ע"ד דקתני שורפין לפני הבירה ופירש"י לב ב"ד מתנה הרי דאפי' ביחיד אמרי' כן ע"ש ונר' דפסח שאני כיון דאתי בכנופיא קרבן צבור מקרי כמ"ש רש"י שם בפסחים דס"ו ע"ב ע"ש וע"ל ועיין להתוס' שם בדפ"א ולהמש"ל בה' שקלים ע"ש ומו"ר תי' דהתם נמי עצי המערכה הם של צבור ולב ב"ד מתני עלייהו ליתנם ליחיד ודוקא כגון ההיא דהמקדיש נכסיו הוא דשלל רש"י דאין לב ב"ד מתנה

בתוס' בד"ה הוכשרו וכו' שתי הלחם וכו' עכ"ל ואין להק' בלא קדימה ת"ל דחולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש די"ל דהכא מדאורייתא או כחזרה ועיין להתוס' במעילה שם ד"ח בד"ה קרמו וכו' שדבריהם תמוהים ולהח"נ שם ולהתי"ט בהך מתני' ולה' בית דוד למהרד"ף ז"ל שם ע"ש

בד"ה הואיל וכו' ומדפסיל ט"י פסיל נמי לינה וכו' עכ"ל לשיטת רש"י צ"ל דה"ק מדפסיל ט"י מדאורייתא ש"מ קדושת הגוף קדיש א"כ פסיל ביה לינה מדרבנן כיון דקדיש קה"ג אבל מכתשת לא פסיל ט"י אלא מדרבנן ולכך לא פסיל לינה ועיין להתוס' שם מה שתי' לקו' רש"י ועיין למהרש"א שם מ"ש ע"ד ע"ש וי"ל דהא פשיטא להו דלא מיפסל בלינה קודם קידוש כלי מדקתני ברייתא נתנה במכתשת נפסלת בט"י ולא קתני לינה ולכך ל"ל דנפסלה בלינה מקודם וקידוש כלי דקתני אשארא ועיין למהרש"א ז"ל לעיל בד"ה אלא מעתה

בד"ה מ"מ וכו' תימא וכו' עכ"ל מבואר מדבריהם דלא ק"ל אלא על הגמ' בסוגיין דמסיק בקדושת הגוף היא אבל אי קדושת דמים לק"מ וי"ל על המש"ל בפ"א מה' כלי המקדש ועיין לה' המגיה שם ע"ש

בא"ד וי"מ דודאי לא היתה כ"ש וכו' עכ"ל לפ"ז צ"ל לדברי רש"י בשמעתין דע"כ קידוש כלי דקתני אינו מכתשת מדקתני קדשו בכלי ומכתשת אינו קידוש כלי אלא קדושת פה

בד"ה פר וכו' משום תקלה וכו' עכ"ל עמ"ש בי"ד סי' ס"ט דין י"ב ע"ש

ע"ב בד"ה אי הכי וכו' לכן נר' וכו' דקדשי ב"ה וכו' עכ"ל כת' מהרש"א ז"ל אף דקדושת דמים א"צ ללב ב"ד מ"מ שאני הכא דבעי העמדה וכו' ודבריו תמוהים דקושי' הגמרא היא ממצא אחרת נאה הימנה דחיה היא ובת העמדה והערכה ואכתי מאי קו' הא קדושת דמים היא ונר' כוונתו דפרה חמורה דבעיא העמדה והערכ' ול"ד לשאר קדושת דמים כגון מנחות וקטרת ומכח חומרא הוא דאתי עלה ויותר נראה לתרץ דפרה שאני משום דחטאת קרוי' רחמנא ולפעמים אית לה דין ק"מ כגון טריפות וכיוצא משום דחטאת קריי'

בד"ה משום וכו' לפי שאין פודין וכו' עכ"ל היינו לר"ל דס"ל לרבנן קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה ע"כ דטעמא דהך מתני' משום דאין פודין דדוחק להעמידה כר"ש אבל לר"י י"ל דטעמא משום העמדה והערכה

דף י"ב ע"א גמ' דילמ' שאני פרה דדמיה יקרים וכו' לשי' רש"י דלעיל דמסקנא דשמעתין דפרה ק"מ ניחא אבל לשי' התוס' בד"ה א"ה דמסקנא דפרה קב"ה ואביי דלא ק"ל ההיא דפרה אההיא דפר ושעיר דיוה"כ משום דפרה קב"ה ובקב"ה אמרי' לב ב"ד מתנה קשה אמאי לא דחי הכא שאני פרה דקב"ה היא

בפירש"י בד"ה והשני וכו' ומאן שמעת ליה דאמר וכו' עכ"ל הוצרך לזה לשי' בד"ה מקיצין דר"ש הוא דס"ל מקיצין אבל רבנן ס"ל אין מקיצין אפי' במותר תמידין דעולותיהן וא"כ מאי מייתי מהך דהכא דאע"פ דדעולה מקיצין בחטאת אין מקיצין נימא הא מנו רבנן דל"ל מקיצין אפילו בעולות ולהכי כ' מאן שמעת ליה וכו' ומאי דמייתי רבינא ממתני' דאשם ולא דחי דרבנן היא משום דהילכתא גמירי באשם קרב עולה כמ"ש התוס' ואמאי אינו קרב גופיה כדגמירי הילכתא ואפי' רבנן מודו וע"כ דאיכא למגזר אחר כפרה אטו קודם כפרה ואפי' אי גמירי רועה ע"כ דגמירי ניתוק לרעיה ולא ירעו עד שיסתאבו ועיין בתוס' וא"כ אמאי אינו קרב גופיה אחר הניתוק וע"כ משום גזירה מיהו ק' בפירש"י שכ' מאן שמעת ליה וכו' נימא רבי אלעזר היא דס"ל אין חטאת צבור מתה כדקתני ר"א ורש"א ירעו ונימא דס"ל לר"א כרבנן דאין מקיצין אפי' בעולות ועוד ק' הא ע"כ מתני' לא אתי' כר"ש דמתני' קתני מת א' מהן יגריל ויקריב א' מהן והב' ירעה ור"ש ס"ל הגרלה אינה מעכבת ובמת א' מהן יביא חבירו שלא בהגרלה כדאיתא בסוף כריתות ועיין להתוס' ביומא דס"ה ע"א בד"ה הוה ליה וצ"ע ודע דהר"מ בפ"ד מה' שקלים כ' דתמידין שלא הוצרכו נפדין תמימין ודמיהן יקרבו עולות לקיץ המזבח ע"ש משמע דגופיה לא יקרבו לקיץ המזבח וצ"ל דס"ל כפירש"י דהא דמקיצין ליתיה אלא לר"ש אבל לרבנן אין מקיצין בגופייהו ולמה שהקשתי נימא ר"א היא י"ל דרבא דמייתי מהך דהשני ירעה דגזרי' ס"ל כרב שם ביומא דהב' שבזוג א' קרב ולמאי דפריך הגמ' שם הא דיתיר מתה הא הו"ל כמפריש לאחריות רבא משני דר"ש היא כקו' התוספות שם ולא שמעי' לשום תנא דמפריש לאחריות מתה אלא ר"ש וא"כ ע"כ ר"ש היא ורש"י לא נקט אלא ההכרח דלא אתיא כרבנן

בתוס' בד"ה שאני וכו' תימה דהול"ל תקנתא דתמידין וכו' עכ"ל לפי מה שנר' מפירש"י בד"ה מקיצין דהא דמקיצין לא אתיא אלא אליבא דר"ש ניחא קו' התוס' הלזו דל"מ למימר שאני קטרת דל"ל תקנתא דמקיצין משא"כ בתמידין די"ל דר"י דאמר נפדין תמימין ס"ל כרבנן דאמרי דליכא תקנתא דמקיצין ודמיא לקטרת ולכך דחי בתקנתא דרעיה

בד"ה אשם וכו' ותימה וכו' ופי' בתוס' וכו' עכ"ל וצ"ל לפ"ז דההלכה כך נתקבלה כל שבחטאת מתה באשם קרב עולה והקרא חידש לן דמה שקרב היינו אחר רעיה

ע"ב גמ' אי דלא עביד תשובה זבח רשעים וכו'