משמרות כהונה חלק ב טו

הא וכו' גבי תחב לו חבירו ולא שוה מידי ע"ש וי"ל דס"ל כמ"ש הרשב"א לקמן דף צ"ז גבי ספינה ריש לחלק בין מקרקעי למטלטלי דבמטלטלי אין מגלגלין ע"ש ובקו' הרשב"א בההיא דספינה י"ל דשאני התם דאפשר שלא תבא לידי פחת ולא תשבר ולכן עיקר החיוב בשעת הפחת ולכך אין מגלגלין עליו את הכל אבל גבי שחרורית' בכ"מ איכא חסרון ועיקר החיוב בתחילה ולכך מגלגלין ועיין להשע"ה בה' גזילה דף

דף כ"א ע"א גמ' תרתי הא דקיימה וכו' לכאורה ק' דהו"ל לשנויי דשאני שכר מראובן דגלי דעתיה וכמ"ש התוס' לעיל בד"ה טעמא ומהרש"א ש"א במ"ב נרגש מזה וכ' דההיא לר"י דוקא ע"ש ומדברי התוס' בפ"ק דבתרא דף ה' בד"ה אע"פ וכו' לחד תי' נר' דרבנן ל"פ בהאי סברא דניחא ליה דהא לא איפליגו עלה רבנן וסתמא היא אף דרבנן הוזכרו שם ברישא דמתני' ע"ש ולכ"נ דכי שכר מראובן לא הוי גילוי דעת לגבי שמעון די"ל דלראובן הוא דרוצה ליתן לו שכר משום דראובן עביד לאגורי והו"ל חצר דקיימא לאגרא לגבי ראובן

שם משום שנאמר ושאיה וכו' ורב הונא דאמר לעיל נמי א"צ להעלות מה"ט הוא ולא משום זה נהנה וזה לא חסר וכ"נ מגמ' לקמן דף צ"ז ע"א ועיין להרא"ש ומהר"ם מלובלין ז"ל ועיין למהרש"ל ביש"ש סימן ט"ז עיין שם

תוס' בד"ה כהדיוט וכו' שלא יהנה אדם בלא מעילה עכ"ל בהג"א בשם מהרי"ח כ' דמשום זה נהנה וזה לא חסר יכול לדור בע"כ ואי' למחות בידו דלא כמ"ש התוס' לעיל בד"ה הא ובריש בתרא ע"ש ומ"מ נר' דה"ד במיחה בו שלא ידור סתם אבל אם אמ"ל שלא ידור אלא בשכר ודאי אדעתא דשכר נחית דמוכרח לומר כן מכח קושי' התוס' הלזו ועיין למהרש"ל ז"ל ביש"ש סי' ט"ז ע"ש

בד"ה במחזרת וכו' ואפי' לעלות בצידי הרחבה וכו' עכ"ל רצו להקשות גם לשמואל אקמה בצידי הרחבה והוי מימרא דרבא לעיל דלא כמאן וס"ל דשמואל מחייב בקמה בצידי הרחבה משום קרן ומ"ש רש"י בד"ה וקמה וכו' הילכך לאו כר"ה וכו' ע"ש צ"ל דכ"כ לחד מן הפי' דכולה סוגיא בשן איירי דלפירש"י שלפנינו אפי' הוי כר"ה פטור משום דהוי שן בר"ה כיון דאורחא הוא

בד"ה דרב וכו' פירות נמי לאו אדעתיה וכו' עכ"ל ועיין מ"ש מהרש"א ז"ל דשמואל ל"ל כל המחזיק בהן זכה ע"ש והוא תימה דא"כ בפשיטות הו"ל להגמ' לדחויי דשמואל ס"ל בור ברשותו חייב והכא דחייב משום דל"ל כל המחזיק ולמה הוצרך לטעמא דחזי ליה וי"ל דכ"ז נכלל בכוונת הגמ' והוצרך לטעמא דחזי ליה כי היכי דלא לימא ליה לאו כל כמינך דמקרבת לפירותיך ומחייבת ליה כדאמרי' לרב ומ"מ אין בזה תפיסה על פי' מהרש"ל ז"ל דשמואל קאמר חייב דמשמע בכל ההיזק דאמתני' קאי דקתני משלם מה שהזיקה ואי איתא אפי' נימא דל"ל כל המחזיק וכו' מ"מ משבחא מיהא ליפטר וכ"נ עיקר בכוונת התוס' כפי' מהרש"ל ז"ל

דף כ"ב ע"א גמ' ור"י דאנחה אנוחי מפי' רש"י מבואר דאורחא הוא וצ"ל לפי' דלעולם מתני' איירי באדי אדויי גם לר"י אלא דהגמ' האמר דלר"י אתי דינא דמתני' באנח אנוחי דלא כר"ל והיינו לענין דינא אבל מתני' לא מיתוקמא אלא באדויי מדתני עלה ר"א מחייב נ"ש וכדאיתא לעיל דף י"ח ע"א ע"ש בסוגיא אבל בגמ' גופה יש לפ' אנח אנוחי בדשני ואייעד ואמתני' גופה קאי וכי תקשה לפשוט בעיא דיש העדאה לצרורות מצי לדחות דנוקמה באדויי וכר"ל ולא תפשוט והתוס' בד"ה ור"י שכ' למ"ל באדויי דא"כ תפשוט בעיא דכח כחו נראה דק"ל אמאי נקט באנוחי דהשתא תפשוט בעיא דהעדאה דאף דמצי לדחויי כמו שכתבתי מ"מ לאוקמתא זו מפשטא הבעיא וטפי הומ"ל באדויי דהשתא לא תפשוט ותי' דגם כי מוקמת באדויי מיפשטא נמי בעיא דכח כחו וא"כ הגמ' חדא מנייהו נקט כיון דשוין הן ועיין מהר"ם שיף בתוס' ודוק

תוס' בד"ה והתניא וכו' אמתני' הומ"ל וכו' עכ"ל לפמ"ש התוס' בד"ה אדם בשם ר"י יתורץ זה דאי אמתני' י"ל דמלמעלה למטה וממטה למעלה חד דינא אית להו וברייתא דקתני פטורא בתרווייהו בדאפיך ופטורין מנ"ש אבל אברייתא ק"ל שפיר דכיון דש"מ דמלמטה למעלה פטור לגמרי משום דאנוס דחיקא ליה למימר בדאפיך דהוי ברייתא לצדדין דמלמטה למעלה פטור לגמרי ומלמעלה למטה ח"נ ומ"ש התוס' דלמה יחזור מסברא הא' הוא כמו שהבין מהר"ם שיף ז"ל ודלא כמ"ש במ"ב שם ע"ש ועי"ל דאמתני' לא פריך דפשיטא דמוקמי' לברייתא בדאפיך אבל אבריי' דחיקא ליה לשנויי בדאפיך דהשתא הוי לצדדין דמלמטה למעלה אפי' דלא אפיך ומלמעלה למטה דוק' בדאפיך

ע"ב פירש"י בד"ה עבד וכו' שורו כממונו עכ"ל עיין במהר"ם שיף ז"ל שכ' דהא דמבע"ל התם בעבד ולא פשיט ממתני' הלזו משום דיש לחלק בין הי"ל לסלקא להי"ל לברוח ע"ש וצ"ל דלפי מאי דפשיט בעבדו כגופו שוב אין לחלק בכך גם גבי שורו ולכך מייתי שפיר ראיה רש"י מההיא דשורו כממונו אבל הי"מ שהביא רש"י בפ' הכונס ס"ל דאף דבעבד אין לחלק מ"מ בשורו יש לחלק בהכי ע"ש

תוס' בד"ה בגדי וכו' ותי' ריב"ם דכל רודף וכו' עכ"ל ודשמעתין עתין נמי רודף הוא אחר העבד ואיירי בנתכוון לעבד וכ"מ בתוס' בפ' א"נ דף ל"א בהדיא ע"ש וזה נעלם ממהר"ם לובלין ז"ל

בא"ד והתם מיתה לאשה ותשלומין לבעל עכ"ל ולא שייך רודף לאשה דהא לא נתכוין לאשה וע"ש בסוגיא דפ' בן סורר ובפירש"י שם ועיין במהרש"א במ"ב. והנה התוס' בפ' א"נ הביאו פירש"י דר"א ס"ל מיתה לזה ותשלומין לזה פטור דלא כרבא ואח"כ כ' דר"ת הביא ראיה לסברתו דברודף דוקא דתקש' לרבא ממתני' דעבד וגדי דמוקמי' בגדי דחד ועבד דחד אלא ע"כ דברודף דוקא ע"ש ויל"ד הא לפירש"י ניחא די"ל דרבא ס"ל כר"י וא"צ לאוקמה בגדי דחד ועבד דחד אלא לר"ל ואף דהתוס' בשמעתין בד"ה והיה וכו' כ' דלפי' רש"י דשמעתין הומ"ל וליטעמיך מ"מ הא כ' דלפיר"ת ניחא דנקט גדי ולפי מה שמתבאר מדברי התוס' בסנהדרין דף ע"ז בד"ה כפתו דרבא ס"ל כר"ל והבאתי דבריהם לעיל דף י"ח ע"ש ניחא שפיר וכ"מ קצת מגמ' לקמן דף מ"ג ע"ב ע"ש ואף דרבא אמר קרא ומתני' מסייע לר"י אין מוכרח דס"ל כר"י וכה"ג כ' התוס' בפ' הזהב בסוגי' דמשיכה ע"ש

בא"ד מה חידוש יש בגדי וכו' עכ"ל ר"ל והו"ל לשנויי בגדי ועבד דחד והוו כב' כיון דהמית' משום העבד גופיה ועיין להר"ן בחי' בפ"ק דסנהררין דף ט' ע"ש ובעבד לחודיה לא סגי אף דחיוב מיתה