משמרות כהונה חלק ב קצח

רבו שמה ידיעה אבל למ"ד לא שמה ידיעה לא שייכא אלא יש בה ויש בה ול"ד לפנימי הן אמת דמהרש"א גופיה לעי' בד"ה במזיד כ' דשייך יש בה ואין בה דשבח שחטא אלא דבלא"ה דחה דבריו שם ע"ש

בא"ד אלא הוה דרשי' מכפר אאין בה וכו' עכ"ל פי' מה רגלים מכפר אאין בה. ואין בה כדדרשי' מלה' אף יוה"כ מכפר אאין בה ואין בה

בד"ה ונכפר חיצון וכו' ליכפרו או ליתלו עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל דליכפרו לר"ז וליתלו למסקנא ע"ש ועיין בתוס' לעיל בד"ה במזיד בסה"ד ע"ש ולכאור' י"ל בכוונת' דליכפרו אם נודע לו הס' קודם כפור דמייתי אשם תלוי כמ"ש התוס' בד"ה מאי גבי שעיר המשתלח אמנם הא ליתא דאינו מביא אשם תלוי אטומאת מו"ק דאינו מביא אשם תלוי אלא על חטאת קבועה ואפי' לרע"ק דס"ל בפ' דם שחיטה דמביא אשם תלוי על ס' מעילות דוקא בס' מעילות דכתיב ואם נפש אכל בשאר עולה ויורד אינו מביא אשם תלוי. ומה שהקש' מהרש"א א"כ קרא דאחת דכפרה אחת מכפר למאי אצט' ע"ש י"ל דלא לכפר נמי אדרגלים מהיקישא וס"ל להתוס' כאן דפנימי נמי איתקש כמו שצידדו לקמן ד"י ע"א בד"ה ואיתקש ומה שהוכיחו שם דלא איתקש מדר"י אינו אלא לשי' ר"ת לקמן ד"ט ע"ב בד"ה כדאמר אבל לתי' קמא י"ל דפנימי נמי איתקש

בא"ד ולא בא החיצון אלא משום טומאה שאירעה וכו' עכ"ל ודוקא בשעירי יוה"כ דחד יומא הוא שכ' דאין סברא דלא בא החיצון אלא לטו' שאירעה אבל שעירי הרגלים י"ל שפיר דלא אתו אלא משום טומא' שאירעה ושפיר כ' התוס' בד"ה כפרה תדע מדקאמר . בסמוך גבי חיצון וכו'

בא"ד והוי פנימי לתלות וחיצון לכפרה וכו' עכ"ל יל"ד הא חיצון ע"כ דלא מכפר אבר קרבן מק"ו משעיר המשתלח דכי נודע לו אחר יוה"כ מייתי חטאת כדאיתא בכריתות והביאו התוספות לעיל וי"ל דשאני שעיר המשתלח דליכא אחר דתלי ליה אבל הכא כיון דפנימי תלה ליה קלישא כפרתיה וחיצון אינו אלא גומר הכפרה

בד"ה כפרה וכו' מדלא כתי' וכו' עכ"ל א"ל אימא כוליה קרא לכפרה א' בשנה דמשמעות דקרא קאי אחת על וכפר

דף ט' ע"א גמ' האי שעירי הרגלים ושעירי ר"ח מכפרין וכו' קשה נימא תרווייהו אאין בה ואין בה וחיצון תולה ושעירי הרגלים ור"ח מכפרים וכפרה זו לא תהא אלא פ"א בשנה לא שייכא בזה לתלות וזה לכפר לתי' א' שכ' התוס' בד"ה אלא דכפרה זו של תלייה אינה אלא פ"א בשנה וכה"ג הק' מהריב"ל בתוס' בד"ה ונכפר ובתי' מהרש"א שם על קו' מהריב"ל לא יתיישב קושיתנו וי"ל דלרי"ש פנימי תולה נמי אאין בה ואין בה דהא אתי לכלל חטאת ולא הוו ב' כפרות אע"פ שתולה איש בה ואין בה ואאין בה ואין בה כיון דתלייה זו אין קרבן אחר עושה אותה. ואין להק' נימא דיוה"כ מכפר על טומא' מו"ק ורגלים על שאר עבירות דא"כ למאי הילכתא איתקש חיצון לפנימי דאי לאפוקי שאר עבירות הא שעירי הרגלים אתו על שאר עבירות ועוד דתנא דבי רי"ש בסמוך יליף בבנין אב דטומאת מו"ק דוקא

שם והא מבע"ל וכו' א"כ וכו' יל"ד דלישנא דר"ל דקאמר מה נשתנה וכו' משמע דעל יתורא דלה' קאמר וזה יתורץ בדרשא דמתני' וצ"ל דר"ל כר"ש ס"ל דלא דריש חטא שאין מכיר בו אלא ה' וכוליה קרא לדרשא דהביאו כפרה עלי וגמ' דפריך והא מבע"ל וכו' אליבא דר"י פריך ובהכי ניחא מ"ש רש"י בחומש בקרא דחטאת לה' ועיין להרא"ם שם

כ' התוס' בר"ה ד"ח בד"ה שהחדש בשם הר"מ דמוסף ר"ח אינו קרב בר"ה והק' ע"ז מתוספתא דקתני י"ב כבשים לי"ב ר"ח ע"ש והק' הפנ"י שם דמאי קושי' נימא ההיא תוס' ר"ש היא דקתני היה רש"א וכו' ור"ש ס"ל דכפרתן חלוקה ומש"ה מקריבין תרוייהו אבל לר"י דכפרתן שוה אמאי מקריבין תרוייהו ע"ש ונראה דל"ק דלר"י נמי אתי לטומ' שאירעה בין זל"ז וס"ל להתוס' שם כתי' קמא שכ' התו' לעיל ד"ח בד"ה ונכפר דמסתבר דאתי אטומאה שאירעה וכו' ע"ש וכן יש להוכיח מסיפ' דההיא תוספתא גופיה דקתני ב' כבשים בעצרת וב' כבשים ר"ה אם הא' כפר ב' למת בא לטומא' שאירעה בין זה לזה ע"ש ומאי דק' בתוס' גופה כיון דקתני היה רש"א וכו' אמאי אצט' למי' לטומ' שאירעה הא לר"ש כפרתן חלוקה כבר פריך לה בירושלמי בפרקין ומשני דקאי אכבשי עצרת ע"ש בפני משה ועיין לה' ברכ"י בא"ח סי' תקצ"א ומה שהק' הפנ"י דנקרביה לחד מנייהו בערב ונכפר על הכל בההיא דכבשי עצרת ע"ש עיין בגמ' לעיל ד"ח ע"ב במאי דפריך ונכפר חיצון אדידיה ואמאי דעבוד פנימי וכו' ובתוס' שם ומה שהק' הפנ"י. מסוגיין דהביאו כפרה עלי ע"ש במ"ש התוס' כאן בשם הערוך ניחא שפיר

שם שכן מרובה כפרתן וכו' לפמ"ש מהרש"א בתו' דכפרתן מרובה פרכא כ"ד היא ע"ש שהוכיח כן מגמ' לקמן יש להוכיח מסוגיא דשמעתין דאחדא מתרתי פרכי' פירכא כ"ד אפי' לא הדר דינא דלא כהנ"י שהביא ה' הליכות עולם ד' ט"ל ע"א דיש גורסין בגמ' דפ' כ"ה דאפי' אחדא מתרתי דוקא אי הדר דינא הוא דפרכי' פירכא כ"ד ע"ש דהא הכא לא הדר דינא ופרכי' שכן מרובה כפרחן

בתוס' בד"ה חיצון וכו' מ"מ הואיל וגלי לך וכו' עכ"ל ק' דאם כן שעיר המשתלח נמי וממ"ש התוס' לעיל בד"ה מאי בס"ד נר' דשעיר המשתלח מכפר אפי' אתידע ליה סמוך לשקיעת החמה וא"ל דשעיר המשתלח עדיף דמרובה כפרתו דכיון דמאי דגלי דאתידע ליה סמוך לשקיעה משום דמרובה כפרתו א"כ היינו גופיה מה שתי' בד"ה מאי דעדיפי משום דמרובה כפרתן

בא"ד משום דחיצון איתקש לפנימי וכו' עכ"ל ול"ד דאי משום דאיתקש הוא מאי פריך נימא דחיצון מכפר אאין בה ויש בה ועבדינן היקישא להא מילתא דמה פנימי על שיש בה ידיעה כדקתני מתניתין ולא עבדי' ההוא היקישא דמה פנימי אינו מכפר על דאתידע סמוך לשקיעת החמה וכו' ומאי חזית דעבדת היקישא דסמוך לשקה"ת ולא עבדת היקישא דשיש בו ידיעה וי"ל דהיקישא דסמוך לשקה"ח עדיפא דילפינן מניה דין שיהיה שוה לפנימי אבל היקישא דעל שיש בו ידיעה אפילו בתר דילפת בהיקש אינו שוה אלא לשם ידיעה דמ"מ מחולקים הם דזה ידיעה בתחילה וזה ידיעה בסוף

בא"ד דלקמן אמילתיה דר"ש וכו' לא יתיישב בכך עכ"ל היינו לתי' קמא שכ' התוס' לקמן בד"ה כדאמר אבל לפיר"ת שם גם ר"ש אית ליה היקישא דר'