משמרות כהונה חלק ב קצז

שניהם תני יש לי בענין וכו' ושפיר כ' דהומ"ל טמא ששמש ומיירי בכהנים

בא"ד אלא מה שקרבן אחר מכפר וכו' עכ"ל מק' דא"כ סיפא דברייתא דקדש יכול שמכפר על כל טומאות וכו' הא ב' כפרות איכא על יש בה ואין בה ועל יש בה ויש בה ומתרצי' דדוקא ב' כפרות דיוה"ך ולא קרבן אחד דלאו יוה"ך וליתא דבגמ' לקמן דף יו"ד ע"א אלא דיוה"ך לכפר אדרגלים ומשני כפרה אחת מכפר וכו' ע"ש אלמא אע"ג דב' לאו דיוה"ך ב' כפרות נינהו וממעטי' להו לכ"נ דדוקא במה שקרבן ציבור אחר מכפר הוא דהוי ב' כפרות אבל קרבן עולה ויורד י"ל יכפר ולא יביא קרבן עולה ויורד וכה"ג כ' התוס' לקמן בד"ה ואימא בדרש' דאחת בשנה ע"ש

בד"ה אי בשוגג וכו' וכ"ש דבר קטלא וכו' עכ"ל ל' כ"ש קאי אבר קטלא אבל חייבי מלקות שוין הן לחייבי חטאות והיינו דאמרי' שם מ"ש מחייבי חטאות וכו'

בד"ה במזיד וכו' וי"ל דהשתא וכו' אלא פשעים וכו' עכ"ל ר"ל דחטאים דקרא במו"ק מיירי וברייתא אפשעים דקרא קאי די"ל דפשעים בשאר עבירו' נמי מיירי דטומאות כתיב כל טומאות במשמע מיהו ק' אמאי אצט' לבנין אב כיון דנ"ל מטומאות דלא מיירי אלא בחדא נימא מה חטאים במו"ק אף פשעים במו"ק כדיליף בסיפא דברייתא חטאים דומיא דפשעים ה"כ נימא פשעי' דומיא דחטאים וי"ל

בא"ד אין לחוש כיון דתלי נמי אטומאת מו"ק וכו' עכ"ל קשה אחר דנ"ל מדכתיב מטומאות דבחדא הוא דמיירי ע"כ במו"ק מיירי דאתי לכלל חטאת ואמאי אצט' לבנין אב וי"ל דמצינו לאוקמה בע"ז וג"ע דמ"ש התוס' טומאת מו"ק ל"ד כמ"ש מהרש"א אך למה שנר' מדברי מהריב"ל דהתוס' בדוקא כ' מו"ק קשיא ועוד אפי' למ"ש מהרש"א ק' הא ע"כ בטומאת מו"ק דל"מ כפרת חיצון אלא במו"ק כמ"ש התוס' אח"ז וי"ל דלא כ' התוס' כן אלא לשינוייא דבמזיד אבל לשינוייא דשוגג משכחת כפרת חיצון ולפי שינוייא דמזיד אפשעים קאי כמ"ש בתחי' מיהו למ"ש מהריב"ל ק'

בא"ד הא ל"מ כפרת חיצון וכו' עכ"ל הק' מהרש"א כי מוקי בשוגג ולא אתיידע ליה דהיינו אין בה ואין בה הא שעירי הרגלים מכפרי ע"ש וי"ל דשוגג ולא אתיידע ליה היינו יש בה ואין בה דהיינו שהי"ל ידיעת בית רבו דע"א אסירא ואתיא כמ"ד ידיעת בית רבו שמה ידיעה ובזה ניחא גם מה שהק' בתחי' אמאי ל"ק להו כי מוקי בשוגג ולא אתיידע ליה הא ל"ד חיצון וכו' ע"ש מיהו התוס' לקמן ד"ט ע"א בד"ה ולר"ש כ' דלא מצינו שיסבור ידיעת בית רבו שמה ידיעה אלא ר' ע"ש ובעיקר קו' התוס' דחיקא להו לאוקומי ברייתא כמונבז בשבת דס"ח ע"ב דפוטר תינוק שנשבה לבין הנכרים ולדידיה משכתחילה כפרת חיצון בכה"ג דלאו בר קרבן הוא כיון דרבנן פליגי עליה והלכתא כוותייהו

דף ח' גמ' האי בר קרבן הוא וכו' ק' כיון דהא דפשיטא לן דל"מ אבר קרבן הוא דיליף משעיר המשתלח כמ"ש התוס' לעיל מאי פריך נימא דנהי דל"מ אבר קרבן מ"מ ליתלי דשעיר המשתלח גופיה תולה כמו שנרא' מדברי התוס' בד"ה ונכפר כפרה גמור' ואין לומר דמאי דאינו מכפר כפרה גמורה הפנימי היינו מדכתיב לכל חטאתם כדבסמוך ואי מכפר איש בה ויש בה אתי לכלל חטאת מיקרי דכה"ג כ' התוס' בד"ה מאי ושפיר פריך הא בר קרבן הוא הא ליתא דכיון דאיכא ילפותא משעיר המשתלח מוקמי' לקרא בתלייה אע"ג דאתי לכלל חטאת וי"ל דלא כ' התוס' דשעיר המשתלח תולה אלא בלא נודע לו עד אחר יו"הכ אבל בנודע לו קודם יו"הכ אינו תולה דבעינן חטא שאין מכיר בו אלא ה' כדאיתא בפ"ב דכריתות ומניה ילפינן חייבי אשמות תלויין פטורים דתלייה היא וממעטי' היכא דאתידע ליה אפילו מתלייה

בתוס' בד"ה ואימא וכו' ולא מיקרי נמי פעמים בשנה. וכו' עכ"ל וה"ה דהומ"ל מכפרה אחת מכפר ואינו מכפר ב' כפרות ובמ"ש דאין זמנו קבוע יתורץ וכמ"ש לעיל בד"ה יש לי

בא"ד דהבא מס' יולדת פריך וכו' עכ"ל הא דלא ניחא להו לפ' כפרש"י ולתלות משום דס"ל דקרבן יולדת אתי נמי על חטא ולא מיקרו להכשיר וכדקאמר ר"ש יולדת נמי חוטאת ולקרבן קאמר ואם כן כיון דאתי נמי על חטא הוי בר קרבן אבל רש"י ס"ל עיקרו להכשיר ואגב נמי מכפר על חטא ולא הוק"ל אפירש"י אלא אמ"ש א"צ להביא קרבן ודלא כמהרש"א

בד"ה על וכו' דאתרוייהו וכו' עכ"ל פי' דלא מייתי קרבן אלא בצירוף תרוייהו וכי מכפר יו"הכ על אחת מהן אינו מביא קרבן על הב' ובהכי ניחא דברי התוס' בדבור זה גם לפירש"י שהביאו בד"ה ואימא והא דק"ל בד"ה ולר"א והא לא אקרי חוטא אלא לפי שציער ולא תי' דבעי' צירוף תרוייהו משום דל' דקאמר אלא לפי שציער משמע דאינו מביא קרבן אלא לפי שציער לחוד

ע"ב גמ' ונכפר כפרה גמורה וכו' ולא הוי ב' פעמים בשנה דדוקא בזמנו קבוע כמ"ש התוס' לקמן בד"ה אלא בתי' בתרא ולתי' קמא ק' דגם בכה"ג דמכפר כפרה גמורה הוי ב' פעמים בשנה כיון דאדם אחר בשאר ימות השנה מתכפר בקרבן כמו שנר' מדברי התוס' לעיל בד"ה ואימא יולדת וי"ל

פירש"י בד"ה ניפך מיפך וכו' והחיצון יתלה וכו' עכ"ל ואינו מכפר כפרה גמורה דילפי משעיר המשתלח ובפנימי דאצטריך לכל חטאתם הייינו משום דמדכתי' וכפר כל חטאתם משמע דמכפר כפרה גמורה וכמ"ש התוס' בד"ה ונכפר

בתוס' בד"ה ונכפר כפרה וכו' כדאמרי' בפ"ב דכריתות דחייבי חטאות וכו' עכ"ל והתם מיירי אפי' דלא אתיידע ליה אלא אחר יוה"כ כדאיתא בגמ' שם והביאו התוס' בדבור שאח"ז דפריך אימא כי מתיידע ליה וכו' ומפיק מקראי דאפילו לא אתיידע ליה אלא לאחר יוה"כ ע"ש:

בד"ה מה וכו' וא"ל דאצט' היקישא: דלא מכפר אשאר עבירו' וכו' עכ"ל ר"ל דאי לאו היקיש' הו"א דמכפר אשאר עבירות ביש בה ויש בה אבל אין בה ויש בה ל"מ דבר קרבן הוא בשאר עבירות

בא"ד וכפרת שעירי הרגלים ור"ח באין בה ואין בה בשאר עבירות וכו' עכ"ל כ' מהרש"א דהשתא דאיכא היקישא אין לאוקומי שעירי הרגלים ור"ח באין ויש בה בשאר עבירות דבר קרבן הוא אבל א"ל משום דכתיב לה' חטא שאין מכיר וכו' דא"כ מאי מק' התוס' בד"ה מ"ט ע"ש ואין להק' דמ"מ ק' מאי מק' התוס' בד"ה מ"ט נימא דהוה מוקמי' שעירי הרגלים ור"ח ביש בה ואין בה בשאר עבירות די"ל דבשאר עבירו' לא שייך יש בה ואין בה אלא למ"ד ידיעת בית