משמרות כהונה חלק ב קפ

מסכת ע"א

דף ד' ע"א תוס' בד"ה שהיה וכו' והא דאמרינן מוטב שיהיו שוגגין וכו' עכ"ל נראה מדבריהם דאפילו בדבר המפורש בתורה אמרי' מוטב שיהיו שוגגין דאי איתא מאי מק' ועיין להפר"ח בה' יוה"ך גבי תוספת יוה"ך ע"ש

דף ה' ע"ב בד"ה מנין וכו' י"ל מל' אסור שהוא איסור גמור וכו' הק' מהר"י אלגאזי ז"ל בס' קהלת יעקב דף ד' ע"א דמגמ' בפ' ד"מ דנ"ד ל"מ כן דפריך וגזל מי מחייב והתניא גוי בגוי אסור הרי דאסור לאו היינו מוזהר ע"ש ול"ק דהתם דוקא מ"ל הכי מדקתני רישא חייב כדפריך בתר הכי מרישא וכיון דבריש' קתני חייב ובסיפ' קתני אסור משמע דאסור לא מוזהר אבל משמעות אסור לחודה הוא מוזהר גבי ב"נ

בא"ד אלא י"ל דהאי קום עשה וכו' עכ"ל הק' המש"ל בפ"י מה' מלכי' דנהי דגוי' עוברין על בל יחל מ"מ היינו בב"המק אבל בבמה שלהן לא שמענו והכא בבמה שלהן איירי ע"ש ול"ק דהכא יכול להיות דאיירי בבמה שלנו קודם שהוקם המשכן כדתניא בזבחים דקט"ו ע"ב עד שלא הוקם המשכן כשרים בבמה אפי' בע"מ ודוקא מחוסר זמן הוא דאסור ובבמה שלנו קודם שהוקם המשכן דינו כמו ב"המק ומ"ש התוס' בד"ה הקודם בבמה שלהן ל"ד ומה שהק' עוד דבפד"מ דנ"ט אמרינן דדינין דקחשיב משום דהוו ק"ע ושוא"ת וכ"כ התוס' שם גבי פריה ורביה ע"ש י"ל דשאני התם דתרי מילי נינהו דדינין השוא"ת. שוא"ת עול אפי' אינו מצווה על המשפט וכמ"ש רש"י שם ע"ש ופריה ורביה השחתת זרע אינו תלוי בפ"ור דיכול להיות דקיים פ"ור ובא להשחית זרעו דאמרי ליה שוא"ת דהוי שוא"ת לחודה אבל הכא כי אמרינן ליה שב ואל תקריב מחוסר אבר אמרי' ליה נמי עמוד והקרב שלם אבל עדיין קשה מנדבה וכמו שהקשה המש"ל עוד ע"ש ונ"ל דהנה הריטב"א ז"ל בחי' כ' דמאי דקאמר אסור לב"נ לאו איסגר אלא דהקרבן פסול ע"ש וע"כ דהנפקותא לנדר דאמרי' ליה קום והבא שלם דבנדבה מאי נ"מ אי הקרבן פסול כיון דליכא איסור בדבר והתוס' מעיקרא דקדקו מל' אסור משמע איסור גמור לאפוקי פסול כדפ' הריטב"א וק"ל דפ"ז אמאי לא חשיב גבי שבע מצות והשתא מכח קושי' זו חזרו ממ"ש תחילה אלא דליכא איסור בדבר אלא פסול וא"כ לא איירי אלא בנדר דאמרי' ליה קום והבא וא"כ ק"ע הוא ולא קחשיב ומשום דלכאורה לא יעלה על הדעת דב"נ מוזהר בלא יחל כיון דלא נאמר אלא לישר' לזה כ' דאין הדבר ק' כ"כ דהא מצינו דגויים נודרין נו"ן כישראל

בא"ד דמצרכי' מן העוף וכו' עכ"ל הק' השע"ה בה' שחי' אמאי לא ק"ל מדאי' בפ"ק דמנחות מן הבקר להוציא הטרפה ע"ש מ"ש עוד ולפמ"ש התוס' לקמן בד"ה ודילמא וכו' דלא הוזהר אלא מטרפות הניכר לא ק"מ מיהו י"ל דלעולם אפי' טריפה שבסתר פסול להקריבה ב"נ אלא דנח לא הוזהר כיון שאינו יודע ומ"מ אי אירע שהיא טריפה פסולה ומ"מ הדבר פשוט דמאי דמיעטה רחמנא לטריפה בב"נ לאו להקרבה אלא לצוותא או לקיום העולם והדבר מוכרע מעצמו ממ"ש התוס' בדבור הקודם דלא אמרי' להקרבה אלא במחוסר אבר דליכא טעמא אחרינא אבל זקן וסריס לא וא"כ ה"ה לטריפה כיון דאיכא טעמא אחרינא ומ"ש התוס' בקושי' זקן וסריס ולא הזכירו טרפה משום דלא פסיקא להו דוכתא דטרפה מותרת לקרבן בב"נ אבל למסקנת דבריהם ע"כ דטריפה דאיכא טעמ' אחרינא אינה פסולה להקרבה ומדברי התוס' לקמן בסוגייא נר' דלמ"ד יולדת אית בה קיום העולם ומאי דפסיל לה קרא היינו להקרבה ועיין למהרש"א שם ועיין להשע"ה

והנה בבכורות דט"ל דבע"ל בגמ' יש מחוסר אבר מבפנים או לא מי אמרי' תמים כתיב ואפי' מח"א מבפנים פסול א"ד דומיא דמום מה מום מאבראי ע"ש הסוגיא ונראה פשוט דבב"נ דאסור מח"א דוקא מבחוץ אבל מח"א מבפנים כשר דהא לא כתיב תמים ועוד אי איתא דאסור לב"נ מאי מבע"ל שם בישראל הא נ"ל מכח מי איכא מידי דלגוי אסו' ולישר' מותר וא"כ ע"כ מאי דק"ל להתוס' מקרא דמן העוף אינו אלא מל' בריית' דקתני דשה גפה דמבחוץ הוא אבל קרא לחודיה י"ל דאתא למח"א מבפנים ולפי"ז מה שתי' דאצט' כי היכי דלהוי נאמרה ונשנית קשה טובא דנימא דקרא אתא למח"א מבפנים ומ"מ הו"ל כלא נשנית ולישר' נאמרה ולא לב"נ וכדמוכח בפ' ד"מ דנ"ט דכל היכא דמצינן למימר נשנית לשום דרשא הו"ל כלא נשנית ע"ש. ועוד ק"ל דבספרי פ' שופטים פ"ה אמרי' בקרא דכל מום לא יהיה בו אין לי אלא שהומם נולד במומו מנין ת"ל כ"ד רע ע"ש וכיון דבישראל אצטריך תרי קראי להכי נימא דב"נ דמח"א אסור להם כשנולד מח"א מותר וקרא דמן העוף לנולד מח"א והו"ל לא נשנית מיהו לזה י"ל כיון דנ"ל מח"א מהבא בהמה שחין ממילא אימעוט אפי' נולד מח"א שאין חיין ראשי איברים שלה ודוקא בקרא דכל מום לא יהיה בו הוא דטעי' ויש לחקור יתר אבר אי אסור לב"נ אי אמרי' כל יתר כנטול דמי והו"ל חסר ועיין פלוגתא דרבוותא בפי' הא מילתא בי"ד סי' מ"א עיין להפר"ח שם ויש להתיישב בדבר

גמ' הניחא למ"ד טריפה א"י וכו' כבר הביאו ראיה מכאן למה שנסתפק הפר"ח בתשו' אי זכר טריפ' מוליד דא"א דמוליד אפילו למ"ד א"י קשה ומאי קאמר הניחא וכבר דשו בו רבים. והנה אמרי' בגמ' בפא"ט דמ"ג קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום וטריפה ואיפליגו רבוותא בטעמו של דבר אי משום דסופו ליסתר או משום דאע"ג דהשתא כשירה מ"מ טריפה היא משום דנטרפה שעה אחת קודם עלית הקרום וכדאמרי' בפ' בהמה המקשה מה טריפה כיון שנטרפה שעה אחת שוב אין להתיר ולמדו משם הראשונים לנשבר הקולית במקום צומת הגידין דטריפה ואח"כ נחתך מלמעלה מצומת הגידין דהשתא כשירה לדעת קצת מרבוותא ועיין להריטב"א בחי' בר"פ בהמה המקשה ואם כן בכה"ג דהשתא כשירה ובריאה אלא דמטרפי' לה משום דנטרפה שעה א' ודאי נראה דטריפה כה"ג יולדת וחיה כיון דהשתא מיהא בריאה היא וכן ראיתי לה' משבצות זהב בסי' ל"ג לענין הקרום לענין חיות ע"ש וא"כ קשה מאי קאמר הניחא הא לדידיה נמי ק' דאצט' קרא דמכל החי לאסור כה"ג ומ"ל נמי טרפות הניכר אפי' בקרום דהיה הקרום של מוח מגולה וניקב ועלה קרום וכה"ג כ' התוס' בסופ"ק דמכות ע"ש וצ"ל דאף דלדידיה נמי ק' מ"מ הגמ' קאמר הניחא ר"ל אפי' בכל טרפות לא א"ש למ"ד יולדת וכה"ג כ' בעלי הכללים ע"ש ומעתה אין להוכיח מכאן ספיקו דהפר"ח ועפי"ז ניחא מה שהק' התוס' במסקנא דשמעתין למ"ד אינה יולדת אתך למ"ל ועפי"ה ניחא דאצט' לטרפות דכה"ג

ודילמא נח גופיה טריפה הוה פי' וא"כ אצטריך מכל החי לטריפה ומח"א מנ"ל וכפירש"י