משמרות כהונה חלק ב קמה

לפ' דהיינו קושי' התוס' עצמה וכדכתי'

דף קס"ו ע"א בד"ה אמר וכו' היכא דתפס ל"מ וכו' עכ"ל וזהב בדינרין אפי' תפס מפקי' מיניה דכיון דיד בעל השטר על התחתונה הוי בספק כצ"ל לפ"ד התוס' הללו דהא זהב בדינרין סיפא דהך ברייתא היא והא דאמרי' במציעא דק"י ע"א גבי מלוה אומר ה' הפירות בחזקת אוכליהן שאני התם דתפס קודם שבא לב"ד ע"ש בפירש"י

בד"ה נכנס וכו' משום ב"ת היו דוחקות וכו' עכ"ל עמ"ש בחידושי' במס' ר"ה דף ו' ע"ב ע"ש

ע"ב גמ' א"ד שית מאה פריטי לפי' ר"ת דאסתירי פלגא דזוזא ניחא דלא נקט בבעיא א"ד מאה זוזי משום דפשיט"ל דיד בעל השטר על התחתונה אלא דמבע"ל שמא מאה אסתירי משום דפריטי אסוכי מסכן להו א"ד לא אמרי' אסוכי אבל לפירשב"ם דאסתירי סלעים קשיא אמאי לא בעי צד ג' א"ד מאה זוזי וי"ל דמבע"ל אי אמרי' אסוכי אלא דס"ל דאי אמרי' אסוכי גם זוזי אסוכי כקושי' התוס' וא"כ אי אמרי' אסוכי ע"כ מאה אסתירי ואי לא אמרי' אסוכי הוי מאה פריטי דיד בעל השטר על התחתונה ופשיט ליה דדוקא פריטי הוא דאמרי' אסוכי

דף קס"ז ע"א תוס' בד"ה ומשני וכו' ור"ת היה גורס בסוכ' וכו' עכ"ל צ"ל דלא ס"ל כפירשב"ם דאסתירי לחוד ואסתירא לחוד דלפירשב"ם גירסת ר"ת בסוכה לא מכרעא מידי דההיא דסוכה אסתירא היא

בד"ה אע"פ וכו' ואור"י דלא מקדים וכו' עכ"ל הא דלא סגי לתרץ דדוקא באיתרע הוא דחיישי' משום דפריך התם אמתני' דכותבין שטר ללוה וכו' וליחוש וכו' והביאוהו התוס' הרי דחיישי' אפילו דלא איתרע וע"כ הוצרכו לו' דלא מקדים וכו'

ע"ב מתני' ואין כותבין ללוקח עד שיהא מוכר עמו כ' הרמב"ן בחי' דפשיטא היא אלא אגב רישא א"נ בקנו מידו שלא בפני הלוקח וקמ"ל דלא אמרי' סתם קנין לכתיבה עומד היכא דהקנין שלא בפניו א"נ אפשיטי זייר ולא ניחא ליה דלמסור שיטרא עד דשקיל לדמי ומיהו זכה זה במקחו מחמת הקנין ע"ש ונ"מ בין ב' התי' שטר מתנה דליכא דמי והרשב"א בתשו' ח"ב סי' שס"ח השיב לשואל שהק' לו ע"ד הרמב"ן הא קי"ל זכין לאדם שלא בפניו והשיב לו הלא כ' הרמב"ן אפשיטי זייר ליה ומ"מ זכה זה במקחו מחמת הקנין ואין ענין זה לזכיה ע"ש ור"ל כיון דכתי' ב' כתב דזכה במקחו דזכין לו שלא בפניו אלא דלא יחתמו עד שיתן הדמים גם בתי' הא' דשלא בפניו לא אמרי' סתם קנין לכתיבה עומד היינו לענין שלא יחתמו לו אבל מ"מ זכה זה במקחו מחמת הקנין אלא שאין כותבין לו וא"כ אין זה ענין לזכיה דהא זכה הוא בשדה מחמת הקנין

רשב"ם ד"ה אמר לה וכו' החתומים עמי וכו' עכ"ל משמע דיש שנים אחרים חתומים מלבד ר"י וק' אפי' ר"י אינו חוזר ומגיד ליתכשר בהנך עדים וצ"ל דחד מנייהו קרוב וחתי' עמהם בגוונא דמיתכשר בשאר שטרות ומ"מ לא ידענא מי הכריחו לפ' כן דחתים עמהם קרוב

דף קס"ח ע"א בד"ה צ"מ וכו' השתא דקדקתי יפה סמכי' עליה. וכו' עכ"ל נר' מדבריו דסמכי' על ר"י שהוא בעצמו הכיר אח"כ שהיא היא וכ"נ מדבריו בדיבור שאח"ז וכן נר' מדברי התוס' בד"ה כיון אבל מדברי הרא"ש שהוכיח מכאן דקרוב כשר לעדי הכרה ע"ש נר' דר"י לא נתאמת אצלו אלא מכח עדי ההכרה הוא דמכשרי' ליה ואי ר"י מכחיש לא היו נאמנים עדי ההכר' כיון שהם קרובים ולכן אי לאו דצ"מ הוא לאו אורחיה למידק לא הוה מכשרי' ליה ולפי שיטה זו ל"ק קושי' התוספות

תוס' בד"ה אמר וכו' ומה"ט נמי א"ש לר"נ עכ"ל ומה שהחזירו מניומי היינו דאפי' בשעת מתן מעות ל"ק אבל לאחר מתן מעות אה"נ דרבה בר אבוה החזירו בלא מניומי ומ"ש התוס' ל לעיל מזה בתירוצא דתפס ומה"ט א"ש לר"נ וכו' לרווחא כ"כ דלפום האי שינוייא דתפיס א"ש דלא חזה כלל אפי' בלאחר מתן מעות אלא ע"י מניומי וע"ש בתוס'

בד"ה מעמיד וכו' ולא כפירשב"ם שהעדים עושין אותו עכ"ל וצ"ל לפירשב"ם דעושים אותו העדים או הדיינים דהא קתני בברייתא במותב תלתא וכו' פלוני ופלוני ופלוני משמע דדיינים עבדי ליה ועיין בהרא"ש ז"ל

ע"ב פירשב"ם בד"ה אבד וכו' שאין לו עדים שאבד ממנו וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"ל ומהרש"א בזה ואכתי דברי רשב"ם תמוהים דמהגמ' בפ"ב דכתובות דט"ז מבואר דאפי' יש עדים שאבד חיישי' דילמא מצאו וכבר תמה עליו בזה הרא"ש בתשו' כלל צ"ד סי' ה' ע"ש מ"ש ועיין להתוס' לקמן דקע"א ע"א בד"ה כותבין ע"ש ודברי הש"ך סי' מ"א בזה אינם מובנים

תוס' בד"ה אבל וכו' תימה לר"י שכל מוכר וכו' למ"ד א"צ להביא ראיה וכו' עכ"ל ק' הא כבר כתבו דבכה"ג לכ"ע א"צ לה"ר משום דלפקדון לא חיישי' וכו' וי"ל דדוקא בלא החזיק הוא דלא חיישי' לפקדון דדילמא כביש שטרא וכו' אבל הכא דמיירי בהחזיק ג"ש לא מצי כביש שיטרא דהא מביא לוקח עדי חזקה ולמ"ד צריך לה"ר רשב"ג מודה דכותבין בהחזיק בה ג"ש

דף קס"ט ע"א גמ' א"כ נפישי עליה בעלי דינין וכו' יל"ד אכתי למ"ל יטרוף עכשיו מלוקח ב' בשטר אחד ואחר שלש שנים יטרוף בשטר ב' ע"י עדים שטרף ממנו הב"ח זה ג' שנים דהשתא לאו בבת אחת הם דליפשו עליה בע"ד וי"ל דכיון דטרף ממנו הב"ח זה זמן מרובה חוששין הלקוחות שזה שבא לטרוף מהם שמא פרע לו המוכר זוזי וחוזרין אצל המוכר והמוכר יודע שכבר טרף מלקוחות אחרים שהרי אותם הלקוחות שטרף מהם בראשונה חזרו על המוכר ודוקא בזמן מועט הוא דאמרי' לקמן דמאן דמסיק ארעא בזוזי לא מפייס מיהו אכתי ק' שמא טורף מלקוחות שלא באחריות שאין חוזרין על המוכר ויש ליישב

ע"ב גמ' אמר ר"נ דכתב הכי וכו' הגד"ת שער נ"ז ח"ב הק' למ"ד לעיל דמ"ד ע"ב דאפי' שלא באחריות דוקא אם טרפה ממנו ב"ח אבל טרפה נגזל חוזר עליו אכתי שמא יטרוף ואיך כתבינן ליה שיטרא אפי' שלא באחריות ותי' דכיון דכתב ליה האי לישנא והוא לישנא דב"ד אין חשש וכו' ע"ש והיינו לר"נ דכתבי הכי לישנא אבל לר"א דלא כתבי כלל משום דאחריות לאו ט"ס א"כ אינו מוכח מהשטר דב"ד כתבו לו ואכתי ק' מנ"ל לרפרם דר"נ ס"ל אחריות ט"ס דילמ'