משמרות כהונה חלק ב ר

בברייתא דן' דוסתאי שנעלם ממנו דברי התוס' לעיל ודברי מהרש"א כאן ע"ש

בד"ה אי עולין וכו' והר"ש וכו' עון המקריב וכו' עכ"ל ק"ק לפ"ז אמאי נייד הגמ' מלהקשות ליכפר ר"ח אדידיה ואדעולין דהיינו עון המקריב ולא היה צריך לנ"מ דנשבר הציץ וי"ל

בד"ה אמר קרא וכו' אפירכא קמייתא וכו' עכ"ל הוצרכו לזה לפי' הר"ש שכ' בד"ה אי עולין וכו' אבל לפי' קמא שכ' שם קו' מעיקרא ליתא

בד"ה הכא וכו' אהיקישא וכו' עכ"ל הא דלא ניחא להו כאן בתי' קמא שכ' בד"ה כדאמר משום דמאי דפריך בסמוך וכ"ת נכפרו אדיוה"כ היינו ע"כ משום היקישא דמועדיכ' וא"כ כיון דע"כ ר"ש אית ליה היקישא דמועדיכם לכך נקטו בפשי' אהיקישא

דף י' ע"א גמ' הא אמרי' אותה וכו' ק' נימא דמכפ' אדציץ או על עון המקרי' שהקריב בטומאה וי"ל דיליף ציץ מר"ח בג"ש הוי כאלו כתיב בציץ אותה ועון העדה ועיין בתוס' לעיל בד"ה אי מ"ש בשם הר"ש א"ו דיליף רגלים מר"ח דהוי כאלו כתיב אותה ברגלים ומ"מ לגבי יוה"כ אצטריך לדרשא דאחת דרגלים וכפור לגבי מאי דילפי מר"ח כי הדדי נינהו כמ"ש מהרש"א לקמן בע"ב ע"ש

פירש"י בד"ה ניכפרו וכו' הנעשה בחוץ וכו' עכ"ל משום דפנימי כתיב ביה אחת בשנה והתי' פשוט לכך נקט החיצון והגמ' משני דאיתקש חיצון לפנימי א"נ כיון דאי אמרי' אדפנימי אינו אלא תלייה משום דבר קרבן הוא והגמרא נקט ניכפרו ניחא ליה לפרש בחיצון דהיא כפרה גמורה ועמ"ש בתו' בד"ה ואיתקש

בד"ה הא אמרינן לקמן אחת וכו' עכ"ל הא דלא מייתי מלעיל דאיתא לדרשא זו גבי חיצון ופנימי משום דאיכא למימר דמיעוטא דאחת בשנה אינו אלא בכפרות דיוה"כ גופיה אבל דרגלים לא ממעטי' לכך מייתי מלקמן דפריך וניכפרו אדיוה"כ ומשני אחת בשנה ועמ"ש לעיל ד"ז בד"ה יש לי ע"ש

בד"ה כולהו וכו' ור"ח מנייהו לשאין בה ידיעה כלל וכו' עכ"ל כ' מהרש"ל ז"ל דשאין בה ידיעה כלל ברגלים נ"ל מדכתיב אותה לו' שאין רגלים מכפרים אדר"ח ומדכתי' אחת שאינן מכפרין אדיוה"כ וא"כ ע"כ דמכפרי אאין בה ואין בה והדר ילפי' מהיקיש' דמועדיכם דלא מצית למימר דמעיקרא נילף ממועדיכ' ולא נכפרו אאין בה ואין בה דא"כ אותה למ"ל ע"ש והיינו לרב אשי לעיל דנ"ל מיעוטא דציץ אינו מכפר אדר"ח מדכתי' הקדשים ולא עדה אבל לשינוייא קמא אצטריך אותה למעט ציץ ואחת לחיצון דלא מכפר אפנימי כמ"ש בגמ' לעיל וא"כ אצט' שינוייא דר"א גם לר"מ והתוס' לעיל בר"ה ר"א דלא נקטו ר"מ אזלי לשי' דנ"ל אין בה ואין בה מר"ח ולא מרגלים כמ"ש לקמן ועיין למהרש"א ז"ל מ"ש לעיל בד"ה ר"א ע"ש

בד"ה ואיתקש ואי הוה דפנימי וכו' עכ"ל פי' הגמ' הכא אליבא דמ"ד חוזר ומלמד וכו' וכן מ"ש דציץ לאו עבודה היינו למ"ד במכות די"ט בתר מלמד אזלי' אבל למ"ד בתר למד אזלי' ע"כ דס"ל כמ"ד דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד וע"ש בגמ' והא דלא הכריחו התוס' דע"כ פנימי איתיה בהיקישא דמועדיכ' מדאמרי' לקמן מודה ר"מ בפנימי דהוא אינו מכפר כפרתן והם אינם מכפרים כפרתו מדכתי' אחת בשנה ואי ליתיה בהיקישא דמועדות אמאי אצט' למי' מדכתי' אחת בשנה י"ל דאצט' דלא נכפר אדחיצון ודלא נכפר חיצו' אדפנימי כמ"ש בגמ' לעיל:

| בא"ד ותי' ר"ת בס' הישר וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א ז"ל דלר"ש אצט' למי' ציץ לאו עבודה וכיון דכן עבדי' היקישא לכולה מילתא וכו' ע"ש היינו לס"ד דמק' אלא דרגלים נכפרו אדיוה"כ והיינו ע"כ מהיקישא דמועדיכם והיינו החיצון דפנימי י"ל דלא איתקש וזה נ"ל כוונת רש"י דפי' החיצון וא"צ למ"ש בפירש"י וא"כ ע"כ משום דעבדי' היקיש' לכולה מילתא כמ"ש מהרש"א ז"ל והתוס' בס"ד דלא ס"ד לתרץ כן מה שלא הקשה גם לר"ש למאי דפריך נכפרו אדיוה"כ משום דכיון דלא קאי במסקנא אלא דקאמר בשלמא וכו' ניחא להו למינקט ר"מ ומ"ש מהרש"א דלר"ש אצט' וכו' היינו ר"ש בן יהודה דע"כ ציץ לאו עבודה ומהשתא יליף בהיקישא רגלים מחיצון לטומאת מו"ק כמ"ש התוס' לקמן בד"ה אותה אע"ג דחיצון גופיה יליף מפנימי כיון דאיכא היקישא דציץ דלאו עבודה וכן מ"ש מהרש"א בד"ה ואיתקש וכו' ר"ש היינו ר"ש בן יהודה

ע"ב גמ' אותה למ"ל וכו' ק' לפמ"ש מהרש"ל לעיל בפירש"י בד"ה כולהו דאותה גלי ארגלים באין בה ואין בה והדר ילפי' מהיקישא דמכפרי אר"ח ה"נ נימא לר"ש בן יהודה ואמאי הוצרך הגמרא לו' אותה למ"ל וי"ל דלרשב"י כיון דס"ל דרגלי' לא מכפרי איוה"כ מדרשא דאחת בשנה ע"כ דל"מ ליה למידרש הכי דא"כ בדרשא דאחת בשנה נימא הכי דגלי ארגלים דמכפרי אאין בה ואין בה והדר ילפינן מהיקיש' דרגלים מכפרי אדיוה"כ. הק' מהרש"א אמאי לא נאמר דילפי' רגלים ויוה"כ מהיקישא דר"ח הוי כאלו כתיב עון אחד ברגלים ויוה"כ למידרש דל"מ רגלים איוה"כ ויוה"כ ארגלים כמו חיצון דיליף מפנימי לאחת בשנה למידרש דל"מ רגלים אחיצון ע"ש וי"ל כיון דקושטא הוא דמכפרי רגלים אר"ח א"כ רגלים מכפרי עונות דרגלים ודר"ח וא"כ ע"כ דלא ילפי' לאתויי עון א' ברגלים דהא מכפרי אשני עונות אבל אדיוה"כ קושטא הוא דאין רגלים מכפרי אדיוה"כ ומה שתי' מהרש"א ק' דנגמר עון א' ברגלים ולא יכפרו רגלים אלא למקדש ולא אקדש דהוו ב' עונות כמו שנר' מדב' התוס' לעיל ד"ט ע"א בד"ה אף וכו' כמו שכתבתי לעיל בד"ט ע"ב בגמ' בד"ה עון אחד ע"ש

שם קרבנותיו דמזבח הפנימי וכו' ואף ע"ג דאחת בשנה נמי מהאי קרא גופיה נ"ל לפיר"י לעיל ד"ח ע"ב בד"ה כפרה היינו דרשא בעלמא מדלא כתיב בעשור אבל פשטי' דקר' אכפר' אחת דוקא קאי וקרנותיו לא קאי אלא אפשטיה דקרא

בתוס' בד"ה אותה וכו' אבל כשיש כפרה אחר' דהיינו אין בה ואין בה וכו' עכ"ל ק' נימא אאין בה ואין בה דשאר עבירות והוי מכפר כפרה אחרת ומנ"ל טומאת מו"ק ואי משמע להו דמהיקישא ילפי' טומאת מו"ק ממש א"כ מינה שמעינן אין בה ואין בה דאאין בה ויש בה החיצון מכפר וכתיב אחת בשנה וכמו שתי' בתי' בתרא ואמאי הוצרכו להאי סברא דכשאין להם כפרה אחרת הוא דדרשי' אותה וי"ל לתי' זה ילפי' מר"ח דבמילתא דקדש כדאמרי' בגמ' לעיל לר"ש

דף י"א גמ' והתנן המנחות וכו' ק"ל לפמ"ש התוס' במעילה ד"ח ע"א בד"ה