משמרות כהונה חלק ב קפח

בדבריהם שם ולא הזכיר קפוי כלל וכו' ע"ש

הר"מ בפ"ג מה' מעשר דין י"ג פ' עד שישלה בחבית וכ' דשרי קודם שירד בחבית והי"ל דשרי אפי' אחר שירד בחבית קודם ששלה וכתב מהר"י קורקוס בספרו דמדרבנן אסור משירד בחבית קודם ששלה דגזרי' אטו אחר ששלה ע"ש ולפ"ז גם לרבנן דס"ל משיקפה בבור גזרינן משירד לבור אטו אחר שקפה וקשה דא"כ מאי פריך הגמ' ברייתות אהדדי נוקמה לבתרייתא בדינא דאורייתא וקמייתא בדינא דרבנן

פירש"י משישלה וכו' וכ"מ בב"מ וכו' עכ"ל ע"ש בגמ' ופירש"י ותראה דפי' משישלה היינו משישלה הקפוי מהחבית דלא כפי' כאן וצ"ע

דף נ"ז ע"א תוס' בד"ה דאי וכו' וי"ל דמתניתין וכו'. כתב מהרש"א דלמסקנא הדר מהא מילתא ע"ש ונראה דהיינו לתירוצא בתרא שכ' בד"ה אי אשכחנא דלר"ש שתיה והנאה חדא היא אבל לתירוצא קמא שכ' שם י"ל דמאי דנקט קנה הוא לר"ש ולדידיה ימכר דוקא בקנה ודכוותה דהיינו שכשוך דרגל ולא אתא לאפוקי אלא ביד דשכשוך דרגל כמו קנה ביד כמ"ש שם

בד"ה אימור ודריכה דרגל וכו' כמו שכשוך וכו' עכ"ל ובהכי ניחא דקאמר אי משכחנא וכו' והא איכא משנה אחרונה דקתני אין דורכין וכו' אלא דהתם בשכשוך דיד דכולי עלמא מודו דאסור דדריכה שכשוך היא

ע"ב גמ' לאפוקי מדרב וכו' נראה פשוט דלשמואל ל"ד תינוק ב"י הוא דאינו עושה יין אלא אפילו גדול כל שאינו יודע בטיב ע"א אינו עושה יין דהא ברייתא דקטני קטנים אין עושין יין לדידיה אעבדי' נמי קאי וכדקאמר לאפוקי מדרב ומ"ש התוספות לקמן דכ"ח ע"ב בד"ה והא וכו' אבל ודאי מגע גדול וכו' ע"ש היינו גדול היודע בטיב ניסוך ומ"ש מהרש"א שהוכיח כן ממ"ש לעיל בשם רש"י ע"ש ולא היה צריך לזה כי הדבר ממקומו מוכרע מסוגיא גופה כאמור אבל לרב נראה דדוקא בתינוק ב"י הוא דאינו אוסר אלא בשתיה אבל גדול אעפ"י שאינו יודע בטיב ע"א אוסר בהנאה דהא לדידיה ברייתא לא קאי אעבדים וכן הוא מוכרח לפמ"ש התוספות לעיל בד"ה ה"ג ע"ש ועיין להתוס' בד"ה לאפוקי דלפי"ה דבריהם ברורים ובחנם תמה עליהם מהריט"ץ סי' י"א ע"ש

דף נ"ח ע"א גמ' מתני' דאגרדמי וכו' שי' רש"י. בסוגיא היא דרבא מעיקרא שרי הכל ואותביה מאגרדמי וחזר בו למכור לגוי חוץ מימי יין שבו והמעשה דאיקלע ר"ה אחר דאותביה ואין מוקדם ומאוחר בתורה ונראה שהכריחו לזה לאו מכח מאי דאותביה מר"י ושמואל ואנהו ס"ל כרשב"ג וכמ"ש התוס' דהא מדברי רש"י בד"ה אקפן נר' דר"י ושמואל אסרו כל דמי החבית אלא מכח מאי דאותביה מאגרדמי דס"ל דאיירי בהחזירו נכרי וא"כ אי איתא דרבא לא שרי אלא דמי שאר היין לא פריך מידי וע"ז הוק"ל לרש"י בד"ה מאי לאו וכו' דנימא דאיירי בהחזירו ישר' ואותביה לרבא ממאי דאסר תנא דברייתא הכל ולעולם דרבא מעיקרא לא שרי אלא שאר היין חוץ מדמי יין שבו וא"ש דברי הגמ' כסדרן דמעשה דאיקלע ר"ה הוא קודם דאותביה אביו ולזה משני רש"י ז"ל דא"כ לא פריך מידי דנימא דרבא כרשב"ג אלא ע"כ דרבא מעיקרא שרי הכל והשתא מוקמי' ברייתא בהחזירו נכרי דאתיא כרשב"ג דקי"ל כוותיה כנ"ל כוונת רש"י ז"ל וניחא מה שהק' ע"ד רש"י תוס' ע"ש. אך אכתי ק"ל לשי' רש"י ז"ל דהא ד"ז דרבא דמי לפלוגתא דר"ן ורבנן לעיל דז"ן במדדו ביד וע"כ רבא דשרי כרבנן דר"ן ס"ל וא"כ מאי פריך מאגרדמי נוקמה כר"ן ומכח זה נ"ל דרש"י מודה דלרבא אותו היין גופיה אלו לא נתערב היה אסור אפי' בהנאה דס"ל כר"ן אבל כיון שנתערב שרי הכל דל"ד לסתם יינן וכמ"ש התוס' לפי דרכם ומעיקרא שרי הכל כיון שנתערב ואותביה מבריית' דאגרדמי וחזר בו מסברא זו אלא דדמי ממש לסתם יינן אלא שקשה לזה כיון דברייתא דאגרדמי מיירי בהחזירו נכרי לפירש"י מאי פריך לרבא הא רבא מודה ביין גופיה בלא נתערב דאסור וזה נ"ל כוונת התוס' שכ' ועוד מאי הוה מותיב וכו' וא"צ למ"ש מהרש"א ז"ל גם א"צ למ"ש מהרש"א ז"ל בתירוצם ע"ש דלפי"ה שפיר הוכרחו לומר דאותו היין קודם שנתערב דאסור דאל"ה ע"כ רבא כרבנן דר"ן ומאי פריך מברייתא דאגרדמי נוקמה כר"ן אך מדברי רש"י בד"ה על רב הונא נר' קצת דרבא שרא אפילו לא נתערב ע"ש ודוק ועיין בהרא"ש ז"ל

ע"ב תוס' בד"ה אלא וכו' כתוב ברוב הפי' וכו' עכ"ל. היינו ברוב הפי' של רש"י ומקשים דברי רש"י אהדדי ומשנו ליה לאסור היין שבפנים אבל לר"ת לא קשיא ליה מעיקרא מידי וכן היא שי' ר"י שכ' בס"ד ולא ס"ל לר"י כרוב הפי' של רש"י וע"ש במהרש"א ז"ל

דף נ"ט ע"ב בד"ה נקטוה וכו' ור"ת פי' וכו' כההיא דחרם דלעיל וכו' עכ"ל. אבל בהוצאת ידו אי לאו דנקטוה לידיה היה אוסר בהנאה והיינו אליבא דר"ן דס"ל לעיל מדדו ביד אסור בהנאה אבל לרבנן אפי' לא נקטוה לידיה ימכר וברייתא דלעיל דחרם נכרי דלא קתני נקטוה לידיה ולא ימכר סתמ' אתיא כרבנן וע"ש בתוס' ועיין בהרא"ש ז"ל

בד"ה אמר ר"פ וכו' וקשה להך לישנא דאמר וכו' עכ"ל . אבל לאידך לישנא דבהדי ברזא הוא דאסיר לא קי"ל די"ל דכיון דהיין שבעובי הברזא הוא דנאסר הו"ל כמונח בכלי לבדו ואינו מעורב ועוד י"ל דניחא להו לאקשויי אפי' לפיר"ת דס"ל סתם יינם בטיל בס' ועיין בהרימוב"א ז"ל והנה במ"ש התוספות בסה"ד וצ"ל בין ר"פ ורבא וכו' כ' מהרש"א ז"ל דהיינו לפירוש הר"מ מקוצי אבל לפיר"ת י"ל דרבא אסר הכל מה"ט ע"ש. ולפמ"ש דביין דבעובר אינו מעורב אין מקום לדבריו דלהר"מ מקוצי כיון דהגשתא היא בשולי החבית אי לא נאמר טעמא דבוליה אמרא גריר אבל גשתא לא נאסר אלא מה שבעובי ול"ש ביה תערובת ולכך אצט' לטעמא דגריר וצ"ל לפ"ד מהרש"א התי' הב' שכתבתי והתוס' בסה"ד קיימי לדעתם דס"ל דיין לא בטיל דלא כר"ת ומ"מ מ"ש מהרש"א ז"ל דלר"ת י"ל דרבא אסר הכל מטעם תערובת הוא דרבא קאמר טעמא דכולי' חמרא אבל גשתא גריר ולר"ח אבל גשתא היא אינה בשולי החבית ואמאי אצטרי' לטעמא דגריר הא בלא"ה יאסר מטעם תערובת

בד"ה מצדיה וכו' אמאי לא יטמא וכו' תדע וכו' עכ"ל לכאורה מאי מק' הא תשנה שלימה היא דכל הפוסל את התרומה מכומא משקה להיות תחלה חוץ מט"י והו"ל האי משקה דט"י ג' ואין ג' עושה רביעי ומה ראיה צריך לזה שכ' ותדע וכו' וסבור הייתי לומר דהתוס' מפ' דחבית של קדש היא וס"ד דג' דט"י עושה