משמרות כהונה חלק ב קעב

שבעת אלפים שנה דר"ל יאריכו הימים שנשארו בשיעור שבעת אלפים שנה

דף ק"א ע"א פירש"י בד"ה וברוקק וכו' אבל בלעז לא עכ"ל ולקמן גבי הוגה ה' באותיותיו כ' דבלשון לעז אסור וי"ל דמ"ש מהכא ועיין להרדב"ז סי'

בד"ה ולוחשין וכו' ואין בכך משום צידה עכ"ל. מוכח מכאן דבדבר סגולה אין בו משום עשיית מלאכה ומכאן ראיה למה ששמעתי אומרים משם הח"ן שהיה מתרץ למ"ש התוס' במנחות אמ"ש דמרע"ה מת בשבת א"כ איך כ' י"ג ס"ת ע"ש והיה מתרץ דמרע"ה היה כותב ע"י שם הקולמוס והיה הקולמוס כותב מאיו ואין בזה משום עשיית מלאכה

דף קי"ב ע"א גמ' איני והאמר ר' חמא וכו' יל"ד אמאי לא פריך ממתני' דריש מכילתין דקתני אין דנין עיר הנדחת אלא בב"ד של ע"א ואפי' דטעמא דמתני' הוא מהך דר"ח כדאיתא לעיל דף ט"ז מ"מ ממתניתין הו"ל למיפרך ויש ליישב:

גמ' ואת כל אשר בה לרבות נכסי צדיקים שבתוכה ק"ק למ"ל כל דמדכתיב בה דמשמע דוקא בתוכה ע"כ בנכסי צדיקים דנכסי רשעים אפי' בחוצה לה נשרפין דנ"ל מאת כל סללה וממילא שמעי' דבנכסי צדיקים שבתוכה נשרפין וי"ל דאצט' קרא לנכסי צדיקים שהיו בה בשעת ג"ד ויצאו ועי"ל באופן אחר

גמ' הב"ע כגון דקבל אחריות מ"ד וכו' ק"ל דבפ"ק דפסחים ד"ה אמ"ר בעירו חמירא דבני חילא כיון דאלו מגניב וכו' כדידיה דמי וכ' הרא"ש די"א אפי' בש"ח קאמר ומגנב בפשיעה קאמר והוי בדידיה ולא אצט' הגמ' ללא ימצא אלא למ"ד דבר הגורם לממון לאו כממון דמי ע"ש ומאי שנא הכא דלא הוי כדידיה ול"מ שללה והתם מקרי לך ואפי' להסוברים שם דדוקא בש"ש בגניבה ואבידה הוא דהוי כדידיה ק' דמדקאמר הכא הב"ע כגון דקבל אחריות משמע דלא סגי באחריות דסתם פקדון דההוא פשיטא דלא הוי כדידיה אלא מיירי בקיבל אחריות דגניבה ואבידה ואפי"ה מסקי' דלא הוי כדיריה ומ"ש מהתם וי"ל לזה דשאני הכא דעובדי ע"ז הם והוי כגויים דנתמעטו מדין שמירה דכתיב רעך ולכך צריך לקבל אחריות בפו' ולעולם באחריות דפשיעה מיירי והתם בחמירא דבני חילא אלו מגניב היו נוטלין מהן בזרוע אפי' דאין חייבין מן הדין ולכך הוו כש"ש מיהו קמייתא ק' אבל אין להקשות מ"ש הכא דע"י קבלת אחריו' לא הוי כדידיה ולקמן גבי קדשים שחייב באחריותן הוו כדידיה די"ל דשאני לקמן דמעיקרא קודם שהקדישם היו שלו וע"י הקדש עדיין באחריותו אמרי' דעדיין לא יצאו מרשותו

גמ' אר"ח בהמה חציה של עה"כ וכו' מפירש"י נר' דהחצי של עיר אחרת שרי בהנאה כמו נבילה ומדברי הר"מ בה' עכו"ם נרא' דשני החצאין שוין וי"ל דטעמא משום דינקי מהדרי כדאיתא בביצה דל"ז ע"ב ע"ש ובעיסה דשרי הא קי"ל בדאורייתא אין ברירה

גמ' ל"ש שחטה וכו' אע"ג דאיסור נבילה לא חייל אאיסור עה"נ דקי"ל אין אחע"א מ"מ טומאת נבילה מיהא איכא ודוקא לענין איסור אכילה הוא דלא חייל

גמ' יצא זה שמחוסר תלישה לאו כלום היא וע"ש בתוספות

ע"ב גמ' קדשי מזבח ימותו וכו' מוכח כולה סוגיא דקדשי מזבח לאו שללה וק' אמאי לא אמרי' הואיל ואי בעי מתשיל הוי כדידיה דקדשי מזבח קודם שחיטה וזריקה איתנהו בשאלה כדמוכח מדברי התוס' בפ' אמרו לו די"ג ע"ב וכה"ג אמרי' גבי חמץ בפ' א"ע דמ"ו אי בעי מתשיל וע"ש בתוס'

גמ' רבינא אמר לעולם בבע"מ וכו' כר"י ס"ל ולכך לא מוקי לה אלא בבע"מ דלר"ל הו"מ לאוקמה גם בתמימין וס"ל ק"ק ממון בעלים ושללה הוו אלא דבכור ומעשר משום שאין נאכלין בתורת בהמתך והנה רש"י פי' הא דאין נאכלין בתורת בהמתך שיש להם שום לווי ועיין לה' קהלת יעקב דצ"ג ומה שהק' אמאי לא פי' משום דאסורין בגיזה ועבודה ע"ש י"ל דא"כ אמאי לא נקט אלא בכור ומעשר:

גמ' והא מע"ב וכו' וקתני יגנזו ואין להקשות נימא משום דמע"ב ממון גבוה דא"כ ליכלינהו ואמאי יגנזו כדלקמן והרמ"ה שהק' כן הוא לגי' אחרת שהביא לקמן דגריס בגבולין ד"א חייב ע"ש

גמ' מתיב ר"י מעשר ב' וכו' לחד פי' שפירש"י דבגבולין פטור דלא מקרי עריסותיכם ה"נ לא מקרי שללה וכ"כ התוס' בפ"ק דבכורות ד"ט ע"ב ע"ש

דף קי"ג ע"א גמ' מחיצה לקלוט דרבנן וכי גזור וכו' מוכח דאי גזור רבנן לא מקרי שללם מדאורייתא ומכאן יש להוכיח ספיקו של המש"ל בה' תרומות בטמא שאכל תרומה טמאה מדרבנן אי מקרי מחוללת מדאורייתא ע"ש

ע"ב גמ' טובה באה לעולם שנא' זה ינחמנו אע"ג דנח העדר הרעה היא דעבד כדפירש"י מ"מ מדת הקב"ה הוא להשפיע הטוב אלא מצד המקבלין נעדר מהם הטוב וכיון שבא צדיק וע"י נעדר הרע ממילא טובה באה לעולם: תם ונשלם מסכת סנהדרין